מאמר של צ'רצ'יל שהתגלה לאחרונה עוסק בחיים מחוץ לכדור הארץ

עודכן ב: 7 אוק 2020

מאמר מאת : Elizabeth Tasker

מקור: TheConversation


קבור בארכיונים של מוזיאון במיזורי (Missouri), התגלה מאמר העוסק בחיפוש אחר חיים חוצניים, 78 שנים לאחר שפורסם. הוא נכתב על סף מלחמת העולם השנייה, ומחברו המפתיע הוא לא אחר מאשר ווינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill).


האם ראש ממשלת בריטניה חיפש נחמה בסיכוי לחיים מחוץ לכוכב הלכת פצוע המלחמות שלנו? האם גילוי חיים מחוץ לכדור הארץ יסייע או יפריע לתכנית כזו?


המאמר בן 11 העמודים, "האם אנו לבד ביקום?" ("?Are We Alone in the Universe"), היה קבור בארכיוני "מוזיאון צ'רצ'יל הלאומי" ("US National Churchill Museum") בפולטון, מיזורי (Fulton, Missouri), משנות השמונים ועד שנחשף על ידי האסטרופיזיקאי מריו ליביו (Mario Livio) במהדורת כתב העת Nature.


ליביו מדגיש כי הטקסט, שמעולם לא פורסם, מראה כי טענותיו של צ'רצ'יל מאד רלוונטיות עבור מאמר שנכתב לפני שמונה עשורים כמעט. במאמר, צ'רצ'יל מניח הנחות לגבי התנאים הדרושים לתמיכה בחיים על כוכב אחר אך מציין את הקושי בבדיקת התכנות בגלל המרחקים העצומים בין הכוכבים.


צ'רצ'יל נלחם באפלת המלחמה באמצעות נאומיו מעוררי ההשראה שהיו סימן ההיכר שלו ותשוקתו למדע. תשוקה זו הובילה לפיתוח המכ"ם, שתרם לניצחון הכוחות על גרמניה הנאצית ולפריחת הקידמה המדעית בבריטניה שלאחר המלחמה.


כתביו של צ'רצ'יל על מדע מגלים שהיה בעל חזון. בקטע שפרסם בשם "Fifty Years Hence", בשנת 1931, פירט טכנולוגיות עתידיות, מפצצת האטום ותקשורת אלחוטית עד להנדסה גנטית של מזון ואף של בני אדם. אולם כשארצו התמודדה עם חוסר הוודאות של מלחמת העולם, מחשבותיו של צ'רצ'יל פנו לאפשרות של חיים על כוכבים אחרים.



בצל המלחמה

צ'רצ'יל לא היה לבד בהרהורים על חיים מחוץ לכדור הארץ בזמן שהמלחמה פשטה ברחבי העולם.

בשנת 1939, רגע לפני שכתב את הטיוטה הראשונה, שודר בארצות הברית עיבוד רדיו לרומן "מלחמת העולמות" של הרברט ג'ורג' וולס (H. G. Wells) משנת 1898. עיתונים דיווחו על פאניקה כלל אמריקאית נרחבת מהתיאורים המציאותיים של פלישה ממאדים, אם כי למען האמת, כנראה שמספר האנשים שנפלו בפח היה קטן.


ממשלת בריטניה התייחסה ברצינות לסיכוי למפגש עם חוצנים וקיבלה תדריכים שבועיים על תצפיות עב"מים בשנים שלאחר המלחמה. הדאגה כי תיגרם היסטריה המונית כתוצאה מכל רמז למגע חוצני, הביאה לכך שצ'רצ'יל אסר על דיווח של מפגש לא מוסבר של מפציץ צבאי עם עב"מ.


מול הסיכוי להרס נרחב במהלך מלחמה העולם, ניתן לפרש את העניין בחיים מחוץ לכדור הארץ כמונע על ידי תקווה.

גילוי צוויליזציה מתקדמת עשוי היה לשנות אידיאולוגיות שנחשפו בזמן המלחמה. כי אם יש חיים מחוץ לכאן, אז אולי נוכל יום אחד להתפשט ברחבי הגלקסיה במקום להילחם על כוכב לכת יחיד.


צ'רצ'יל כתב:

"ראשית, אני לא כל כך מתרשם מההצלחה שלנו כאן עם התרבות שלנו, לפחות לא עד כדי כך שאהיה מוכן להאמין שאנחנו המקום היחיד ביקום העצום הזה המכיל יצורים חיים וחושבים."


שפע של עולמות חדשים

אם צ'רצ'יל היה ראש ממשלה כעת, הוא עלול היה למצוא עצמו בפני עידן דומה של אי וודאות פוליטית וכלכלית. אך בכל זאת, ב-78 השנים שחלפו מאז שכתב את המאמר שלו, עברנו מחוסר הידיעה על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו לגילוים של כ-3,500 עולמות הסובבים סביב כוכבים אחרים.


לו היה צ'רצ'יל מניף את העט שלו כעת, הוא כבר היה יודע שכוכבי לכת יכולים להיווצר סביב כל כוכב בשמיים כמעט.

שפע זה של עולמות חדשים עשוי היה לעודד את צ'רצ'יל בהירהוריו. אך גם בלי שידע זאת חלקים רבים ממאמרו נותרו רלוונטיים למדע הפלנטרי הנוכחי. הוא ציין את חשיבותם של מים כמדיום להתפתחות חיים וכי מרחק כדור הארץ מהשמש מאפשר לטמפרטורת פני שטח לשמור על מים במצב נוזל.


הוא אפילו נגע בעובדה שכוח המשיכה של כוכב לכת קובע את האטמוספרה שלו, נקודה שלעיתים קרובות מפוספסת כאשר משערים איך כוכב דמוי כדור הארץ עשוי להראות.


צ'רצ'יל בן זמננו יכול היה להוסיף את החשיבות בזיהוי חתימות ביולוגיות, שינויים הניתנים לצפייה באטמוספירה של כוכב לכת או באור המשתקף ממנו העשויים להעיד על השפעה של אורגניזם ביולוגי. הדור הבא של הטלסקופים שואף לאסוף נתונים לגילוי כזה. על ידי התבוננות באור כוכב העובר דרך האטמוספירה של כוכב לכת, ניתן לקבוע את הרכב הגזים מאורכי גל חסרים שנבלעו על ידי מולקולות שונות. תצפית על כוכב לכת עשויה גם לחשוף שינויים עונתיים באור המוחזר כאשר צמחיה חיה ומתה על פני השטח.



איפה כולם?

אולם נראה שהמחשבות של צ'רצ'יל קיבלו תפנית מדכדכת בתהייה מדוע אין שום סימן לחיים אינטליגנטיים ביקום עמוס כוכבי לכת. השאלה "איפה כולם?" נזרקה לאוויר, מפיו של אנריקו פרמי (Enrico Fermi)