top of page

לשחק עם המציאות - מעצב משחקים מנתח את QAnon

עודכן: 26 בפבר׳ 2021

בתקופה ההזויה אותה אנו חווים, עם כמות האמת שהיא פייק והפייק שהוא אמת, הרבה מאד אנשים הלכו לאיבוד וחיים במציאות שיצרו לעצמם (כל אחד מאיתנו חי במציאות שהוא יוצר לעצמו אך זה למאמר אחר), המציאות הזאת מורכבת מאינספור סיפורים ורעיונות שמתחברים לאיזשהי אמת אולטימטיבית על הדרך בה העולם מתנהל. לדעתי העולם מתנהל בדרך נוראית והוא מלא בקנוניות, שקרים, שחיתות וניצול, זו האמת ואני חושב שרובכם תסכימו איתי על כך. אך בין זה ובין הסיפור הגדול בו יש רעים ויש טובים ומטרת הרעים היא לשעבד או לדלל ומטרת הטובים היא אור ואהבה, המרחק הוא גדול מאד.


בתחילת משבר הקורונה גם אני נשאבתי לכמה ימים לעולמו של קיו-אנון (QAnon), זה היה מרגש, זה הכניס אדרנלין ועניין ונתן לי את התחושה שאני מיוחד, שאני שותף סוד, אני מתחיל לחקור ולגלות את הסודות שאחרים לא יודעים, וזה היה ממכר, בעיקר כי לא היה שום דבר אחר לעשות. זה נמשך כמה ימים עד שהבנתי את המניפולציה וזיהיתי את הסכנה, ברחתי משם כל עוד נפשי בי אבל אני ממשיך לעקוב מהצד לכל אורך התקופה. אמנם זהו סיפור אמריקאי בעיקרו אך האימפקט שלו על העולם הוא עצום, הוא גרם וגורם נזק בל יתואר לחברה האנושית כולה ואנחנו מרגישים בזה עכשיו. אנשים טובים וחכמים הפסיקו להאמין בהכל, אין להם יותר במה להיאחז מעבר לנרטיב אחד שהונדס אל תוך ראשם. אנשים בחרדה, משתפים כל דבר, בלי כל ביקורתיות, כולל פייק שכתוב עליו פייק בעט זוהר, כל עוד זה משרת את הנרטיב ותומך בסיפורם, הכל התערבב, דילול אוכלוסין, הנדסת אקלים, צ'יפים, שליטה תודעתית, 5G, חיסונים, מגיפה, פדופיליה, מדע, רפואה, חלל, הכל הכל הפך להיות חלק מקונספירציית ענק שהיא הסיפור האמיתי והמוחלט אצל אותם אנשים ואין כל דרך לערער עליו, כי אין במה להאחז, הכל מפוברק, כל הוכחה, גם אם רואים אותה בעניים וממששים אותה, גם היא אשליה.


יש הרבה אמיתות גם בסיפור הזה, הרבה דברים רעים שבאמת קורים, אך הסיפור הזה בו הכל מתחבר יחדיו וחושף את כל האמת הוא לא הסיפור, לפחות לדעתי. זהו מצב מסוכן שאיני יודע מה ההשלכות ארוכות הטווח שלו, אך טוב לא יצא מזה. המאמר הבא נכתב ע"י מפתח משחקי מחשב שמנתח את תופעת או משחק הקיו-אנון, מאמר שמצליח להסביר איך זה קרה אך לא מצליח להסביר לאן זה הולך, בינתיים זה הגיע עד לתוך הקפיטול, את ההמשך אף אחד לא באמת יודע.

=============================================


מאת: Reed Berkowitz

מקור: Medium


אני מעצב משחקים עם ניסיון בנישה קטנה מאוד. אני יוצר וחוקר משחקים שנועדו להיות משוחקים במציאות. עבדתי על משחקי מציאות חלופית (ARG), לארפ (LARP), חוויה בדיונית (Experience fiction), תיאטרון אינטראקטיבי (Interactive theatre) ו"משחקים רציניים" ("Serious games"). סיפורים ומשחקים שיכולים להתחיל במחשב ולהסתיים בעולם האמיתי. סיפורים שנועדו להרגיש אמיתיים ככל האפשר. משחקים שמלמדים אותך. חידות שמתעוררות לחיים מסביב לשחקנים. משחקים בהם ככל שתעמיק יותר, כך תגלה יותר. משחקים עם מחילות ארנב המזמינות אותך לארץ הפלאות ומפתות אותך מבעד למראה.


כשראיתי את קיו-אנון, ידעתי בדיוק מה זה ומה זה עושה. ראיתי את זה בעבר. כמעט בניתי את זה בעבר. זה היה התאום הרשע של המשחקים. משחק שמשחק אנשים.


לעיתים קרובות משווים את קיו-אנון ל-ARG ול-LARP ובצדק. הוא משתמש ברבים מאותם מנגנוני משחק ותגמולים. יש בו תחושת משחק דומה שברורה לכל מי שאי פעם שיחק ב-ARG, משחק תפקידים אונליין (RP) או LARP. הדמיון כה בולט שלעתים קרובות מכנים אותו LARP או ARG. עם זאת המפלצת הזו מאוד מאוד שונה ממשחק.


ההבדלים הם ששופכים אור על האופן שבו קיו-אנון עובד וברבים מהם קשה להבחין אם אתה לא מעורב בפיתוח משחקים. קיו-אנון הוא כמו השתקפות של משחק במראה, הוא נראה בדיוק כמו אחד, אבל הוא הפוך.



אפופניה מודרכת

באחת החוויות הבדיוניות (XF) הראשונות שתכננתי אי פעם, השחקנים נאלצו לחקור מרתף מפחיד ולחפש רמזים. החפץ שהם חיפשו הוחבא בקושי והרמז היה קל. זה היה קלי קלות. בהחלט לא ציפיתי לכל בעיה בחלק הזה של המשחק. אך היתה בעיה. לא ידעתי את זה אז, אבל שמה היה אפופניה.

אפופניה היא: "ראייה של דפוסים או הקשרים בתוך מידע אקראי או חסר-משמעות (כגון חפצים או רעיונות)". כשהמשתתפים החלו לחפש אחר האובייקט הנסתר, על רצפת העפר היו שם כמה חלקי עץ קטנים ואקראיים.


איך זו יכולה להיות בעיה !?

זו הייתה בעיה מכיוון ששלושה חלקים יצרו צורה של חץ מושלם שהצביע על קיר ריק. זה היה מוזר. זה היה צריך להיות רמז. השחקנים עצרו ובהו בקיר, נחושים להבין מה משמעות הרמז והם לא התקדמו אף צעד עד שיעשו זאת. כל המשחק ירד מהפסים. ואז זה החמיר. מכיוון שברור שלא היה שם רמז, הקבוצה החליטה שהרמז שהם חיפשו נמצא בתוך הקיר. אוסף הכלים הסתמיים שמצאו מונחים סביבם נראו כאילו הם מחזקים את מסקנתם שזה הכיוון הנכון. החץ כיוון אל הרמז והכלים היו הדרך להגיע אליו. כמה ברור זה יכול להיות?


בהיתי בזה באימה כי הכל התאים כל כך. זה היה מוצלח יותר וברור יותר מהרמז שהסתרתי. יכולתי לראות את זה. הכל היה מקרי ואקראי, אבל יכולתי לראות שההקשרים שנוצרו היו הגיוניים לחלוטין. הייתה לי תוכנית גיבוי גסה והשתמשתי בה במהירות לפני שהשחקנים מלאי הכוונות הטובות התחילו לפרק את קיר המרתף עם מוטות ברזל בחיפוש אחר רמז שלא היה.


אלה היו אנשים נורמליים והנחותיהם היו נורמליות, הגיוניות ושגויות לחלוטין. ברוב משחקי מציאות חלופית (ARG) אפופניה היא המחלה של המעצבים והשחקנים, מה שלפעמים מוביל את המשתתפים להתרחק יותר ויותר מהעלילה וזה גורם למעצבים להסתבך כדי להחזיר או