top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

תמונת הסופר/תגור זיו

לפני המפץ הגדול היה קיים יקום קודם

מאת: Sarah Knapton

מקור: The Telegraph


לפני המפץ הגדול היה קיים יקום קודם וניתן לצפות בו עד היום, אמר סר רוג'ר פנרוז (Sir Roger Penrose), כשקיבל את פרס נובל לפיזיקה השנה.


סר רוג'ר (89), שזכה בכבוד על עבודתו המוכיחה כי קיימים חורים שחורים, אמר כי מצא שש נקודות 'חמות' בשמיים (המכונות 'נקודות הוקינג') שגודלן פי שמונה מקוטר הירח בערך. הן נקראות על שם פרופ' סטיבן הוקינג, שפיתח תיאוריה לפיה מחורים שחורים 'דולפת' קרינה ובסופו של דבר הם מתנדפים לגמרי.

לוח הזמנים להתנדפות מוחלטת של חור שחור הוא עצום, יתכן שארוך מגיל היקום הנוכחי שלנו, מה שהופך אותו לבלתי אפשרי לזיהוי. עם זאת, סר רוג'ר מאמין שניתן לראות כעת חורים שחורים 'מתים', מיקומים או 'עידנים' קדומים יותר. אם זה נכון, זה יוכיח שהתיאוריות של הוקינג היו נכונות.


בשנת 1988 חלק סר רוג'ר עם פרופ' הוקינג את פרס וולף בפיזיקה (Wolf Prize in Physics) עבור עבודתם על חורים שחורים. בשיחה מביתו באוקספורד אמר סר רוג'ר:

"אני טוען שניתן להבחין בקרינת הוקינג. המפץ הגדול לא היה ההתחלה. היה משהו לפני המפץ הגדול והמשהו הזה זה מה שיהיה לנו בעתיד. יש לנו יקום שמתפשט ומתפשט, וכל המסה דועכת, ובתאוריה המטורפת הזו שלי, העתיד הרחוק הזה הופך למפץ הגדול של עידן אחר. אז המפץ הגדול שלנו התחיל כמשהו שהיה העתיד הרחוק של עידן קודם והיו בו חורים שחורים דומים שמתנדפים, בדרך של 'התנדפות הוקינג', והם יצרו את הנקודות האלה בשמיים, שאני מכנה 'נקודות הוקינג'. אנחנו רואים אותן. נקודות אלה הן בערך פי שמונה מקוטר הירח והם אזורים מעט חמים. יש ראיות די טובות לפחות לשש מהנקודות האלה."

סר רוג'ר פרסם לאחרונה את התיאוריה שלו על 'נקודות הוקינג' בהודעות החודשיות של האגודה האסטרונומית המלכותית (Royal Astronomical Society).

סר רוג'ר פנרוז

הרעיון שנוי במחלוקת, אם כי מדענים רבים אכן מאמינים כי היקום פועל במחזוריות תמידית בה הוא מתפשט, לפני שהוא מתכווץ ב"ביג קראנץ" שאחריו המפץ הגדול החדש. סר רוג'ר אמר כי גם חורים שחורים היו פעם שנויים במחלוקת. הם זכו לתאוריה ראשונה של הפילוסוף-מדען האנגלי ג'ון מיטשל (John Mitchell) בשנת 1783, שהניח שאם אובייקט הופך דחוס כל כך, כוח הכבידה האדיר שלו יעצור אפילו בריחת אור. אבל אפילו אלברט איינשטיין החשיב זאת כסקרנות מתמטית ולא כמציאות פיזית.


רק בשנת 1964, תשע שנים לאחר מותו של איינשטיין, הציע סר רוג'ר כי חורים שחורים הם תוצאה בלתי נמנעת של תורת היחסות הכללית. סר רוג'ר הוכיח שכאשר אובייקטים הופכים לדחוסים מדי הם סובלים מקריסת גרוויטציה עד לנקודה של מסה אינסופית, שבה כל חוקי הטבע הידועים נפסקים, הנקראת סינגולריות.


מאמרו פורץ הדרך עדיין נחשב כתרומה החשובה ביותר לתורת היחסות מאז איינשטיין, ולהוכחה נוספת למפץ הגדול. סר רוג'ר היה באמצע שנות השלושים לחייו כאשר נתקל לראשונה ברעיון, כשהלך לתחנת רכבת תחתית בלונדון בדרך למכללת בירקבק (Birkbeck College). עכשיו, 56 שנים מאוחר יותר, סוף סוף עבודתו קיבלה הכרה על ידי האקדמיה השוודית המלכותית למדעים.

"אני חושב שזה דבר רע לקבל פרס נובל מוקדם מדי. אני מכיר מדענים שקיבלו את הפרס שלהם מוקדם מדי וזה קלקל את המדע שלהם. אם אתה עומד לקבל פרס נובל למדע, טוב שתקבל אותו כשאתה זקן ובריא, לפני שאתה עוזב לחלוטין, כשיש עדיין מה לעשות, זו עצתי. זה מתחיל בשנת 1964, אבל את משמעותם של חורים שחורים לקח הרבה זמן להבין, ולכן זה לא מפתיע, אני חושב שאני מספיק מבוגר עכשיו."

סר רוג'ר זכה בכבוד לצד הפרופסורים ריינהרד גרזל (Reinhard Gerzel), ממכון מקס פלאנק לפיזיקה חוץ ארצית (Max Planck Institute for Extraterrestrial Physics), ואנדראה גז (Andrea Ghez) מאוניברסיטת קליפורניה, שהוכיחו שיש חור שחור על-מסיבי במרכז שביל החלב, על ידי מחקר השפעתו על הכוכבים סביבו.

פרופ' סטיבן הוקינג ופרופ' רוג'ר פנרוז

בהתייחסו לפרס, אמר פרופ' מרטין ריס (Prof Martin Rees), האסטרונום המלכותי של בריטניה ועמית בטריניטי קולג' (Trinity College) באוניברסיטת קיימברידג', כי הוא עצוב שפרופ' הוקינג לא חי על מנת לחלוק את הפרס.

"פנרוז הוא מקורי ובעל כושר המצאה מופלא, ותרם תובנות יצירתיות במשך יותר מ-60 שנה. אני חושב שתהיה הסכמה שפנרוז והוקינג הם שני האנשים שעשו יותר מכל אחד אחר, מאז איינשטיין, כדי להעמיק את הידע שלנו על כוח המשיכה. למרבה הצער, הפרס הזה התעכב יותר מדי זמן כדי לאפשר להוקינג לחלוק את ההערכה עם פנרוז."

בהכרזה על הפרס אמר פרופ' גיורן הנסון (Prof Göran Hansson), מזכ"ל האקדמיה השוודית המלכותית למדעים, כי הפרס השנה הוא על "הסודות האפלים ביותר ביקום".


פרופ' טובי וויסמן (Prof Toby Wiseman), פרופסור לפיזיקה תיאורטית באימפריאל קולג' בלונדון (Imperial College London), אמר:

"פנרוז הראה שאם אתה מאמין לאיינשטיין, אז חורים שחורים נוצרים תחת תנאים כללים מאוד, כמו למשל כאשר כוכבים מסוימים מתים. הם חייבים להיות מציאות פיזית."

636 צפיות0 תגובות

コメント


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page