למה העתיד אולי לא איפה שאתם חושבים שהוא?

דמיינו את העתיד. איפה הוא בשבילכם? האם אתם רואים את עצמכם צועדים לקראתו? אולי הוא מאחוריכם. אולי הוא אפילו מעליכם. ומה עם העבר? האם אתם מדמיינים שאתם מסתכלים מעבר לכתף כדי לראות אותו?

איך שתענו על השאלות האלה תלוי במי אתם ומאיפה אתם באים. האופן שבו אנו מדמיינים את העתיד מושפע מהתרבות בה אנו גדלים ומהשפות להן אנו נחשפים. עבור אנשים רבים שגדלו בבריטניה, ארה"ב וחלק גדול מאירופה, העתיד לפניהם, והעבר מאחוריהם. אנשים בתרבויות אלו תופסים את הזמן בדרך כלל כליניארי. הם רואים את עצמם כמי שנעים ללא הרף לעבר העתיד כי הם לא יכולים לחזור לעבר.

בתרבויות אחרות, לעומת זאת, המיקום של העבר והעתיד הפוך. האיימרה, קבוצה ילידית בדרום אמריקה המתגוררת בהרי האנדים, תופסים את העתיד כמאחוריהם ואת העבר לפניהם. מדענים גילו זאת על ידי לימוד המחוות של אנשי איימרה במהלך דיונים על נושאים כמו אבות ומסורות. החוקרים שמו לב שכאשר האיימרה דיברו על אבותיהם, הם עשו מחוות מול עצמם, מה שמצביע על כך שהעבר לפניהם. עם זאת, כאשר נשאלו על אירוע עתידי, נראה שהמחוות שלהם מעידות על כך שהעתיד נתפס כמאחוריהם.

ניתוח של איך אנשים כותבים, מדברים ומחוות על הזמן מצביע על כך שהאיימרה לא לבד. דוברי דאריג'ה, דיאלקט ערבי המדובר במרוקו, גם הם מדמיינים את העבר מלפנים ואת העתיד מאחור. כמו כמה דוברי וייטנאמית.

העתיד לא תמיד חייב להיות מאחורינו או לפנינו. ישנן עדויות לכך שדוברי מנדרינית מסוימים מייצגים את העתיד למטה ואת העבר למעלה. הבדלים אלו מצביעים על כך שאין מיקום אוניברסלי לעבר, הווה ועתיד. במקום זאת, אנשים בונים את הייצוגים הללו על סמך החינוך והסביבה שלהם. תרבות לא משפיעה רק על המקום שבו אנו רואים את העתיד, היא גם משפיעה על איך אנחנו רואים את עצמנו מגיעים לשם.

בבריטניה ובארה"ב, אנשים בדרך כלל רואים את עצמם כצועדים עם פניהם מצביעות קדימה לעבר העתיד. עבור המאורים בניו זילנד, לעומת זאת, מוקד תשומת הלב כאשר עוברים בזמן אינו העתיד, אלא העבר. הפתגם המאורי Kia whakatōmuri te haere whakamua, מתורגם כ"אני הולך אחורה אל העתיד כשעיניי נעוצות בעבר שלי".

עבור המאורים, מה שמולנו נקבע על פי מה שניתן לראות או נראה. המאורים מחשיבים את העבר וההווה כקונספטים ידועים ונראים כי הם כבר התרחשו. העבר מומשג כמו מול אדם, היכן שעיניו יכולות לראות אותו. העתיד, לעומת זאת, נחשב לא ידוע מכיוון שהוא עדיין לא קרה. הוא נחשב מאחוריכם כי הוא עדיין בלתי נראה. המאורים תופסים את עצמם כהולכים אחורה ולא קדימה אל העתיד מכיוון שפעולותיהם בעתיד מונחות על ידי לקחים מהעבר. על ידי התמודדות עם העבר, הם יכולים לשאת את הלקחים האלה קדימה בזמן.

מדענים אינם בטוחים מדוע אנשים שונים מייצגים את העבר, ההווה והעתיד בצורה שונה. רעיון אחד הוא שנקודות המבט שלנו מושפעות מהכיוון שבו אנו קוראים וכותבים. מחקרים מראים שאנשים שקוראים וכותבים משמאל לימין מציירים קווי זמן שבהם העבר נמצא משמאל והעתיד מימין, משקפים את דפוסי הקריאה והכתיבה. עם זאת, אנשים שקוראים מימין לשמאל, כמו דוברי עברית וערבית, מרבים לצייר קווי זמן עם אירועים מהעבר מימין והעתיד משמאל. עם זאת, כיוון הקריאה אינו יכול להסביר מדוע חלק מהקוראים משמאל לימין חושבים על העתיד כ"מאחור".

תיאוריה נוספת היא שערכים תרבותיים עשויים להשפיע על האוריינטציה שלנו לעתיד. תרבויות שונות במידה שבה הן מעריכות את המסורת. חוקרים מאמינים שהתפיסה המרחבית שלכם לגבי העתיד עשויה להיקבע על ידי האם התרבות שלכם מדגישה מסורות של העבר או מתמקדת בעתיד. בתרבויות המדגישות את חשיבות הקידמה, השינוי והמודרניזציה, העתיד בדרך כלל לפנים - למשל, בריטניה וארה"ב. עם זאת, בתרבויות המעניקות ערך גבוה למסורת ולהיסטוריה של אבות, כמו במרוקו ובקבוצות ילידים כמו המאורים, העבר הוא המוקד ולכן הוא בדרך כלל בחזית.

להבדלים אלה עשויה להיות גם השפעה על יוזמות להתמודדות עם אתגרים גלובליים. אם העתיד לא תמיד לפנים, אז מנטרות הקמפיין המערבי על "להתקדם", "להמשיך הלאה" ו"להשאיר את העבר מאחור" עשויות להיות חסרות תהודה עבור אנשים רבים. אולם אולי, אם נוכל ללמוד מיצוגי הזמן של תרבויות אחרות, נוכל לנסח מחדש את ההבנה שלנו לגבי כמה מהבעיות הדוחקות ביותר בעולם. התקרבות לעתיד במבט קבוע מעבר לכתף לעבר עשויה להוביל לעתיד הוגן יותר לכולם.

מקור: iflscience