לכודים בפרדיגמה של מיתוס וזמן - האם אנו טועים?

מאת: Walter Cruttenden

מקור: ancient-origins (תקציר מהספר Lost Star of Myth and Time’)


את הרעיון של עידן אפלה עולמי או הידרדרות אוניברסאלית של ידע עשוי להיות קשה לקבל משום שההידרדרות המקיפה של הצוויליזציות הקדומות לא התרחשה בקצב אחיד בכל האזורים הגיאוגרפיים, והרשומות מאוד מפוקפקות. מאמינים כי הצוויליזציות הערבית והסינית, למשל, החזיקו מעמד טוב יחסית בעוד ערים רבות באירופה נכנעו לתקופות האפלה. חלק מהידע היווני והרומי העתיק, שאבד לאחר שריפת הספרייה של אלכסנדריה ובתקופת האפלה שבאה אחריה, שרד תחת חסות ערבית, ובשילוב עם הידע שלהם, זה עזר להם להקדים את אירופה בשלב המוקדם של תקופת ההתאוששות או הרנסאנס. אחת האמירויות היותר מפותחות, אל-אנדלוס בספרד, הייתה אואזיס של סובלנות דתית בתקופה הזו, ויש המאמינים שהיא שהחזיקה את הציוויליזציה בחיים בזמן חשכת ימי הביניים.

עידן תרבותי מתקדם

אך האם זה היה עידן תרבותי מתקדם? בהשוואה לחלק גדול מהמערב, כן. נראה שחלקים רבים בעולם האיסלאם (כמו גם סין והודו) היו מתקדמים יותר מאירופה. אך המגמה, בהשוואה לאבות קדומים שלהם, הייתה זהה: תקופת הידרדרות ארוכה מאד. החל משומר, אכד ובבל, כמעט כל הערים לאורך נהרות הפרת והחידקל חוו מחזור ארוך והרסני של תרבויות מפגרות יותר ויותר. כך גם אזור מצרים העתיקה וצפון אפריקה והארצות שמסביב (העולם הערבי). הוא עבר מציוויליזציה כמעט אגדית של פירמידות, זיגוראתים עצומים, גנים תלויים, מערכות תעלות עצומות, אמנות, חקלאות ומגדלים ומצפים לצפייה בכוכבים - לצוויליזציה עם חורבות מתפוררות ואורח חיים כמעט נוודי.


הזכרנו כמה מההישגים התרבותיים העשירים של בבל, אך מעטים מבינים שגם הספרות הייתה פעם במצב מתקדם באזור זה, מקום הולדתו של האפוס הראשון הידוע בעולם, עלילות גילגמש. עם זאת, רבות מההתקדמויות והפיתוחים של הצוויליזציות הקדומות הללו אבדו אלפי שנים לפני שהתרבות הערבית פרחה. זה היה לא פחות מהידרדרות ארוכת טווח בקנה מידה רחב. ובעוד הידרדרות זו עשויה היתה להעצר לתקופות קצרות של צמיחה ואדיבות, במיוחד בהשוואה לאירופה לאחר נפילת רומא, לא ניתן להשוות את קנה המידה של עושר האמנות והארכיטקטורה בערב של ימי הביניים לצוויליזציות הוותיקות, מסופוטמיה ומצרים העתיקה.

(Muren van Babylon, Philips Galle, 1572)

שימור של הישגים תרבותיים

אך יש השואלים, מה עם העובדה שמתמטיקאים ערבים המציאו את המספר אפס והמהנדסים שלהם בנו מכשירים עם גלגלי שיניים הרבה לפני האירופאים? האין אלה סימני היכר של חברה מפותחת? אכן טכנולוגיות אלו היוו תרומה חשובה להתעוררות התרבותית הרחבה שהשתלטה אחרי מצולות ימי הביניים האפלים, ולכאורה הם הגיעו מאזור זה. אך ראיות חדשות מצביעות על כך שהעולם הערבי כנראה מילא תפקיד של שימור יותר משל המצאה.


כיום אנו יודעים שהמספר אפס היה בשימוש בתרבות המאיה העתיקה (הרבה לפני הספרות הערביות) ואולי גם על ידי ההודים הוודים. וסוג מכשירי גלגלי השיניים המכונים אצטרולב ששימשו את הערבים לחזות את תנועות השמש והירח היו למעשה גרסה פחות מפותחת של מנגנון האנטיקיתרה שהתגלה לאחרונה - שעקב אחר אובייקטים שמימיים רבים יותר, ומקורו מתחקה ליוונים בים התיכון, 1000 שנה מוקדם יותר (בסביבות 50 לפנה"ס).

מנגנון האנטיקיתרה

עלייתן ונפילתן של צוויליזציות

כל זה לא נועד להפחית מערכם של הערבים או המורים של ימי הביניים בשום צורה שהיא. למעשה יש לשבח אותם ולזכור אותם בזכות תרומותם המדעית והאמנותית הגדולה, ובכך שהצילו הרבה מהידע ששאר העולם איבד במהלך תקופת החושך. מסיבות רבות, ייתכן שהעולם הערבי לא סבל מתקופת החושך בצורה חמורה כמו שסבלה הציוויליזציה המערבית באותה תקופה, אך הדפוס ההיסטורי לטווח הארוך זהה.


כל זה אומר שמה שמתואר לעיתים קרובות כפריחה, כשאנחנו מסתכלים אחורה אל אלפי השנים שחלפו מאז ימי החושך שלנו, במקום זאת אפשר לראות את זה כהתאוששות או לידה מחדש מהדרדרות ארוכה ועמוקה יותר לאורך 5000 שנה. מבחינה של ההקשר הרחב יותר, זה נראה הרבה יותר כמו מחזור, תקופת מתקדמת של הארה, נפילה ותקופת הדרדרות והתאוששות או רנסאנס שנמשכים עד עצם היום הזה.

כתב יד עם תיאור של יחיא אבן ואסטי שנמצא במקאמות אל-חרירי (שנת 1100 בערך)

הדבר גם נכון לגבי מערב אסיה ובעיקר סין. יש האומרים שהיא היתה מתקדמת יותר מבחינות רבות מאשר יוון או רומא כאשר האימפריות המערביות נפלו. שושלת האן (202 לפנה"ס עד 9 לספירה) שפרחה בערך באותה תקופה של רומא המוקדמת, הייתה ככל הנראה מתורבתת יותר ממקבילתה האירופית - לפחות הם לא צלבו אנשים ברחובות. למרות שהאן הושוותה באופן אוהד עם תרבויות מערביות מאותה תקופה, נראה שהיא היתה תרבות פחות מפותחת מהשושלת הקודמת של הקיסר צ'ין שה-חואנג, הידוע בעיקר בזכות איחוד סין ובזכות 7000 פסלי הטרקוטה שנמצאו ליד המאוזוליאום שלו.


בואו נחזור עוד אחורה בהיסטוריה הסינית. הרבה לפני הקיסר הראשון של שושלת האן אנו מוצאים ידע יוצא דופן. על פי ההקדמה באטלס של הגאוגרף הסיני פיי צ'יו (Pei Xiu), הסינים יצרו מפות עם גריד (Fen Lu) בשושלות של שיה ושאנג (2205-1050 לפנה"ס). גרידים מלבניים אלה דומים לקווי האורך והרוחב, שלא נעשה בהם שימוש במערב עד תקופת הרנסאנס המאוחרת, והם בעלי ערך רב למי שרוצה ליצור מפות מדויקות או לנסוע למרחקים ארוכים. עם זאת, עם הזמן המפות המתוחכמות האלה נעלמו מחוסר שימוש ומערכת הגריד הוחלפה במערכת גסה יותר בתקופת החושך היחסי בסין.

מפת יו ג'י טו, או מפת המסלולים של יו גונג, נחרטה באבן בשנת 1137

ידע אבוד על הכוכבים

לפני שנת 1000 לפנה"ס אנו מוצאים חברה משגשגת ומתקדמת ביותר, עם ידע אדיר באסטרונומיה, המייצרת כמות מדהימה של רשומות אסטרונומיות מדויקות. במחוז צ'ינגהאי נמצאו כלי חרס עתיקים חרוטים בתמונות של כוכבים, השמש והירח בשלבים שונים. שבר עצם אחד, המתוארך לשנת 1500 לפנה"ס, מכיל כתובת המראה כי הסינים ידעו את אורך השנה הטרופית עד לשבריר מהסיבוב היומי של כדור הארץ, אולם ידע זה אבד מאוחר יותר למשך מאות רבות.


בראשית המאה ה-20, אלפי רשומות עצם כאלה נחפרו משדה ליד אניאנג (Anyang), מחוץ לבייג'ינג. במהלך 80 השנים האחרונות לפחות 135,000 שברים נוספים כאלה התגלו, ויצרו אוצר של ידע שחוזר לתקופת שאנג. על פי דיק טרסי (Dick Teresi) בספרו 'תגליות אבודות: השורשים הקדומים של המדע המודרני - מהבבלים עד המאיה' (Lost Discoveries: The Ancient Roots of Modern Science--from the Babylonians to the Maya): "הספרייה העצומה הזו שתועדה בטקסטים על עצמות אפשרה להיסטוריונים המודרניים של האסטרונומיה לחזור אחורה בעזרת מחשבים אל אירועים שמימיים שהתאימו לאירועים שנרשמו לפני אלפי שנים."

מטמון אבני ניחוש שנמצא ביין שו (1250–1050 לפנה"ס)

הוא אפילו אומר לנו ש"אסטרונומים של נאס"א השתמשו בעצמות ניחוש מהמאה ה-14 לפנה"ס כדי לקבוע בכמה סיבוב כדור הארץ מאט... וכי "המעבדה להנעה סילונית [JPL] בפסדינה דיווחה כי הם קבעו את התאריך והנתיב המדויקים של ליקוי חמה שנראה בסין בשנת 1302 לפנה"ס... בהתבסס על ניתוח כתובות על שיריון צב". זה עזר ל-JPL "לחשב שאורכו של כל יום בשנת 1472 לפנה"ס היה קצר ב-47 אלפיות השנייה מזה של עכשיו."


אך כמו בחלקים אחרים של העולם, הרבה מהידע הזה נפל לצד הדרך. רשומות אסטרונומיות בפרט אבדו למשך תקופות זמן ארוכות ואיתן הרבה מהידע לחיזוי מדויק של תופעות חוזרות כמו שביטים וליקויי חמה. יש אפילו סיפור על מכשיר אסטרונומי מימי הביניים, סוג של ספירה ארמילרית שנקרא טורקטום (Torquetum) שנמצא בנאנג'ינג, והועבר מהאתר המקורי שלו בלינפן (Linfen) בתקופת שושלת מינג. בכך שהועבר המכשיר הפך חסר תועלת מכיוון שהיה תלוי בקו רוחב. ככל הנראה, פרט מידע חשוב זה, הקריטי לתפקודו, אבד.

טורקטום

הישגים קדומים נוספים

כיום, סין היא ארץ של תגליות ארכיאולוגיות תכופות, אשר יותר ויותר מצביעות על תרבות קדומה, עתיקה ומתקדמת בהרבה ממה שמתארים הספרים המערביים (הספרים פשוט אינם עומדים בקצב הגילויים). בהתבסס על מחקר של תכשיטים עתיקים, חלקם משנת 5000 לפנה"ס, נראה כי הסינים ידעו על מטלורגיה מוקדם בהרבה ממה שמישהו חשב בעבר.


מספר זוגות עגילים עתיקים מצביעים על היכולת לאזן במדויק את משקל המתכות היקרות בסטים תואמים, וחלק מחפצי אבן הירקן מציגים גימור חלק יותר מתכשיטים של ימינו המלוטשים בעזרת יהלום. בסין יש אפילו מספר מבנים עתיקים מסוג פירמידה, אשר הפולקלור המקומי מתארך לתקופת הפירמידות במצרים (בערך 2000-3000 לפנה"ס, ברוב האזכורים).


באופן מתסכל, הפירמידות הסיניות מחוץ לתחום כרגע למדענים מכיוון שהן ככל הנראה ממוקמות ליד אתר ניסוי טילים. בדוגמה נוספת למדע סיני קדום, הפעם ברפואה, לאחרונה נמצא, במתכון מקבר סיני משנת 168 לפנה"ס, טיפול חדש במלריה - ארטמיסינין, שמקורו בצמח ה-Qing Hao, או "לענה מתוקה".


עם התגליות הארכיאולוגיות השוטפות, סין מציגה לנו את אותה מגמה שאנו מוצאים באזורים אחרים בעולם: בשלב מסוים בעבר הרחוק הציוויליזציה הייתה מאוד מתקדמת, ואז בעדינות או לא כל כך בעדינות היא הדרדרה לעידן אפל יחסית או לתקופה פחות מתקדמת, רק כדי להתחיל להתרומם שוב בתקופה מאוחרת יותר.

תכשיט בצורת שין מקברי שושלת מינג (1368–1644)

תבנית הצוויליזציות המתקדמות והנופלות

סימן אחד לתרבות מעידן מתקדם יותר הוא ידע, לא רק של טכנולוגיה, בנייה או מכשירים רפואיים, אלא של כוחות עדינים יותר (חשמל, מגנטיות וכו'), אנרגיות עדינות המתעלות מעל חפצים חומריים בלבד. לכן, כשאנחנו רואים ארץ כמו סין, עם עדויות לכך שהם חקרו את הקוסמוס ואימצו את המושג צ'י, האנרגיה של השמש, ויצרו פילוסופיות המגלמות את עקרונות הזן (Ch’an) ועסקו ברפואה על בסיס אנרגית מרידיאנים בגוף הפיזי (כמו דיקור סיני), אנו יכולים לנחש שתרבות מתקדמת מאד נכחה פעם בארץ הגדולה והעתיקה הזו.


שוב, התצפיות הללו על תרבויות העולם הקדום לא נועדו להמעיט מערכם של אף אחד מהתושבים המודרניים של ארצות אלה. ואכן, ברור כי סין, העולם הערבי וחלקים מהודו הצליחו להתמודד עם ימי הביניים החשוכים בצורה טובה יותר מרוב התרבויות באירופה ובאמריקה. אך מה שגם ברור זו מגמת ההדרדרות הברורה שנראתה לפני התקופה האפלה בתולדות האדם.

תרשימי דיקור סיני

לא משנה לאן נסתכל, כל ציוויליזציה עתיקה מתקדמת נפלה במידה זו או אחרת, רק כדי שתרבות מפגרת יותר תמשיך אחריה (לפני שנת 500 בערך), או במקרים מסוימים, לא תמשיך בכלל (כמו ערי עמק האינדוס הקדומות של האראפה או מואנג'ודארו). ובהמשך, רובן עלו במידה זו או אחרת, לא בדיוק באותו קצב, אך בדרך כלל הן מראות דפוס דומה.


למרות שהרעיון של מחזור ציוויליזציה גדול היה מקובל מאד בעולם העתיק, הרבה יותר מאתגר עבור חוקרים מודרניים לקבל זאת מכיוון שהתיעוד הארכיאולוגי של תקופת האפלה רצוף חורים ומשאיר אותו פתוח לפרשנויות מנוגדות.


יתר על כן, המיתולוגיה, שרומזת ללא הרף על מחזורים ועידנים מתקדמים יותר, אינה מגיעה לרמה של הוכחות - לפחות עדיין לא. שילוב של זה עם העובדה שאף אחד לא מצליח לעמוד בקצב התגליות האחרונות, או לכוד יתר על המידה בפרדיגמה הדרוויניסטית (וזה כולל את רוב מי שלמד בבית ספר במאה ה-20 וה-21), ואתם יכולים לראות מדוע הלך הרוח הנוכחי נמשך: כל מה שהיה לפנינו חייב להיות פרימיטיבי יותר. אבל לאט לאט, ובאופן די בטוח, ההיסטוריה מציגה לנו תמונה חדשה של עצמה.