top of page

לוח דיספיליו - משנה את כל הידוע לנו על מקורות ופיתוח הכתב

עודכן: 11 בפבר׳ 2023

מקור: nicholasrossis


אם אנו מאמינים לנרטיב המקובל, הכתב הופיע בשומר באלף ה-3 לפנה"ס. אחרים רואים בסמלים של ג'יאהו (Jiahu symbols) מסין או את בסמלים של וינצ'ה (Vinča symbols) מסרביה את דוגמאות הכתב הראשונות. עם זאת, מידע ארכיאולוגי חדש ממשיך לשנות את התיאוריות הללו. לוח בן 7,000 שנה שנמצא ביוון סותר את הנרטיב המסורתי. באופן לא מפתיע, זה מעורר ויכוחים עזים בקרב בלשנים. חלקית, בגלל שאנחנו צריכים להגדיר תחילה מהו הכתב.


אז מה זה כתב? כפי שד"ר קולין אן קויל (Colleen Anne Coyle), מסבירה ב-Quora, הרבה יותר קשה לענות על השאלה הזו מכפי שניתן היה לצפות. על פי הארכיאולוגיה המקובלת, הכתב לא הומצא עד לתקופה שבין 3000 ל-4,000 לפנה"ס בשומר. עם זאת, חפץ שהתגלה לפני שני עשורים סותר אמונה זו.


לוח דיספיליו (Dispilio Tablet) הוא לוח עץ ועליו סימני כיתוב (charagmata), שנחשף במהלך החפירות של ג'ורג' הורמוזיאדיס (George Hourmouziadis) בשנת 1993, בדיספיליו (Dispilio) בצפון יוון, ותוארך בעזרת פחמן-14 לגיל של 7300 (5260 לפנה"ס). הלוח מכיל מערכת סמלים שנראית כצורה של פרוטו-כתב, מבוגר ב-2,000 שנה מהכתב הפרוטו-שומרי הפיקטוגרפי מאוּרוּכּ (עירק המודרנית), ומבוגר ב-4,000 שנה מסוגי הכתב הלינאריים הכרתיים-מיקנים.

לוח דיספיליו

נראה כי האתר היה מיושב לאורך תקופה ארוכה, החל מהשלבים האחרונים של התקופה הנאוליתית התיכונה (5600-5000 לפנה"ס) ועד לתקופה הנאוליתית האחרונה (3000 לפנה"ס). נמצאו מספר פריטים המעידים על הפעילות הכלכלית והחקלאית של היישוב, ראיות לגידול בעלי חיים והעדפות התזונה שלהם, כולל קרמיקה, אלמנטים מבניים מעץ, זרעים, עצמות, פסלונים, קישוטים אישיים וחלילי עצם (אחד מהם מתוארך לאלף ה-6 לפנה"ס, העתיק ביותר שנמצא אי פעם באירופה).


כמו הלוח, נמצאו חלקי קרמיקה רבים אחרים שעליהם נמצא כתב מאותו סוג. הורמוזיאדיס מציע כי סוג זה של כתב, שעדיין לא פוענח, יכול להיות כל סוג של תקשורת, כולל סמלים המייצגים ספירה של רכוש. הסימנים על הלוח לא דמו לדמויות האנושיות, לשמש ולירח או לאידיאוגרמות אחרות המתוארות בדרך כלל. למעשה הם הראו סימנים לאפרסיס מתקדם (Apheresis - השמטת תחילית או מילה ראשונה), מה שמעיד שהם תוצאה של תהליכים קוגניטיביים.

הסימנים על לוח דיספיליו

מהו כתב?

כל דיון בכתב מוקדם כמובן מעלה את השאלה: מהו כתב? ההבדל בין פרוטו-כתב לכתב הוא שבעוד שהראשון מקודד מידע, השני מקודד שפה. כמעט כל אחד מהתרבות המערבית יענה שכתב הוא דרך להציג שפה באמצעות סמלים אלפביתיים, כלומר פונטיים. סוג זה של כתב נקרא פונוגרפי (Phonographic), משום שהוא מבוסס על צליל, באותיות בודדות או בהברות.


עם זאת, אם תשאלו אנשים בסין או ביפן מהו כתב, התשובה תהיה שונה לגמרי, שכן שיטות כתב אלה מציגות מילה או מושג שלם בסמל יחיד או שילוב של סמלים. זה נקרא כתב לוגוגרפי (logographic) או אידיאוגרפי (ideographic). הוא מופשט יותר באופן משמעותי. מערכות כתב עתיקות הן ייחודיות במספר הגדול של הסימנים בהם משתמשים, מכיוון שהן בעיקר לוגוגרפיות, ואילו בהשוואה מערכות כתב פונוגרפיות כוללות מעט יחסית.


ישנן מספר דוגמאות לפרוטו-כתב ברחבי העולם, אולי המשמעותיות ביותר הן סמלי וינצ'ה מסרביה וסמלי ג'יהאו מסין, שהקדימו ב-1,000 שנה את לוח דיספיליו. שניהן עתיקות במיוחד (6000-5000 לפנה"ס), וישנן דוגמאות רבות לכל אחת מהן. דו"ח משנת 2003 ב-Antiquity פירש את סמלי ג'יהאו "לא ככתב עצמו, אלא כמאפיינים של תקופה ארוכה של שימוש בסימנים שהובילה בסופו של דבר למערכת כתב מלאה".


לוח הדיספיליו, עליו חרוטים סמלים דומים לאלה של תרבות וינצ'ה, משתלב במסגרת מובנת באופן מעניין ביותר, אך דורש ניואנסים מסוימים. ניתן לאתר את כתב היתדות המסופוטמי הקדום ביותר הרחק בפרהיסטוריה, במערכת ספירה באלף ה-8 לפנה"ס, תוך שימוש באסימוני חרס בעל צורות שונות.

דוגמה לסמלי ג'יהאו

ההתפתחות מאסימונים לכתב מגלה שכתב נבע מספירה וחשבונאות. הכתב שימש אך ורק לחשבונאות עד האלף ה-3 לפנה"ס, כאשר העניין השומרי בחיים שלאחר המוות סלל את הדרך לסיפורת באמצעות כתב לכתובות לוויה.


האבולוציה מאסימונים לכתב מתעדת גם התקדמות מתמדת בהפשטת נתונים, מתכתובות אחד לאחד עם אסימונים מוחשיים תלת מימדיים לתמונות דו ממדיות, המצאת מספרים מופשטים וסימני הברות פונטיים, ולבסוף, באלף ה-2 לפנה"ס, ההפשטה האולטימטיבית של צליל ומשמעות עם ייצוג פונמות על ידי אותיות האלף-בית.

לוח מסופוטמי עם כתב פרוטו-יתדות אורוק IV (3200 לפנה"ס)

כתב אלפביתי

כתב אלפביתי הוא התפתחות מאוחרת יחסית, ואפילו בחברות אירופאיות וים תיכוניות של העת העתיקה, הכתב החל בצורה לא פונטית, כמו ההירוגליפים המצריים למשל. מערכות כתב מוקדמות התפתחו מתוך כוונה לתקן רעיונות או מידע מעשי להעברה מאוחרת יותר לאחרים.


מה הופך את הסימנים העתיקים המיוחדים הללו ליותר מרק קישוט? בדרך כלל חפצים מעוטרים בסמלים המסודרים בצורה סימטרית. אך נראה כי הסימנים המסוימים הללו מסודרים בעיקר לתקשורת של רעיונות, כאשר האסתטיקה היא בעלת חשיבות משנית. אף על פי שחלק מהקהילה הארכיאולוגית היו רוצים לפטור את הסימנים הללו כ"חתימות קדר בלבד", אולם מיקומם בתוך כלים, מתחת לשפה, או רק בצד אחד של איורים מרמז על כוונה אחרת, יותר מבוססת רעיון. סימנים אלה, חלקם בשורות המופרדות בקווים, חקוקים בחימר או באבן.

אסימוני חרס ממסופוטמיה (3300 לפנה"ס)

פרוטו-יתדות לא היה ייצוג כתוב של התחביר של השפה המדוברת. מטרתו המקורית הייתה לשמור תיעוד של כמויות הייצור והמסחר העצומים של סחורות ועבודה במהלך הפריחה הראשונה של תקופת אורוכ האורבנית במסופוטמיה. סדר מילים לא היה חשוב: "שני עדרי כבשים" יכול להיות "עדרי כבשים שניים" ועדיין להכיל מספיק מידע כדי שיהיה מובן. דרישה חשבונאית זו, ורעיון הפרוטו-יתדות עצמו, התפתחו כמעט בוודאות מהשימוש העתיק באסימוני חרס.


התווים המוקדמים ביותר של פרוטו-יתדות הם רשמים של צורות אסימון חימר: קונוסים, כדורים וטטרהדרונים שנלחצו לחימר הרך. החוקרים מאמינים שהרשמים נועדו לייצג את אותם הדברים שיצגו אסימוני החימר עצמם: מדדי תבואה, צנצנות שמן ועדרי בעלי חיים. במובן מסוים, פרוטו-יתדות הוא פשוט קיצור דרך טכנולוגי במקום לשאת אסימונים מחימר. עד הופעתו של כתב יתדות מן המניין, כ-500 שנה לאחר כניסתו של הפרוטו-יתדות, התפתחה השפה הכתובה והכניסה קידוד פונטי - סמלים המייצגים צלילים שהשמיעו הדוברים.

אסימוני חרס מוטבעים בחימר (3300 לפנה"ס)

תרבות וינצ'ה

בשנת 1875, חפירות ארכיאולוגיות בהובלת הארכיאולוגית ההונגריה זופיה טורמה (Zsófia Torma) בטורדוס (Tordos), הונגריה (היום Turdaș, רומניה) חשפו מטמון של חפצים שעליהם חרוטים סמלים שלא היו ידועים בעבר. בשנת 1908 נמצא מטמון דומה במהלך חפירות שערך מילוז'ה ואסיץ' (Miloje Vasic) בוינצ'ה (Vinča), פרבר של בלגרד (סרביה). מאוחר יותר, שברים נוספים כאלה נמצאו בבנג'יצה (Banjica), חלק אחר של בלגרד. מאז זוהו בסרביה לבדה יותר ממאה וחמישים אתרי וינצ'ה, אך רבים, כולל וינצ'ה עצמה, לא נחפרו במלואם. לפיכך, תרבות האזור כולו נקראת תרבות וינצ'ה (Vinča culture).


מאוחר יותר הבינו החוקרים כי סימני וינצ'ה שימשו תרבויות רבות באזור נהר הדנובה, כאשר יובליו ועמקיו הם לב התרבות האירופית העתיקה בדרום מזרח אירופה. תרבויות שונות אלה שגשגו לפני 5000 עד 7000 שנה וחלקו את השימוש ברבים מאותם סימנים. ממצאים אלה הקדימו תרבויות שומריות, פיניקיות או מצריות במאות רבות ואף באלפי שנים. כעת הסימנים מכונים באופן נכון יותר בשם 'דנובה' (Danube) או 'כתב אירופי עתיק' (Old European script).

אחד מלוחות הטרטריה שנחשפו ליד טרטריה, רומניה (5300 לפנה"ס)

כתב הדנובה

הרלד הארמן (Harald Haarmann), בלשן וחוקר תרבות גרמני, כיום סגן נשיא המכון לארכיאומיתולוגיה (Archaeomythology) ומומחה מוביל בכתב ושפות עתיקות, תומך בתוקף בדעה כי כתב הדנובה הוא הכתב העתיק ביותר בעולם. הלוחות שנמצאו מתוארכים לשנת 5,500 לפנה"ס, והגליפים שעל הלוחות, לדברי הארמן, הם סוג של שפה שטרם פוענחה. הסמלים, הנקראים גם סמלי וינצ'ה, נמצאו באתרים ארכיאולוגיים רבים ברחבי עמק הדנובה, חרוטים על פסלונים, פלכים וחפצי חרס אחרים. ההשלכות הן עצומות. המשמעות יכולה להיות שהציוויליזציה של עמק הדנובה קודמת לכל שאר הצוויליזציות הידועות כיום. עדויות מגיעות גם מאלפי חפצים שנמצאו, כמו למשל הדמות המוזרה המוצגת בתמונה הבאה.

חפצים של הציוויליזציה של עמק הדנובה

עם זאת, רוב החוקרים של מסופוטמיה דוחים את הצעתו של הארמן, ומציעים שהסמלים על הלוחות הם פשוט דקורציה. זאת למרות שיש כ-700 תווים שונים, שזה סביב אותו מספר סמלים המשמשים בהירוגליפים המצריים. חוקרים אחרים אף הציעו כי הציוויליזציה של הדנובה העתיקה סימנים וסמלים מהצוויליזציות המסופוטמיות, למרות שחלק מלוחות הדנובה התגלו כעתיקים יותר מהמסופוטמיים.

סמלי וינצ'ה

האופי והמטרה של סמלי וינצ'ה-טורדוס הם תעלומה. ספק אם הם היוו מערכת כתב. אם כן, לא ידוע אם הם מייצגים אלפבית, הברות, אידיאוגרמות או צורת כתב אחר. סמלי וינצ'ה נושאים מידע לא מילולי על אירועי לוח שנה ואירועים פולחניים.


בפברואר 2004, הורמוזיאדיס טען כי לא ניתן לפרסם בקלות את הטקסט עם הסימנים מכיוון שהוא ישנה בסופו של דבר את הרקע ההיסטורי הנוכחי הנוגע למקורות הכתב ולניסוח הדיבור המתואר באותיות במקום באידיאוגרמות בגבולות העולם היווני העתיק, וכן בהרחבה, בעולם האירופי הרחב יותר.

קווי דמיון בין סמלים במערות פליאוליתיות שונות באירופה

פענוח סמלים

למרות שנעשו ניסיונות לפענח את הסמלים, אין שום תרגום מקובל או הסכמה לגבי משמעותם. בתחילה סברו שהסמלים פשוט שימשו כסימני קניין, ללא משמעות רבה יותר מ"זה שייך ל-X ו-Y ". כיום תיאוריה זו כמעט ננטשה, שכן אותם סמלים נמצאו שוב ושוב בכל שטחה של תרבות וינצ'ה, במקומות המרוחקים מאות קילומטרים ושנים זה מזה.


אז מדענים חזרו להסבר הרגיל: הסמלים שימשו למטרות דתיות בחברה חקלאית מסורתית. הסמלים נושאים מידע לא מילולי על אירועי לוח שנה וטקסים. אם כן, העובדה שאותם סמלים שימשו במשך מאות שנים כמעט ללא שינוי מעידה על כך שהמשמעות הפולחנית והתרבותית המיוצגת על ידי הסמלים נותרה קבועה לאורך זמן רב מאד, ללא צורך בפיתוח נוסף. נראה כי השימוש בסמלים ננטש (יחד עם האובייקטים עליהם הם מופיעים) בתחילת תקופת הברונזה, דבר המצביע על כך שהטכנולוגיה החדשה הביאה עמה שינויים משמעותיים בארגון החברתי ובאמונות.

מדגם של סמלים דומים מאירופה הפלאאוליתית העליונה

מקור הסמלים

בהתבסס על העובדה שיש כיום כ-7,000 שפות מוכרות ואילו, למיטב ידיעתנו, פחות מ-100 מערכות כתב עיקריות הופיעו במהלך ההיסטוריה האנושית, נטען כי מערכות כתב אלפביתיות התפתחו רק במקומות בהם היה בהן צורך. כהכרה בעובדה זו, חשוב להבין שיש לפחות כלל אוניברסלי אחד בכל מערכות הכתב המוכרות: כולן נגזרו תחילה מהסמלים בהם הם השתמשו מקולקטיב עתיק של דימויים המבוססים על בעלי חיים וצורות טבעיות כפי שניתן לראות בתקופה הפלאוליתית.


חקר הסמלים המגולפים והצבועים במערות בכל רחבי העולם, כולל פניפורמים (צורות של נוצות), קלוויפורמים (צורות מפתח) ושבלונות ידיים יוכלו בסופו של דבר לשכנע ארכיאולוגים להסתכל אחורה מעבר לתרבות וינצ'ה והשומרים. מערכת סמלים אוניברסאלית זו באמנות המערות יכולה להיות שריד מהגירת האדם המודרני מאפריקה לאירופה. מערכת תקשורת מוקדמת זו באמצעות סימנים מופשטים תוארה כמבשר ל"רשת העולמית של חילופי מידע" בעולם המודרני.


קל לשכוח שבני אדם שגשגו מהיכולות וההישגים המנטלים של קודמיהם, הרבה לפני שניתן היה לזהות רשומות רשמיות בכתב. סמלים אלה נדדו: הם לא נמצאים רק במערות, אלא בתמונה הבאה ניתן לראות כי הם נחרטו גם על שיני צבאים שנקשרו יחד בתליון עתיק. שימוש זה בסמלים מופשטים כדי לתקשר הוא שינוי מהותי בכישוריהם המנטליים של אבותינו.

תליון שיני צבאים

פענוח המשמעות הבסיסית מסובך ביותר כשמדובר בסמלים האירופיים. הפרהיסטוריון ז'אן קלוטס (Jean Clottes) טוען כי "הסימנים במערות קשורים תמיד (או כמעט תמיד) לדמויות של בעלי חיים ולכן לא ניתן לומר שאלה הצעדים הראשונים לעבר סמליות". לעומת זאת, בלשנית ה-MIT קורה לסור (Cora Lesure) והמחברים המשותפים במאמר שפורסם ב-Frontiers in Psychology ב-2018, מציעים כי גם הסימנים וגם בעלי החיים נועדו להעביר רעיונות באותו אופן של שפה כתובה. מנגנונים קוגניטיביים הנחוצים לפיתוח אמנות מערות וסלעים עשויים להיות מקבילים לאלה הפועלים בהבעה של החשיבה הסמלית הנדרשת לשפה:


לכן סביר להניח כי סמלים איקוניים אלה, אשר ניתן לראות אותם חוזרים על עצמם במשך עשרות אלפי שנים, שימשו להעברת משמעויות נפוצות לאורך זמן, ושימשו כמאגר רקע של מרכיבים עבור הצעד מפיקטוגרמות בסיסיות לאלף-בית מורכב כאשר צורכי הציוויליזציה דורשים זאת, כפי שמראה הקשר ההדוק בין הופעת הכתב לבין הופעתה של מדינה 'תרבותית'.

לוחות וינצ'ה (5300 לפנה"ס)

מינואים ויוונים קדומים

החזרה על סימנים מסוימים מכתב הדנובה בלוח כתב ליניארי א' מצביעה על הציוויליזציה המינואית כיורשת של מערכת כתב זה. ליניארי א' ורוב הלוחות הליניאריים ב' נותרו ללא פענוח, אך הדמיון שלהם לחלק מסימני כתב הדנובה מעיד על כך שהיבטים של תרבויות מזרח אירופאיות אלו נדדו רחוק יותר אל הציוויליזציה האגאית של כרתים. תקפותם של כתב וינצ'ה ושל לוח הדיספיליו משפיעה אפילו על מקורות השפה היוונית העתיקה. היוונים הקדומים למדו לכתוב בסביבות 800 לפנה"ס מהפיניקים.


עם זאת, עולה אז שאלה: כיצד יתכן שלשפה היוונית יהיו 800,000 מילים, מדורגת ראשונה בין כל השפות הידועות בעולם, ואילו השנייה הבאה כוללת 250,000 מילים בלבד? כיצד ייתכן שהשירים ההומרוסים נוצרו בערך בשנת 800 לפנה"ס, וזה בדיוק כאשר היוונים הקדומים למדו לכתוב? זה היה בלתי אפשרי עבור היוונים הקדומים לכתוב יצירות פואטיות אלה מבלי שהייתה להם היסטוריה של כתיבה של לפחות 10,000 שנה אחורה, על פי מחקר לשוני אמריקני. בעוד שתרבויות מזרחיות קדומות השתמשו באידיאוגרמות כדי לבטא את עצמן, היוונים הקדומים השתמשו בהברות באופן דומה למערכות הכתב של ימינו.


פענוח הכתב יהיה קשה אם לא בלתי אפשרי, אלא אם כן תמצא אבן רוזטה חדשה. למרבה הצער, הלוח נפגע בחלקו עקב הסביבה העשירה בחמצן מחוץ לבוץ ולמים בהם היה שקוע במשך תקופה ארוכה (7500 שנה), והוא נמצא כעת בשימור. הפרסום האקדמי המלא של הלוח ממתין ככל הנראה לסיום עבודת השימור.


714 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page