כיצד משפיעים גופים שמימיים על החיים באוקיאנוס

עודכן ב: 7 אוק 2020

- מאמר מתורגם מסרטון של SciShow Space המצורף בסוף -


הכוכב הסלעי שלנו הוא מקום נהדר לחיים, אך איננו יכולים לתת לו את כל הקרדיט. החיים על פני האדמה עוצבו תמיד על ידי גופים אחרים בחלל.


בזכות השמש והירח יש לנו מחזורים חשובים כמו עונות, ימים וגאות ושפל ויש לנו את המטאורים והאסטרואידים שעלינו להודות להם על כך שעזרו באספקת המים לכוכב שלנו, אך אלה אינן הדרכים היחידות שהאובייקטים השמימיים הללו משפיעים על החיים בכוכב הלכת שלנו, והחיים באוקיינוסים רגישים במיוחד לתרומה שלהם.


לדוגמא - נראה כי לוויתנים רגישים לפעילות על השמש.


במשך שנים חוקרים מנסים להבין מדוע לווייתנים שנראים בריאים לחלוטין ממשיכים לעלות ולהלכד על החופים.

מחקרים מוקדמים הצביעו על פעילויות אנושיות כמו תנועת אוניות המייצרת כמויות אדירות של רעש מתחת למים, הם חשבו שהלווייתנים עלולים להתבלבל בגלל עומס הרעש.

לווייתן אפור

מחקר שנערך בשנת 2020, שבחן לווייתנים אפורים, הציע סיבה נוספת לכך שהם נלכדים על החוף. סופות סולאריות פוגעות ביכולתם לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ. סופות סולאריות מתרחשות כאשר השמש משחררת כמויות אדירות של אנרגיה בפרץ של חלקיקים טעונים הקורנים החוצה, במהלך סערות קשות חלקיקים טעונים אלה פוגעים בשדה המגנטי של כדור הארץ ויכולים לגרום לו לשנות את צורתו. עבור בני אדם אלה חדשות רעות מכיוון שזה עלול לפגוע בתקשורת ולייצר נחשולי חשמל ברשתות החשמל שלנו. אולם המדענים חשדו כי הדבר עשוי להפריע גם לניווט הלווייתנים, שכן הם היו די בטוחים שלוויתנים מסתמכים על שדות מגנטיים כדי לנוע ממקום למקום.


על מנת לבדוק זאת, החוקרים השוו 31 שנה של נתונים על לוויתנים אפורים ופעילות סולארית וגילו שרוב האירועים בהם לוויתנים נלכדו על החוף התרחשו בתקופות עם הרבה סופות סולאריות. מזה הם הסיקו שהתפרצויות מהשמש פוגעות בניווט הלווייתנים, מה שגם מחזק את הרעיון שלוויתנים משתמשים בניווט מגנטי בכדי להקיף את העולם. זו גם לתת נקודת התחלה למחקר של כיצד פעילויות סולאריות משפיעות על הניווט של יצורים אחרים בכדור הארץ.


אך אינטראקציות עם גופים שמימיים אינן משבשות תמיד ובמקרים מסוימים הן יכולות להועיל.


למשל - נראה שהירח ממלא תפקיד גדול בהתפתחותו של דג שונית המכונה "סנפיר משולש מצוי" (common triple fin).


לא ידוע הרבה אודות דג השונית הקטן הזה מכיוון שהוא קשה למעקב, אבל אנו יודעים שהשרצים של הדג הזה עושים מסע אל האוקיאנוס הפתוח ומבלים שם 51 יום לפחות לפני שהם עוברים לחיים קבועים בשונית. העניין הוא שהמסע מהשונית וחזרה אליה אינו בטוח במיוחד לדגיגונים, ולכן מדענים תהו מדוע הם פיתחו את האסטרטגיה הזו.

דג סנפיר משולש מצוי

במחקר משנת 2018 הם העלו השערה שאור הירח באוקיאנוס הפתוח עשוי לסייע לדגים להתחקות אחר המזון הדרוש להם כדי להתפתח לדגים בוגרים, מכיוון שהאוקיאנוס הפתוח מואר טוב יותר מהשוניות המוצלת. כדי לבדוק זאת הם חקרו מבנה באוזן הפנימית של הדגים המכונה "אבן אוזן" (Otolith). המבנה הזה קיים בכל הדגים והוא שימושי מכיוון שהוא קובע קצב צמיחה, אז על ידי בחינה שלו מדענים יכולים לראות כיצד הדגים מתפתחים לאורך זמן, כמו טבעות בעץ.


במחקר זה בדקו החוקרים "אבן אוזן" של יותר מ-300 דגי "סנפיר משולש מצוי" בוגרים, הם בדקו כיצד הדפוסים בטבעות תואמים את מחזור הירח ותנאי מזג האוויר כדי לראות אילו גורמים השפיעו על צמיחתם והם מצאו שכאשר הדגים היו דגיגונים הם גדלו מהר יותר במהלך לילות ירח בהירים. החוקרים מאמינים שאור ירח בהיר עוזר לדגיגונים לראות בלילה, כך שהם יכולים לצוד עוד פלנקטון ולעלות במשקל. הם גם חושבים שהירח עשוי לעזור לדגיגונים להירגע מכיוון שהטורפים שלהם מסתתרים מהטורפים שלהם בלילות בהירים, כך לדגיגונים יש פחות ממי לחשוש.


בעוד הירח עוזר לדגיגונים להתפתח, מטאורים, מסייעים להתפתחות פיטופלנקטון.


פיטופלנקטון הם צמחים זעירים המרכיבים את בסיס כל שרשרת המזון של האוקיינוס, וכדי לצמוח בכמויות גדולות הם זקוקים לעזרה מסוימת מהחלל החיצון. אורגניזמים זעירים אלה מסתמכים על קבוצה של חומרים מזינים המומסים במים, כמו חנקן וזרחן ובעיקר מתכות כמו ברזל. אך לעיתים קרובות קיים מחסור במתכות מומסות, הם מרוכזים פי אלף פחות מחומרים מזינים אחרים וזה מציב גבול לכמות הפיטופלנקטון שיכולה להתפתח, מה שיכול להציב אורגניזמים אלה במקום בעייתי במקומות נידחים כמו האוקיאנוס הדרומי, בו אין הרבה אבק המגיע מהיבשה בכדי להכניס ברזל לים.

פיטופלנקטון

כאן מטאורים נכנסים לתמונה. בכל יום אלפי מטאורים, קטנים בעיקר, נשרפים באטמוספירה של כוכב הלכת שלנו והופכים לאבק, ההערכה היא כי בערך 40,000 טון של אבק חלל מצטבר בכוכב הלכת שלנו בכל שנה, והאבק הזה מלא בברזל. החוקרים מעריכים כי באזורים ימיים מרוחקים, אבק החלל תורם עד 300 אחוז יותר ברזל מכל מקור אחר המספק את החומרים המזינים שהפיטופלנקטון צריכים על מנת לשגשג. ללא עזרה של אבק החלל, סביר להניח שהמערכות האקולוגיות באיזורים מרוחקים היו נראות אחרת לגמרי, עם הרבה פחות פיטופלנקטון כדי לתדלק את שרשרת המזון.


כך שמדי יום, מעבר להנעת המחזורים הטבעיים, החיים התלויים בהם, אובייקטים שמיימים מתערבבים באורגניזמים ימיים בדרכים עדינות שיש להן השפעות עצומות על החיים כפי שאנו מכירים אותם.