כיצד אור הירח משנה את התנהגותם של בעלי חיים

פעם אחת בכל אביב, מספר ימים לאחר הירח המלא, האלמוגים של שונית המחסום הגדולה מבצעים מופע טבעי עוצר נשימה: הם משחררים ביצים וזרע בו-זמנית, בתהליך מרהיב כל כך עד שניתן להבחין בו מהחלל. לא מדובר רק במשיכתו הכבידתית של הירח, היוצרת את מחזורי הגאות והשפל שלנו. מסלולו סביב כדור הארץ יוצר שלבי ירח שונים עם עוצמות אור משתנות, ומדענים משערים כי אור הירח בנקודה מסוימת בכל אביב משמש לאלמוגים אות ביולוגי לכך שהתנאים מושלמים להתרבות.

השפעת מחזור הירח על בעלי החיים ניכרת באופן ישיר ועקיף. כמובן, גאות ושפל משנים את הגישה לאזורי חיפוש מזון כמו שדות בוץ חופיים. אך מעבר לכך, האור שמשתקף מהירח משפיע על התנהגותם של בעלי חיים בדרכים בלתי צפויות. עבור יצורים המסתמכים על ראייה לאיתור מזון, אור הירח הוא משאב חיוני. לעומת זאת, עבור אלה הנמצאים בסיכון לטריפה, הירח הבוהק עלול להיות איום ממשי, החושף אותם לעיני טורפים.

מחקר חדש חשף כי אור הירח משפיע אפילו על התנהגות היונקים באחד המקומות האפלים ביותר בכדור הארץ - קרקע היערות הטרופיים. צילומים ממלכודות מצלמה בסבך הראו כי יונקים קטנים, כמו מכרסמים וארמדילים, מפחיתים את פעילותם בלילות מוארים, ככל הנראה כדי לחמוק מטורפים. בתגובה לכך, גם הציידים שלהם, דוגמת חתול הבר אוצלוט, הופכים פחות פעילים בלילות ירחיים.

נראה כי באזורים הטרופיים אור הירח יוצר "שלב מנוחה" טבעי עבור רבים מבעלי החיים. עם זאת, מינים מסוימים שתלויים בראייה כדי למצוא מזון ולהימנע מטורפים - כמו חדפי הפיל האפריקאיים (Petrodromus tetradactylus) - דווקא מגדילים את פעילותם בלילות מוארים.

לירח השפעה מהפנטת על עולם החי, ובעלי חיים שונים ברחבי העולם פיתחו תגובות ייחודיות לאורו המשתנה. הנה חמישה מינים מרתקים שמתנהגותיהם נקבעות, לפחות בחלקן, על פי מחזורי הירח.

הבריומאים של אפריקה

בדומה לאלמוגים של שונית המחסום הגדולה, גם הבריומאים (Povilla adusta) של אגם ויקטוריה במזרח אפריקה מתאימים את מחזור הרבייה שלהם לשלבי הירח.

חרקים אלה מבלים ארבעה עד חמישה חודשים כזחלים מימיים לפני שהם מגיחים בו זמנית כבוגרים מיניים. התזמון המדויק של האירוע הזה לא מקרי: הם יוצאים מהמים יומיים לאחר ירח מלא, כאשר תנאי התאורה והסביבה מתאימים ביותר להתרבות המונית.

לאחר שהשלימו את שלב הגולם והפכו לבוגרים, יש להם זמן קצר במיוחד - בין שעה לשעתיים בלבד - להשלים את מטרתם היחידה: להציג את עצמם, למצוא בני זוג, להזדווג, להטיל ביצים, ולמות.

השימוש במחזור הירח כמנגנון תזמון אבולוציוני מבטיח שכולם יתעוררו באותו הזמן, וכך גדל משמעותית הסיכוי למצוא בני זוג. בנוסף, האור החזק של הירח המלא מסייע להם לנווט בסביבתם ולממש את משימתם בטרם יגיע קצם.

תחמסיים

התחמסיים (Nightjars) הם ציידי לילה מיומנים, המסתמכים על אור הירח כדי לאתר חרקים מעופפים בשעת בין ערביים ושחר. מחקר מקיף שבחן את התנהגותם של תחמסיים אירופיים (Caprimulgus europaeus) באמצעות חיישני תאוצה, חשף כיצד מחזור הירח משפיע על הרגלי הציד והנדידה שלהם.

בתקופות של ירח מלא, התחמסיים מאריכים את שעות הפעילות הלילית שלהם, מה שמעניק להם הזדמנות לאסוף מזון רב יותר. כאשר תנאי התאורה נוחים, הם נשארים באותו אזור במשך הלילות המוארים, נהנים משפע של חרקים זמינים. אך עם הירח ההולך ופוחת, כ-12 ימים לאחר השיא, כאשר הלילות הופכים חשוכים יותר, הציפורים מנצלות את חלון הזמן הזה כדי לצאת למסעות הנדידה הארוכים שלהן, בין אירופה לאפריקה.

לירח יש גם תפקיד מכריע ברבייה של התחמסיים. הן מתזמנות את בקיעת ביציהן כך שיתרחש סביב הירח המלא, מה שמבטיח להן את התנאים האופטימליים לחיפוש מזון דווקא כשהגוזלים שלהן זקוקים למזון הרב ביותר. כך, מחזור הירח משמש עבור התחמסיים לא רק כמקור אור, אלא כטיימר טבעי שמכתיב את הישרדותן לאורך השנה.

סיסיים

ציפורי הסיס השחור (Cypseloides niger) ידועות בנדידתן הארוכה ובכך שהן מבלות את רוב חייהן בתעופה. הן מקננות בגומחות סלעים בצוקים נידחים במערב ארצות הברית וקנדה, אך רק בשנת 2012 הצליחו מדענים לפענח את מסלול נדידתן באמצעות מכשירי מעקב גיאולוקציה (light-level geolocators). המחקר הוכיח כי הסיסיים השחורים מקננים בהרי הרוקי אך מבלים את עונת החורף שלהם ביערות האמזונס שבמערב ברזיל.

עוד לפני כן, היה ידוע כי סיס החומות (Apus apus) נותרות במעוף רציף במשך עשרה חודשים בשנה, כולל נדידה בין אירופה לאפריקה הטרופית. מחקר שנערך בשנת 2022 ביקש לבדוק האם גם הסיס השחור מתנהג כך, ותוצאותיו חשפו דפוסי תעופה מפתיעים במיוחד.

החוקרים הציבו חיישנים מתקדמים על הסיסיים ומצאו כי לא רק שהן נשארות בתעופה מתמדת לאורך שמונת חודשי הנדידה והחורף, אלא שהן גם משנות את התנהגותן בהתאם למחזור הירח. סביב כל ירח מלא, הסיסיים השחורים נסקו לגבהים עצומים של 3,000-4,000 מטרים לאחר רדת החשיכה ונשארו שם למשך כל הלילה. לעומת זאת, בתקופות של ירח חדש, הן נותרו בגבהים נמוכים יותר.

נתוני תאוצת המעוף הראו כי הסיסיים עפו בצורה פעילה וצרכו יותר אנרגיה בלילות מוארים, מה שמעיד כי ייתכן שהן הצליחו לצוד יותר חרקים בגבהים אלו. הוכחה מרתקת נוספת לקשר בין אור הירח להתנהגותן התקבלה בליל ה-20 בינואר 2019, כאשר אירע ליקוי ירח. חמש סיסיים שחורים שהיו באוויר באותו זמן נסקו לגובה רב, אך ברגע שהירח הוסתר בצל כדור הארץ – הן צנחו במהירות חזרה למטה.

תגלית זו מדגישה עד כמה אור הירח משפיע על בעלי חיים, גם כאלה שנראים כאילו הם חיים בעולם משלהם – גבוה מעל פני האדמה, שם רק הרוח והירח מלווים אותם במסעם.

תנשמות

התנשמת (Tyto alba) היא אחת הציפורים המרשימות ביותר של הלילה, אך מתברר כי צבע נוצותיה משפיע באופן ישיר על הצלחתה כציידת - במיוחד תחת אור הירח. תנשמות מגיעות בשני מופעים צבעוניים עיקריים: האחד אדמוני והשני לבן בוהק. מחקר שהתפרסם בשנת 2019 גילה כי הבחירה האבולוציונית בין שני צבעי הנוצות קשורה ישירות לאור הירח ולהתנהגות הטרף העיקרי של התנשמות - נברני השדה.

נברנים מזהים טורפים בצורה חדה במיוחד כשהם נחשפים לאור הירח, מה שמאפשר להם לברוח או לקפוא על מקומם, בהתאם למצב. המחקר מצא כי כאשר תנשמת אדמונית תוקפת בליל ירח מלא, לנברנים יש סיכוי טוב לברוח, כיוון שהם מזהים אותה במהירות ומגיבים בהתאם. אך כאשר מדובר בתנשמת לבנה, המצב משתנה לחלוטין.

נוצותיה הלבנות של התנשמת משתקפות באופן עוצמתי באור הירח, מסנוורות את הנברן וגורמות לו לקפוא למשך זמן ממושך יותר. מצב זה מגדיל משמעותית את סיכויי התנשמת הלבנה להצליח בציד במהלך ירח מלא. התוצאה האבולוציונית: תנשמות בעלות מופע לבן נוטות להיות ציידות יעילות יותר בתקופות של ירח מלא, מה שמבטיח שהן יוכלו להאכיל טוב יותר את גוזליהן ולשפר את סיכויי הישרדותם.

בכך, הירח לא רק מאיר את הלילה, אלא גם הופך לשחקן מפתח במרוץ ההישרדות של טורפים וטרפם.

חיפושיות זבל

חיפושית הזבל האפריקאית (Scarabaeus zambesianus) הן מהנווטות היעילות ביותר בטבע, ויכולת ההתמצאות שלהן בלילה מתבססת על אור הירח ועל דפוסי הקיטוב שלו - תכונה שאינה נגישה לעינינו האנושיות.

החיפושיות הללו מתמחות באיסוף גללי פילים והפיכתם לכדורים, שבתוכם הן מטמינות את ביציהן. לאחר יצירת הכדור, החיפושית מגלגלת אותו במהירות הרחק מערימת הגללים, כדי למנוע תחרות עם חיפושיות אחרות. הדרך האופטימלית לעשות זאת היא בנתיב ישר, ללא עיכובים או מעקפים מיותרים.

לאורך היום, החיפושיות משתמשות בשמש ובדפוסי הקיטוב של האור שלה כדי לנווט בקו ישר. אך עם רדת הלילה, כשהשמש שוקעת, הן נדרשות למצוא מקור ניווט אחר. הירח מספק פתרון מושלם - כאשר הוא מלא, דפוס הקיטוב העמום שהוא יוצר מסייע לחיפושיות לשמור על מסלול תנועה ישר.

מחקר שנערך בשנת 2003 בחן את יכולת הניווט של חיפושיות הזבל בעזרת עדשות עם מסנני קיטוב. החוקרים הצליחו לשנות את כיוון דפוס הקיטוב של הירח המלא, וכתוצאה מכך, גם החיפושיות שינו את מסלול תנועתן. לעומת זאת, בלילות חשוכים של ירח חדש, כאשר הקיטוב כמעט ואינו נוכח, החיפושיות איבדו את דרכן והחלו לנוע במסלולים מתפתלים ולא יעילים.

ממצא זה מדגים כיצד גם חרקים זעירים משתמשים בכוחות הקוסמיים של הירח לצורך הישרדותם, תוך שימוש בטכניקות ניווט מתוחכמות שהאבולוציה פיתחה במשך מיליוני שנים. ככל שהמדע ממשיך לחשוף את סודות הירח והשפעתו, אנו מגלים שוב ושוב עד כמה הקשר בין גרמי השמיים לבין החיים על פני האדמה עמוק ומרתק.

מקורות:

• קטעים מ- Five Animals That Behave Differently In Moonlight מאת theConversation שנכתב ע"י: Anders Hedenström.

• קטעים מ- Some tropical mammals shy away from the full moon מאת earthsky.org שנכתב ע"י: Shireen Gonzaga.

• קטעים מ- A Wilder View: How the moon changes the behavior of animals מאת kpax.com שנכתב ע"י: Tanner Saul.