top of page

יזיליקאיה - מקדש חתי בן 3200 שנה מספר על הזמן ועל הקוסמוס

במאה ה-13 לפנה"ס, כאשר שלט רעמסס השני במצרים במשך 66 שנה לערך, עמד פרעה בפני משקל נגד פוליטי חזק במרכז אסיה הקטנה: האימפריה החתית. ואז, פתאום, בסביבות 1190 לפנה"ס, הכוח האנטולי הזה נעלם מהסצינה. הבירה חתושש ננטשה, השלטון באיפריה קרס, והתרבות החתית נשכחה לכמעט 3000 שנה. רק בשנת 1834 ביקר הארכיאולוג הצרפתי צ'רלס טקסייה (Charles Texier) באזור בו היתה הבירה החתית, וצייר את היסודות הארכיטקטונים העצומים שהשתמרו בו. האזור המבוצר של הבירה לשעבר נמתח על שטח של 2000 דונם, פי מאה מגודלה של המצודה של טרויה VI.


טקסייה עקב בהתרגשות אחר האיכרים המקומיים כשהובילו אותו כמה מאות מטרים קדימה אל מחשוף אבן גיר טבעי. בתוכו היה מקדש סלע מהתקופה החתית עם למעלה מ-90 תבליטים שמורים היטב של דמויות אנושיות, בעלי חיים וכימרות. רישומי התבליטים של צ'רלס טקסייה לכדו את דמיונם של אנשים במרכז אירופה, שכן מעולם לא צפו שאמנות ייחודית כל כך תגיע ממרכז אנטוליה הנידחת. התברר שזהו אחד המקדשים החשובים ביותר מתקופת הברונזה האנטולית והוא מעניק לנו תובנה על מערכת האמונה החתית, אך התובנה הזו עדיין לא פוענחה במלואה. במשך כמעט 200 שנה, ארכיאולוגים תמהים מה המשמעות של הדמויות. "חוקרים רבים עבדו באופן אינטנסיבי כדי לתת פרשנות לאתר, אך עד היום הוא שומר על הרבה מהמסתורין שלו", כתב אחד החופרים לא מזמן.

מקדש יזיליקאיה

מקדש יזיליקאיה (Yazılıkaya) הוא מבנה בן 3,200 שנה שידוע שהיה מרכזי עבור טקסים דתיים בעיר הבירה של האימפריה החתית הקדומה. אך על פי צוות חוקרים, ייתכן שהוא שימש גם כלוח שנה, שעון קדוש והשתקפות סמלית של הקוסמוס. בטורקית, יזיליקאיה פירושו "סלע חקוק" ובעוד אתר רחב זה מתקופת הברונזה, עם הגילופים החקוקים המדהימים שלו, נחקר במשך כמה עשורים, צוות מומחים מציע כעת שהוא היה כלי פונקציונלי ששימש כמכשיר למעקב אחר זמן. החוקרים פרסמו בימים האחרונים מאמר בכתב העת Journal of Skyscape Archaeology, כהמשך למחקר הראשון שפורסם בשנת 2019, במחקר החדש הם סוקרים את הסמליות הקוסמית הקיימת באתר.


בשנת 2019 פרסמו אברהרד זאנגגר (Eberhard Zangger), נשיא מחקרי הלוויאנים (Luwian Studies), ועמיתתו ריטה גוטשי (Rita Gautschy) מאוניברסיטת באזל, מאמר שתומצת ב-ANEToday, בטענה שרוב האלים מסודרים באופן שיוכלו לשמש כלוח ירחי-שמשי ניצחי. ניתן להקצות את התבליטים לקבוצות של 12, 30, 5 ו-19 דמויות. המספר 12 מייצג את מספר חודשי הירח בשנת שמש; 30 מייצג את מספר הימים המירבי בחודש ירחי; ניתן לראות את ה-5 כשיקוף סמלי של מספר הימים החסרים בשנה סכמטית (12x30+5 = 365), ו-19 תואם למספר השנים במחזור השמש, שזה שימושי בכיול לוחות שנה שמשיים וירחיים.

ציור של טקסייה מ-1839 המציג את יסודות המקדש. כל הקירות הפונים לעבר הצופה מיושרים עם השקיעה ביום ההיפוך הקיצי / Luwian Studies

בעזרת המערכת הזו יכלו הכהנים החתים לקבוע מתי צריך להכניס חודש ירח נוסף על מנת לסנכרן את לוח השנה עם עונות השנה. היה צורך להכניס שבעה חודשים מעוברים בתקופה של 19 שנה, זה מתאים למה שהיוונים כינו מאוחר יותר המחזור המטוני. בעזרת לוח שנה כזה, הכהנים יכלו להבטיח כי 165 הימים בשנה בהם נערכו פסטיבלים דתיים יתרחשו בעונה הנכונה. מסמכים מעידים כי לחתים היה חשוב שהחגיגות יתקיימו בזמן הנכון של השנה.


"עד מהרה הבנו שהקיר הצפוני של המבנה האחרון (IV) שהוקם ביזיליקאיה היה מיושר עם השקיעה ביום ההיפוך החורפי", אמר אברהרד זאנגגר, וטענה זו התבססה על "הסדר האלכסוני של מבני המקדש, שהוקמו בלפחות שלושה שלבי בנייה נפרדים". המבנה הקדום ביותר, על פי החוקרים, "היה מיושר ליום ההיפוך הקיצי" והם גילו כי המבנה האחרון שהוקם מיושר "ליום ההיפוך החורפי".


ביום ההיפוך הקיצי היו מגיעים המלך ומשפחתו הישירה והכהנים הגדולים (ופמלייתם) לחצר המקדש אחר הצהריים, שם הם היו מתכנסים באופן פולחני, ואילו בית-השער סיפק כניסה לאלת השמש ארינה להיכנס לאזור הקדוש. סביב השקיעה, קרניה היו נופלות דרך בית השער ומאירות את מה שהחוקרים חושבים שהיה "פסל מצופה זהב של האלה". והם מציעים שבחדר השני היה אפיג'י (effigy) מואר של המלך הגדול, מתאחד באופן סמלי עם אלת השמש, ומקבל את כוחות הפריון וצמיחה הארציים שלה, מכיוון שגורל המלכים היה בלתי נפרד מגורל הארץ והעם.


פרשנות זו של מקדש הסלע ייחסה חשיבות רבה יותר ממה שהניחו בעבר לאלמנטים הקשורים לשמיים בדת החתית. היא גם סיפקה לראשונה הסבר טכני למקדש - טכנולוגיה שעדיין ניתן להפעיל גם עכשיו. עם זאת, שאלות רבות נותרו ללא מענה. לא ניתן היה לייחס את האלים הגבוהים ביותר, כפי שהם מוצגים בלוח המרכזי של הפנתיאון ההיררכי, לפונקציה בלוח השנה. המשמעות הסמלית של המקדש בכללותו נותרה לא ברורה, וכך גם חדר B החידתי.

הכניסה לחדר B עם תבליט השד מכונף בעל ראש האריה/ Carole Raddato

בעוד המדענים מצאו ה