טיול בפלוטו - כוכב הלכת שהורד בדרגה

עודכן ב: 7 אוק 2020

- מתחת לסרטון תמצאו את הוידאו כמאמר -


בקצה מערכת השמש מאתגר פלוטו את גבולות הבנתנו את היקום. כוכב הלכת הגמדי נמצא הרחק בתוך אסופת גופים הסובבים את השמש בחגורה הנקראת חגורת קְּויפּר (Keiper belt), והוא אחד מאינספור הגופים השמימיים שנותרו מהיווצרות מערכת השמש.


אמנם הוא אחד הגופים הגדולים של חגורת קְּויפּר, אך שטחו של פלוטו הוא רק כמחצית משטחה של ארצות הברית וכשני שלישים משטח הירח, מה שהופך אותו בקלות לגמד ביחס לשמונת כוכבי הלכת האמיתיים של מערכת השמש.

לעולם הזעיר הזה לוקח 248 שנות כדור הארץ להקיף השמש והוא עושה זאת ממרחק ממוצע של מעל ל-5.5 מיליארד קילומטר או פי 40 המרחק בין כדור הארץ לשמש. מרחק כזה ממקור החום העיקרי של מערכת השמש גורם לטמפרטורות קיצוניות על פני כוכב הלכת הגמדי שנעות בין 225- ל 200- מעלות צלסיוס.

תנועתו סביב צירו, הנמשכת קצת יותר מ-6 ימים, היא בכיוון המנוגד למרבית כוכבי הלכת, להוציא את נוגה ואורנוס.

הטמפרטורות הקפואות ממלאות תפקיד מכריע בגיבוש ההרכב הגאולוגי של פלוטו. ליבתו מורכבת ככל הנראה מסלע ומתכות ועטופה במעטפת העשויה קרח. קרום כוכב הלכת הגמדי מורכב מחומר סלעי ומסוגים שונים של קרח כמו פחמן חד חמצני, מתאן וחנקן קפואים. הגזים הקפואים הללו מכסים שטח של כ-10 מיליון קילומטר רבוע שזהו שטחו של פלוטו. פני השטח הקפואים דומים מאוד לכדור הארץ עם כיפות קרח בקטבים, עמקים, מישורים ומכתשים. יש בו אפילו קרחונים העשויים חנקן קפוא ומים קפואים שעליהם צפים הרים ענקיי על פני השטח.

בגלל מרחקו העצום, עד שנת 2015 זה היה הצילום הטוב ביותר של פלוטו, צילום משנת 1997 של טלסקופ החלל המתקדם האבל. אך שיגור הגשושית ניו הוריזון של נאס"א ב-19 בינואר 2006, שינה זאת. לאחר מסע בן 9.5 שנים, למרחק של 5 מיליארד קילומטר, ניו הוריזון הגיעה למערכת של פלוטו ב-14 ביולי 2015, כשהיא מגיעה לטווח של 12,500 קילומטרים מפלוטו ונושאת עימה מצלמות טלסקופיות עוצמתיות שיכולות לאתר מאפיינים קטנים יותר ממגרש כדורגל. עולמו המופלא של פלוטו סוף סוף נגלה לעיננו.

סרט זה נוצר מלמעלה ממאה תמונות שצולמו על ידי ניו הוריזון משך שישה שבועות של מעוף קרוב לפלוטו בקיץ 2015.

באמצעות נתונים ומודלים של פלוטו, מדעני המשימה יצרו סירטוני מעוף המציגים נקודות מבט חדשות ומרהיבות על שלל המאפיינים החריגים שהתגלו ואשר עיצבו מחדש את השקפותינו על המערכת של פלוטו. המעוף הדרמטי הזה מעל פלוטו מתחיל מעל הרמות, דרומית-מערבית למישור קרח חנקני בשם ספוטניק פלאנטייה (Sputnik Planitia), ומשם צפונה על פני הרמות הדוקרניות של וויאג'ר טרה (Voyager Terra) ואז דרומה על פני פיוניר טרה (Pioneer Terra) עד לסיום בשטח המחודד של טרטארוס דורסה (Tartarus Dorsa) בצד המזרחי הרחוק של ההמיספירה.


האטמוספירה של פלוטו היא דלילה ומגיעה לגובה רב בגלל הגרווטציה הנמוכה של כוכב הלכת הגמדי שהיא רק כ-6% מגרווטצית כדור הארץ. האטמוספרה מורכבת מגזי חנקן ומתאן בתוספת חלקיקי פחמימנים אדומים המפזרים את אור השמש ומעניקים לשמים של פלוטו צבע כחול. חלקיקים באטמוספרה אף עשויים לקפוא וליפול כמו שלג.


גבוה מעל האטמוספרה של כוכב הלכת הגמדי מרחפים 5 ירחים, הגדול ביותר - כארון (Charon), הוא בערך כמחצית מגודלו של פלוטו, ארבעת הירחים האחרים - ניקס (Nix), הידרה (Hydra), קרברוס (Kerberos) וסטיקס (Styx) הם הרבה יותר קטנים.

שמונת כוכבי הלכת האמיתיים התגלו עד אמצע המאה ה-19, אך פלוטו לא אותר עד שנת 1930. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונישה ברני (Venetia Burney) כאשר סבה קרא באוזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה. הילדה, שלמדה בעבר על מערכת השמש, ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שמם של אלים מן המיתולוגיה וידעה גם כי אחרי נפטון יש חשיכה נטולת כוכבים, לכן, כאשר שמעה שהתגלה כוכב אחרי נפטון, הציעה לקרוא לו על שם אל השאול הרומי. השם פלוטו מתחיל באותיות PL שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול (Percival Lowell), שהשקיע את שארית חייו וממונו לאיתור כוכב הלכת, ולכן התקבלה ההצעה.

פלוטו, נחשב לכוכב הלכת התשיעי, אך בשנת 2006 איבד פלוטו מעמד זה, בעת בה התגלו עולמות הדומים לפלוטו עמוק יותר בחגורת קוייפר. מה שהביא לבדיקה מדוקדקת של פלוטו והגדרתו ככוכב לכת. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי העריך שוב את פלוטו בהתבססו על המאפיינים הנדרשים על מנת להיות כוכב לכת אמיתי. עליו להקיף את השמש, עליו להיות בעל מסה גדולה מספיק בכדי לעצבו לכדי צורה עגולה והמאפיין השלישי, בו נכשל פלוטו, הוא שלא יהיו לו שכנים במסלול, כלומר שהוא "ניקה" את מסלולו מגופים שמהווים שאריות של הערפילית הקדם פלנטרית. אז פלוטו סווג מחדש והגדרתו שונתה מכוכב לכת אמיתי לכוכב לכת גמדי.


הסיפור של פלוטו מייצג את הבנתנו המתפתחת של היקום, תמיד יש עוד מה לגלות ואנחנו לא מפסיקים לחפש ולהבין.

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook