top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

חרבות ברזל שהתגלו בעין גדי הוכרזו ע"י נשיונל גאוגרפיק כממצא הגדול ביותר של שנת 2023

בזמן שאנו ב"חרבות ברזל" שלנו, השנה האחרונה הייתה טובה לארכיאולוגיה: ראינו כיצד טכניקות חדשות כמו בינה מלאכותית (AI) יכולות להוביל לפריצות דרך, ומדענים שפכו אור חדש על ממצאים שנחשפו בתקופות קדומות יותר. אבל זו הייתה גם שנה של תגליות ארכיאולוגיות חדשות, כולל סדנאות חניטה במצרים שחושפות כמה מסודות טכניקת הקבורה העתיקה; מקדש שקוע באיטליה שנבנה לפני 2,000 שנה על ידי סוחרים ממדבריות ערב; ועיר מאיה עצומה שאבדה בג'ונגל אך נחשפה בטכנולוגיית לייזר. אך הממצא שנשיונל ג'אוגרפיק הכריזה כראשון ברשימה של שבעת הממצאים הגדולים של השנה הן חרבות הברזל שנחשפו באזור ים המלח.

התגלית התגלתה ביוני השנה בשמורת הטבע עין גדי, שם מערות בצוקים שלאורך בקעת הירדן שימשו כמחסות לאנשים במשך יותר מ-10,000 שנה. הארכיאולוגים מצאו ארבע חרבות שמורות להפליא שהושארו במערה במדבר יהודה בין המאה הראשונה והשלישית לספירה - תקופה שבה האזור היה מקלט למורדים יהודים בשלטון הרומי. עץ ועור בדרך כלל נרקבים במהירות, אבל כאן הם נשמרו על ידי הסביבה היבשה כך שהחרבות היו שלמות עם הידיות והנדנים שלהן.


חוקרים מאוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה העברית ביקרו במערה כדי לתעד כתובת עתיקה שנכתבה על נטיפים כאשר הבחינו בחוד ברזל של פילום (Pilum) - כידון רומי - תקוע בין הסלעים, כמו גם פיסות עץ מעובד. הם דיווחו על הגילוי לפרויקט סקר מדבר יהודה של רשות העתיקות, שחזרו לאתר עם גלאי מתכות ובסופו של דבר איתרו את ארבע החרבות מאחורי נטיפים במפלס העליון של המערה שלא נחקר בעבר.


"אלה הן בין החרבות הרומיות הטובות ביותר - אם לא השמורות ביותר - עם נדנים שנמצאו אי פעם", אמר הארכיאולוג של אוניברסיטת לסטר, סיימון ג'יימס (Simon James), מחבר הספר "Rome and the Sword: How Warriors and Weapons Shaped Roman History".


מאז 2017, צוות הסקר, בסיוע היחידה למניעת ביזת עתיקות של הרשות, ערך סקר שיטתי של מאות מערות במדבר יהודה, תוך חיפוש אחר ממצאים לפני שייפלו לידיהם של בוזזים. התגליות האחרונות כוללות סל בן 10,000 שנה ואת שברי מגילת ים המלח הראשונים שנמצאו במשך יותר מחצי מאה.

נראה כי שלוש מתוך ארבע חרבות הברזל הן מסוג רומי המכונה ספאטה (Spatha), חרב פיפיות ארוכה ששימשה את חיילי חיל הפרשים ומאוחר יותר גם חיילי רגלים. באורך של 60 ס"מ בערך, כל אחת מהדוגמאות הללו כוללת ידיות עץ ומגנים, אם כי בסגנונות שונים וברמות שונות של אומנות. חוקרים מעריכים שהם מתוארכים לכל המוקדם לסוף המאה ה-1 או ה-2 לספירה.


החרב הרביעית, באורך של כ-45 ס"מ, כוללת פומל טבעת מתכת ייחודי - עיצוב שהצבא הרומי אימץ מלוחמים זרים מאוחר יותר במאות ה-2 וה-3 לספירה. בהתבסס על התאריכים המשוערים של החרבות, סביר להניח שהן הוסתרו במערה במדבר יהודה מתישהו במאות ה-2 או ה-3, תקופה שבה חיילים רומיים שמו קץ מדמם לסדרה של התקוממויות יהודיות, והאימפריה נכנסה לתקופה של כאוס פוליטי.


המרד היהודי האחרון, מרד בר כוכבא בין 132 ל-136 לספירה, הוא "החשוד המיידי" באירוע שהביא נשק כזה לאחסון, אומר איתן קליין, מנהל פרויקט סקר מדבר יהודה של רשות העתיקות וסגן מנהל האגף. היחידה למניעת ביזת עתיקות, שמציינת שיש ראיות שמורדים ובני משפחותיהם השתמשו בכמה מערות בסביבה הקרובה במהלך אותו מרד אחרון. חפירה לאחר מכן של מערת החרבות, בהנחיית קליין, חשפה ממצאים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה יותר (4,500 עד 3,500 לפנה"ס), וכן מטבע ברונזה המתוארך לתקופת מרד בר כוכבא.

"התרחיש שאנחנו חושבים עליו הוא נשק שנאסף משדה הקרב או נגנב מיחידות רומיות... יכול להיות אפילו שמורדים אספו את הנשק והחביאו אותו כדי שישמש אותם במרד", מציין קליין ומוסיף שהמחסן יכול להיות גם תוצאה של אירועים היסטוריים מאוחרים יותר, כולל קרבות בין הטוענים לכס המלכות הרומי בסוף המאה ה-2, והמשבר במאה ה-3, תקופה של חוסר יציבות אלימה שראתה יותר מ-20 קיסרים ב-50 השנים שבין 235-284.


אך ארכיאולוגים אולי לעולם לא יוכלו להסביר לגמרי מי החביא את החרבות ומדוע במערה הקטנה ההיא במדבר יהודה לפני כ-1,900 שנה - מורדים שנמלטו מכוחות רומאים? שודדים במאורה הסלעית שלהם? אולי עריקים רומיים? תוצאות מתארוך פחמן של החרבות צפויות בתקופה הקרובה. דבר אחד ניתן לומר בוודאות, מציין קליין: "האנשים ששמרו את הנשקים האלה כמובן לא חזרו בשבילם".


השימור המדהים של החרבות מספק לחוקרים הזדמנות חסרת תקדים להבין טוב יותר את היכולות הטכנולוגיות באותה תקופה. לדוגמה, ניתוח של העץ והעור יכול להראות אם חרב נוצרה בארץ או בחו"ל, אומרת נעמה סוקניק, אוצרת אוסף החומרים האורגניים של מעבדת השימור של רשות העתיקות. סריקות CT וצילומי רנטגן יגלו פרטים פנימיים על אופן הבנייה של החרבות, וניתוח נוסף יכול לחשוף את הרכב להבי הברזל - שנראה שכולם במצב מצוין לפי ילנה קופרשמידט, מנהלת המעבדה לשימור ממצאים אורגניים.

ארכיאולוגים מסוקרנים במיוחד מההזדמנות לחקור כלי נשק רומיים מהאזור, אומר ג'יימס, שחפר באתר דורה אירופוס בסוריה. הוא מציין שרוב החרבות הרומיות שהשתמרו טוב יותר מגיעות מאתרים במערב אירופה - כמו ביצות דניות ושדות קרב בריטיים ביצתיים. "אנחנו באמת לא יודעים כלום על טכניקות הייצור של חרבות באימפריה הרומית המזרחית", אומר ג'יימס.


עבור חוקרים ישראלים, התגלית במערת החרבות היא רק תחילתו של מחקר רב שנתי לחשוף את מסתרי המערה. "אנחנו רק מתחילים את המחקר במערה ומטמון הנשק שהתגלה בה, במטרה לנסות לברר מי הבעלים של החרבות, והיכן, מתי ועל ידי מי הן יוצרו", אומר קליין.


אמיר גנור, מנהל פרויקט סקר מדבר יהודה, המנהל גם את היחידה למניעת ביזת עתיקות של רשות העתיקות, אומר שהתגלית היא תזכורת למה שנותר בסיכון באתרים ארכיאולוגיים ברחבי האזור. "מדבר יהודה לא מפסיק להפתיע אותנו", הוא מציין. "אחרי שש שנים של סקרים וחפירות... אנחנו עדיין מגלים אוצרות חדשים במערות...אני נרגש לחשוב כמה ידע היסטורי היה הולך לאיבוד אילו היו הבוזזים מגיעים לממצאים המדהימים במערה הזו לפני הארכיאולוגים".

מקורות:

413 צפיות0 תגובות

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page