חלק ממגילות ים המלח עתיקות יותר ממה שחשבו החוקרים, כך עולה מניתוח בינה מלאכותית

מאז גילוי מגילות ים המלח לפני כ-8 עשורים, הסתמכו החוקרים על אוצר הכתבים העצום בעברית ובארמית כדי לפענח כיצד חיו קהילות יהודיות לפני למעלה מ-2000 שנה. יחד, אלפי קטעי קלף ועורות בעלי חיים כוללים הכל - מספרים מהעתיקים ביותר הידועים של התנ"ך העברי, ועד חוקים שנגעו לאורח החיים של אותן קהילות בתקופות של טלטלה.

אך למרות המידע הרב שמספקים קטעים אלה, חלקם מכילים כמה שורות טקסט בלבד על פיסת קלף שבירה בגודל ציפורן, שהשתמרה והוגנה במשך אלפי שנים במערות המדבר שבשטח מדבר יהודה, לרוב המגילות חסר דבר מה חשוב: חותמות זמן שיאשרו את גילן באופן ודאי, כמו אזכור של שלטון מלך מסוים. לכן, במשך עשורים, הסתמכו החוקרים על סגנון הכתב ותיארוך פחמן-14. כעת, מדענים השתמשו בבינה מלאכותית (AI) כדי לפתח דרך חדשה לתיארוך המגילות, וגילו כי ייתכן שחלקן עתיקות בכמאה שנה ממה שחשבו עד כה.

הטכניקה החדשה, שהוכרזה השבוע בכתב העת PLOS One, עושה שימוש בלמידת מכונה, גישה אלגוריתמית המלמדת מחשבים "לקרוא" את מגילות ים המלח, כדי להצליב שני סוגי נתונים: תאריכי פחמן-14 שנלקחו ממבחר מגילות, ונתונים גאומטריים הנוגעים למילים ולצורות האותיות. בכ-80% מהמקרים, המודל שנוצר באמצעות הבינה המלאכותית, המכונה "חנוך", על שם הנביא העברי, הניב הערכות גיל ממוצעות מוקדמות יותר מאלה של פלאוגרפים אנושיים, חוקרים המתמחים בפענוח ופרשנות של טקסטים עתיקים. הפערים הללו עשויים להוביל את החוקרים להערכה מחודשת של האופן שבו התפשטו רעיונות ואוריינות ברחבי המזרח הקדום.

אך חנוך לא עומד לחסל את מקצועם של פלאוגרפים אנושיים בזמן הקרוב, אומר מחבר המאמר הראשי, מלאדן פופוביץ' (Mladen Popović), ראש מכון קומראן באוניברסיטת חרונינגן. "הבינה המלאכותית זקוקה לבני אדם, במיוחד בשלבי הפיתוח שלה", הוא אומר. "היא כלי, כמו שמיקרוסקופ הוא כלי עבור ביולוג".

לכשעצמה, השימוש בלמידת מכונה לניתוח טקסטים עתיקים אינו חדש. בשנת 2021, השתמשו פופוביץ' ועמיתיו בלמידת מכונה כדי להראות שמגילת ישעיהו הגדולה, אחת מהמגילות השמורות והשלמות ביותר, נכתבה על ידי שני סופרים שעבדו יחד, ולא על ידי סופר יחיד כפי שחשבו בעבר. לאחרונה, מגילות מפוחמות מהעיר הרומית הרקולנאום "נפרשו" דיגיטלית וחשפו שירים ופילוסופיה לטיניים בני 2000 שנה.

פופוביץ' ועמיתיו ביקשו להרחיב את השימוש בטכניקות אלה לתיארוך מגילות ים המלח. הם קיוו שהתאריכים המדויקים יותר שיספק האלגוריתם עבור הקטעים יאירו אור חדש על יוצריהם, שחיו בירושלים וסביבותיה בין המאה ה-4 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה, תקופה ומקום של תהפוכות אדירות. בשנת 332 לפנה"ס, הביא אלכסנדר הגדול את האזור תחת שלטון פגאני. פחות משני עשורים לאחר מכן, בשנת 160 לפנה"ס, המדינה היוונית שירשה את כיבושיו של אלכסנדר עמדה בפני מרד יהודי שזכה לשם מרד המקבים. בשנת 70 לספירה, כ-200 שנה לאחר מכן, הטילו הרומאים מצור על ירושלים והחריבו את בית המקדש היהודי בשנית.

"מאחר שאין כמעט מגילות שמתוארכות ישירות, אנחנו פשוט נשארים למלא את החסר", אומר דרו לונגאקר (Drew Longacre), עמית מחקר בבית הספר לתיאולוגיה של אוניברסיטת דיוק, שלא היה שותף למחקר. "אנחנו יוצרים מעין סיפור, תמונה כוללת - 'מטה-נרטיב' - של איך פעל הכותב".

על פי ניתוחים פלאוגרפיים קודמים של מגילות ים המלח, סגנונות הכתב השונים יוחסו לתקופות שונות לאורך ההיסטוריה הפוליטית הסוערת של האזור. הכתב ה"חשמונאי" שבו נכתבו חלק מהמגילות הארמיות, נקרא על שם שושלת בית חשמונאי, ונחשב לכזה ששימש בין 100 לפנה"ס למאה הראשונה לספירה. לעומתו, הכתב העברי ה"הרודיאני" המאוחר יותר, נחשב לסטנדרטי בתקופתו של הורדוס, השליט הרומאי הידוע לשמצה ששלט ביהודה בזמן לידתו של ישוע.

מגילת ים המלח, פשר ישעיהו, ממערת קומראן 4

מודל הבינה המלאכותית חנוך רואה את הדברים אחרת. המחקר החדש מצא כי המעבר בין הכתב החשמונאי להרודיאני מורכב יותר ממה שסברו עד כה, וכי כתבים "הרודיאניים" הופיעו אפילו 50 שנה לפני תקופת הורדוס.

עם זאת, חנוך גם מאשש את הממצאים המסורתיים של הפלאוגרפיה האנושית, למשל במקרה של מגילה 4Q114, שמכילה שלושה פרקים מספר דניאל. לפי הפלאוגרף כריסטופר רולסטון (Christopher Rollston), פרופסור לשפות וספרויות שמיות צפון-מערביות באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, פלאוגרפים תיארכו את יצירת 4Q114 לסביבות 165 לפנה"ס, שכן היא מתארת אירועים המתרחשים בתקופת מרד המקבים, כולל חילול בית המקדש בירושלים. חנוך מעריך טווח תאריכים בין 230–160 לפנה"ס, טווח שמתאים להערכות של רולסטון.

רולסטון מוסיף כי תוצאות המחקר אינן מפתיעות במיוחד. "בהתחלה, [המחקר] נראה כאילו הוא מבקר את הפלאוגרפיה וטוען שהיא לגמרי סובייקטיבית, נכון?" הוא אומר. "אנשים שאינם פלאוגרפים נוטים לעשות זאת... ואני לפעמים מזכיר להם שמה שאני עושה עם כתבים, הם עושים עם כדים".

חוקרים שלא היו מעורבים במחקר אומרים שבלי קשר לשאלה אם הניתוח מבוצע בידי בני אדם או בינה מלאכותית, כתב יד לבדו יכול לספק תיארוך רק עד לרמת דיוק מסוימת. לונגאקר, למשל, אומר שפלאוגרפיה אינה מתאימה במיוחד לתיארוך מדויק מאד, במיוחד כאשר אין הרבה נתונים מתויגים היטב. ורולסטון מדגיש שטכניקות בינה מלאכותית חדשות כמו חנוך יכולות לשמש ככלי עזר מועיל, אך הן לעולם אינן צריכות להיות הכלי היחיד שחוקר משתמש בו כדי להבין כתב יד.

"אחרי הכול", הוא אומר, "כתב היד האנושי, עם כל הווריאציות והתכונות הייחודיות שלו, הוא דבר אנושי עמוק".

מקורות:

• קטעים מהמחקר-Dating ancient manuscripts using radiocarbon and AI-based writing style analysis מאת: PLOS One.

• קטעים מ-Some Dead Sea Scrolls are older than researchers thought, AI analysis suggests מאת Science שנכתב ע"י: Kristin Romey.

• קטעים מ- Dead Sea Scrolls May Have Been Written By Original Authors Of The Bible מאת the IFLScience מאת: Benjamin Taub.