חאמווסט: הארכיאולוג והאיגיפטולוג הראשון בהיסטוריה

מאת: Aleksa Vuckovic

מקור: Ancient Origins


תור הזהב של ההיסטוריה המצרית הקדומה מאופיין על ידי מלכים ופרעונים רבי עוצמה, ששלטונם הרחיב בהתמדה את ההשפעה המצרית ודחף אותה לשיאים עצומים. כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, בדרך כלל, רק הבן הראשון, הבכור, הצליח להגיע לכס המלכות והלך בעקבות אביו. אך מה עם כל הבנים והבנות הצעירים של אותם פרעונים חזקים? מה עם הגנרלים, הפקידים והכהנים החזקים ביותר? גם להם יש מקום חשוב בהיסטוריה של מצרים העתיקה, אך למרות זאת לעיתים קרובות מתעלמים מהם. במאמר זה נלמד על חאמווסט (Khaemweset), בנו הרביעי של הפרעה המפורסם רעמסס השני או "רעמסס הגדול". אף על פי שהמלוכה לא יועדה לחאמווסט, נסיך בולט זה היה דמות חשובה ביותר בחצר המלוכה המצרית ותרם רבות להמשכויות ההיסטוריה העתיקה ביותר שלה. במובנים רבים, הוא נחשב לאגיפטולוג הראשון וזהו סיפורו.

שבר פסל של הנסיך חאמווסט / Altes Museum, Berlin

נעוריו של חאמווסט

רעמסס השני הוא אחד המפורסמים והחשובים מבין כל שליטי מצרים העתיקה. שלט בין השנים 1279 ל-1213 לפנה"ס, הוא היה הפרעה השלישי של השושלת ה-19 והביא את עמו לתור זהב אמיתי, כשהוא מרחיב את השפעתה ועוצמתה של מצרים. הוא גם היה ידוע כאב לבנים ולבנות רבים.


היו לו מספר נשים חוקיות, שהולידו קרוב ל-50 בנים ובין 40 ל-53 בנות. מטבע הדברים, הירושה הייתה עניין במקרה כזה, בו היה מקובל הנוהג רגיל שבו הבן הבכור מיועד לרשת את כס המלוכה. עם זאת, השלטון הארוך של רעמסס השני קרא תיגר על מסורת זו: בנו בכורו, אמונ-הר-קרפשף (Amun-her-khepeshef), מת לפני אביו. בסופו של דבר, הוא הוחלף על ידי בנו ה-13, מרנפתח (שהיה אז בסביבות גיל 70).


אך זה לא אומר שכל בניו שהיה להם פחות סיכוי לעלות לכס המלוכה לא היו בעמדות חזקות. בתקופה זו, נסיכי הכתר של מצרים מילאו תפקידים חשובים: חלקם הפכו לכהנים גדולים, אחרים שימשו כמפקדים, וחלקם כיהנו כפקידים בכירים בחצר המלוכה.


חאמווסט היה בנו הרביעי של רעמסס השני. תעתיק שמו הוא גם קאמווסה (Khamwese) או סטנה קאמוואס (Setne Khamwas) ומתורגם כ"הוא שהופיע בתבאי". כבן הרביעי הוא נולד בתקופת פרעה סתי הראשון, סבו. לצד אביו, רעמסס השני, ואחיו הגדולים, הוא חווה מוקדם את ההיבטים החשובים ביותר בחיי המלוכה ותפקידיו של נסיך כתר לעתיד.


ניתן לראות חלקים מילדותו המוקדמת בכמה תבליטי מקדשים. התבליטים החשובים ביותר הם משלושת המקדשים המצריים הקדומים שהוקמו בנוביה, במטרה לבסס את שליטת מצרים באזור. במקדש בית אל-ואלי (Beit El-Wali), שהוקם על ידי רעמסס השני לכבוד אנוקט, ח'נום, רע-הוראקתי (Ra-Horakhty) ואמון-רע (Amun-Ra), ניתן לראות את חאמווסט הצעיר מוביל תהלוכה של שבויי מלחמה נוביים. האירועים המתוארים הם ככל הנראה של אחד מכמה קמפיינים צבאיים שנערכו בנוביה, בהם רעמסס הצעיר דכא מרד שהתעורר באזור הזה. הוא לקח איתו את שני בניו הצעירים לקמפיין הזה, וייתכן שחאמווסט היה אז רק בן 4. באותו מקדש, תבליט נוסף מראה אותו מעלה את אויביו על מרכבה. סביר להניח שהסצנות הללו נוצרו כצורה של האדרה, ולא כייצוג של אירוע אמיתי.

אסטלה מאסואן: למעלה רעמסס השני, איסטנופרט וחאמוואסט לפני האל ח'נום. למטה: משמאל לימין: מרנפתח, בינתענת והנסיך רעמסס.


כהונה במקדשי ממפיס

נעוריו של חאמווסט מתאפיינים בתקופה סוערת בתולדות מצרים העתיקה, כאשר סבו ואביו ניהלו מלחמה נגד האימפריה החתית במטרה להשיב ולהרחיב את גבולותיהם.


בקרב קדש המפורסם, שבו נלחם רעמסס השני במלך החיתי מוותליש השני, יתכן שחאמווסט היה נוכח גם כן. זה היה חלק מהקמפיין הסורי של רעמסס, ונראה שחאמווסט שימש כעוזר חיוני לצידו. הוא מיוצג בכמה סצנות וכתובות: הוא נכח בקרב על דאפור (Siege of Dapur); במצור על כיזוואתנה, שם הוא מוצג כעוזרו של אביו; ובקרב קדש, שם הוא מוצג כשהוא מוביל את שבויי המלחמה (בניהם של המפקדים הגדולים של החיתים).


זה מראה לנו שרעמסס השני לא היסס להציב את בניו בחזית הקרב של צבאותיו, שם הם יכלו ללמוד בצורה הטובה ביותר את האחריות בלהיות נסיך. יתר על כן, זה מראה לנו שהוא גם לא הבחין בין בניו: הוא עירב באותה מידה את כל צאצאיו, בלי קשר למיקומם בשושלת הירושה.


עם זאת, בשנת 1263 לפנה"ס, כשהיה כבן 18, חאמווסט מתועד משמש ככהן סם ( (sem priest) במקדש פתח ב