"עכשיו הפכתי למוות, משמיד העולמות."
—בהגווד גיטא
שבע שנים אחרי הניסויים הגרעיניים באלאמוגורדו שבניו מקסיקו, ד"ר ג'יי רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום, הרצה בקולג' כאשר תלמיד שאל אם זהו הניסוי האטומי הראשון שנערך.
"כן, בתקופה המודרנית", הוא ענה.
התשובה, חידתית ובלתי מובנת באותה תקופה, היתה למעשה רמז לטקסטים הינדים קדומים המתארים אסון אפוקליפטי שאינו קשור עם התפרצויות געשיות או תופעות ידועות אחרות. אופנהיימר, שלמד בשקיקה את שפת הסנסקריט העתיקה, התייחס ללא ספק לקטע ב"בהגווד גיטא" המתאר אסון גלובלי שנגרם על ידי "נשק לא ידוע, קרן ברזל."
אמנם לדבר על קיומו של נשק גרעיני לפני פרק הציוויליזציה הנוכחי עשוי להטריד את הקהילה המדעית, אך נראה כי עדות לתופעה זו לוחשת את רמזיה בכל פינה על פני כדור הארץ.
זכוכית מדבר
עדות זו מגיעה לא רק מהפסוקים ההינדים, אלא גם משפע מרבצים של רסיסי זכוכית מותכת הפזורים במדבריות רבים בעולם. גבישי סיליקון, יצוקים באופן מסקרן, דומים באופן מפליא לאותם רסיסים שנמצאו לאחר הפיצוצים הגרעיניים באתר הניסויים הגרעיניים באלאמוגורדו.
יש הסבורים שההוכחה לקטסטורפה כזו היא מה שמכונה זכוכית מדבר לובית (Libyan desert glass), שנוצרה אי שם לפני 26-28 מיליון שנה. רסיסים מהזכוכית הזו ניתן למצוא על שטח של 10 קמ"ר על גבול מצרים-לוב, ממצא מדהים עם זכוכית מדבר לובית נמצא גם בקבר של תות ענח' אמון.
בדצמבר 1932 נסע פטריק קלייטון (Patrick Clayton), סוקר מהמכון הגיאולוגי המצרי, בין הדיונות של ים החול הגדול, קרוב למישור סעד (Saad Plateau) במצרים, כששמע צליל פצפוץ מתחת לצמיגים. כשבחן מה גורם לצליל, הוא מצא גושי זכוכית גדולים בחול.
הממצא משך את תשומת ליבם של גיאולוגים ברחבי העולם וזרע את הזרע לאחת החידות הגדולות ביותר של המדע המודרני. איזו תופעה עשויה להיות מסוגלת להעלות את טמפרטורת החול המדברי ל-1800 מעלות צלזיוס לפחות, וליצוק אותו ליריעות ענק של זכוכית צהובה-ירוקה מוצקה?
בזמן שהסתובב באזור הפיצוצים באלאמוגורדו, אלביון וו. הארט (Albion W. Hart), אחד המהנדסים הבוגרים הראשונים של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), הבחין כי גושי הזכוכית שהותירו הניסויים הגרעיניים זהים לתצורות שהוא ראה במדבר האפריקאי 50 שנה קודם לכן. עם זאת, שטח הפיזור במדבר דורש שהפיצוץ יהיה חזק פי 10,000 מזה שנצפה בניו מקסיקו.
מדענים רבים ביקשו להסביר את פיזור גושי הזכוכית הגדולים במדבר לוב, בסהרה, במוהאבי ובמקומות רבים אחרים בעולם, כתוצר של פגיעת מטאוריטים עצומים. עם זאת, בשל היעדרם של מכתשים נלווים במדבר, התיאוריה לא מחזיקה מים. לא תמונות לוויין ולא סונאר הצליחו למצוא מכתשים.
יתר על כן, גושי הזכוכית שנמצאו במדבר לוב מציגים דרגת שקיפות וטוהר (99%) שאינה אופיינית להתכה של מטאוריטים שפגעו, שאז לאחר הפגיעה מעורבבים ברזל וחומרים אחרים עם הסיליקון היצוק.
למרות זאת, מדענים הציעו כי המטאוריטים שגרמו לגושי הזכוכית היו יכולים להתפוצץ כמה קילומטרים מעל פני הקרקע, בדומה לאירוע טונגוסקה, או פשוט לנתר בצורה כזו שהם לא השאירו ראיות לפגיעה, אך השאירו את החום מהחיכוך.
עם זאת, זה לא מסביר כיצד שניים מהאזורים שנמצאים בסמיכות במדבר לוב מראים את אותו דפוס - ההסתברות לשתי פגיעות מטאוריט כה קרובות היא נמוכה מאוד. זה גם לא מסביר את היעדרם של מים בדגימות הטקטיט, כשחושבים שאזורי הפגיעה הללו היו מכוסים בהם לפני כ-14,000 שנה.
אזור עצום של זכוכית סיליקה מותכת מוזרה נמצא גם במדבר גובי במונגוליה, כולל שכבות בלופ נור בסין השכנה. בדיקות של רדיואקטיביות פני השטח מצביעות על כך שמקורן של שכבות הסיליקה המותכת לא מפיצוצים בעת האחרונה, אלא מיליוני שנים לפני שהסינים הפכו למעצמה גרעינית.
הקטסטרופה הקדומה של מואנג'ודארו
העיר בה צמחה הצוויליזציה בעמק האינדוס של ימינו היא חידה גדולה. אבני החורבות התגבשו יחד עם תושביה המעורפלים. יתר על כן, טקסטים מקומיים ומסתוריים מדברים על תקופה של שבעה ימי הודיה כלפי כלים מעופפים המכונים וימאנות על שהצילו את חייהם של 30,000 תושבים מפרק נורא בהסטוריה.
בשנת 1927, שנים לאחר גילוי חורבות מואנג'ודארו, נמצאו 44 שלדים אנושיים בפאתי העיר. הרוב נמצאו עם הפנים כלפי מטה, שוכבים ברחוב ומחזיקים ידיים כאילו אסון תקף בפתאומיות את העיר. בנוסף, ישנן גופות המציגות סימני קרינה בלתי מוסברים. מומחים רבים מאמינים שמואנג'ודארו היא סימן חד משמעי לקטסטרופה גרעינית אלפיים שנה לפנה"ס.
עם זאת, מואנג'ודארו היא לא המקום הקדום היחיד החשוד כי הפך לגרעיני. עשרות מבנים מהעולם העתיק מציגים לבנים עם סלעים שהתמזגו, כמו עדויות החום שמדענים מודרניים אינם יכולים להסביר: מבצרים ומגדלים עתיקים בסקוטלנד, באירלנד ובאנגליה, העיר צ'טלהויוק בטורקיה, אללח' בצפון סוריה, חורבות שבע הערים ליד אקוודור, ערים בין נהר הגנגס בהודו וגבעות רג'מהאל (Rajmahal hills), ואזורים במדבר מוהאבי בארה"ב.
על פי דיווחים, קירות מותכים עם "זכוכית כחולה נוצצת" התגלו גם בעומק של 1800 מטר על ידי הארכיאולוג הרוסי פיוטר קוזלוב בחורבות העיר קארה קוטו (Khara Khoto). הוא חפר סרקופג עם שתי גופות שמורות היטב של מלך ומלכה. המסורת המקומית מדברת על "ברקים המתפרצים מהשמים ויוצרים את החפירה הזו".
במבצרי אבן עתיקים בסקוטלנד יש קירות מזוגגים בהם האבן הותכה לזכוכית לאחר שנחשפה לחום עז במשך זמן ממושך. מבצר אחד כזה ניתן למצוא בגבעת או נות' (Hill O Noth) ליד ריני (Rhynie), אברדנשייר (Aberdeenshire), סקוטלנד, מבצר המפורסם בזכות קירות האבן המזוגגים שלו. אזור כזה שהתגלה לאחרונה בסקוטלנד הוא דן מק סניאצ'ן (Dun Mac Sniachan) בארגיל (Argyll), ודוגמאות נוספות ניתן למצוא גם בבנדרלוך (Benderloch), קרייג פדרייג (Craig Phadraig), אורד היל (Ord Hill).
נוכחות של טמפרטורה אימתנית ותיאורים עשירים של קטסטרופה נוראית במקומות רבים בעולם, מרמזים שייתכן שהייתה תקופה קדומה בה טכנולוגיה גרעינית אולי הייתה כבר מוכרת - תקופה שבה הטכנולוגיה הגרעינית הופנתה נגד האדם.
מקורות:
Comments