זוכרים את פליסאט, החתולה היחידה שאי פעם יצאה לחלל

היה זה באוקטובר 1963, וצרפת הייתה מאוהבת. במי? בחוקרת צעירה ואמיצה בשם פליסאט (Félicette), אשר זה עתה עשתה היסטוריה כאחת מהאסטרונאוטיות הראשונות שאינן מארה"ב או ברה"מ, שיצאו לחלל ושבו ממנו בשלום.

זה היה מסוג הסיפורים שנראה כאילו נכתבו במיוחד בשביל המסך הגדול: היא חיה ברחובות כאשר סוכנות החלל הצרפתית מצאה אותה וגייסה אותה; היא גברה על תריסר מתחרות אחרות, ואיש לא ידע - עד ששבה מהמשימה - שהיא בכלל הייתה נקבה. והדובדבן שבקצפת? היא עשתה את כל זה... בחליפת טוקסידו.

למה? כי פליסאט הייתה חתולה.

פליסט הפכה לחתולה הראשונה (והיחידה) שטסה לחלל בשנת 1963

פליסאט לא הייתה בעל החיים הראשון בחלל - אבל היא הייתה החתולה הראשונה. הבחירה בחתולה הייתה לא רגילה מצד המרכז למחקר ולהוראה של רפואה אווירית (CERMA) בצרפת; תלוי באיזה צד של מסך הברזל עמדת, חיות החלל המועדפות היו קופי הקפיטליזם או כלבי הקומוניזם.

אבל לחתולים היה יתרון ברור. "החתול היה אחד מבעלי החיים שנעשה בהם שימוש נרחב במחקרי נוירופיזיולוגיה באותה תקופה, במיוחד בחקר שינה וריכוז", הסביר מישל ויזו (Michel Viso), לשעבר ראש תחום אסטרוביולוגיה במרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל (CNES), בשנת 2017. "לכן מדענים אזרחיים וצבאיים בחרו בבעל חיים שמאפייניו הפיזיולוגיים היו מוכרים היטב, כדי לבחון את התנהגותו במהלך טיסה לחלל".

בנוסף, האמת היא שהם היו גם קלים להשגה: CERMA הצליחה "לגייס" 14 חתולים פשוט על ידי איסופם מהרחובות והשדרות של פריז. אף אחד מהם לא זכה לשם - בכוונה: החוקרים חששו כי הענקת שמות תיצור קשר רגשי ותפגע בריחוק המדעי הדרוש, ולכן כל חתול קיבל מספר זיהוי בלבד.

הלהקה נשלחה למה שניתן לתאר כ"מחנה טירונות לחתולים". הם הוחזקו בחללים קטנים כדי לדמות את התנאים הצפופים של חללית - חוויה שלא הייתה נעימה במיוחד לחיות-רחוב חופשיות - ונחשפו לסיבובי צנטריפוגה רועשים שייצרו כוחות G בעוצמה כמעט כפולה מזו שחוו האסטרונאוטים של אפולו בדרכם לירח. רק שישה חתולים עברו את שלב הסינון הסופי.

לבסוף נבחרה אחת בלבד: חתולה קטנה בצבעי שחור-לבן שסומנה במספר C341.

ב-18 באוקטובר, בשעה 8:09 בבוקר לפי שעון מקומי, שוגרה לחלל רקטת ורוניק (Veronique) ממתקן השיגור והניסויים לטילים בליסטיים של צרפת (CIEES) בהאמאגיר, כפר באלג'יריה, בקצה הצפון-מערבי של מדבר סהרה. על סיפונה: האסטרונאוטית החתולית הראשונה בעולם.

טוב, זה נשמע מרגש יותר ממה שזה היה באמת. הרקטה נראתה, נאמר זאת בעדינות, יותר כמו חץ ענק מאשר טיל אימתני; משקלה היה קטן משל רכב SUV מודרני, ואדם בגובה ממוצע היה יכול כמעט להקיפה בזרועותיו. "אלה היו 'רקטות סאונדינג' (Sounding rocket)", הסביר ויזו, "והן לא היו חזקות מספיק כדי להכניס קפסולות למסלול".

בתוך החללית, מבלי לדעת דבר על חשיבותה ההיסטורית, שכבה C341. היא הייתה מחוברת בצורה כמעט סייבורגית: תשע אלקטרודות הושתלו בגולגולתה, אחרות הוצמדו לרגליה; מיקרופונים קלטו את נשימתה, ומכשירים נוספים תיעדו את קצב ליבה לאורך כל המשימה. במהלך כל הטיסה היא קיבלה זרמי חשמל קבועים.

ברור שזו לא הייתה חוויה נעימה. אך כפי שהסביר ויזו: "מטרת כל זה הייתה להבין כיצד בעלי חיים מתפקדים במיקרוגרביטציה, ולהסיק מסקנות כלליות על פיזיולוגיה - כלומר, על מכלול האינטראקציות הפיזיקוכימיות המתרחשות בגוף החי". "ניתוחי מיקרוגרביטציה באותם ימים פתחו חלון חדש להבנת מנגנונים השולטים בפונקציות קריטיות כמו מחזור הדם, הנשימה, הרבייה ותיאום התנועה".

נדרשו 42 שניות של בעירת מנוע - ו-9.5 G של תאוצה על גופה הקטן של C341 - כדי שתשתחרר מכבלי הכבידה של כדור הארץ. החללית הקטנה שלה הגיעה לגובה של כמעט 157 קילומטרים - כלומר 57 קילומטרים מעבר ל"גבול החלל" המקובל - לפני שהחלה לחזור חזרה. עוד תאוצה, פתיחת מצנח, וכמה דקות תלייה הפוכה באוויר כשהיא ממתינה לחילוץ - והמשימה הושלמה.בסך הכל, היא שהתה "בחלל" רק כחמש דקות, ולא זכתה כלל ליהנות מהנוף.

אבל כעת — היא הייתה גיבורה.

הפרויקט היה הצלחה: האסטרונאוטית שרדה, ואפשר היה סוף סוף לעדכן את התקשורת. העיתונים עטו על הסיפור והחלו לכנות את החתולה בשם "פליקס", בהשראת דמות האנימציה המפורסמת. אבל אנשי CERMA מיהרו למחות: "פליקס" לא מתאים, הם הדגישו - הגיבורה שלנו היא פליסאט!

למרבה הצער, לסיפורה של פליסט לא היה סוף טוב. כעבור חודשיים מנחיתתה, פליסאט הורדמה על מנת שהמדענים יוכלו לבצע נתיחה שלאחר המוות ולבחון כיצד השפיעה עליה טיסת החלל. לימים הודו החוקרים כי לא הפיקו שום תובנה שימושית מהנתיחה. לא נשלחו עוד חתולים לחלל, וצרפת מעולם לא שיגרה אסטרונאוטים משלה.

אך למרות שסיפורה פחות מוכר מזה של לייקה, פליסאט לא נשכחה לחלוטין: בשנת 2019 הוצב פסל יפהפה בדמותה בקמפוס של האוניברסיטה הבינלאומית לחלל בשטרסבורג.

מקורות:

• קטעים מ- The Story of Félicette: How the World Almost Forgot About the First Cat in Space מאת Starwalk.Space שנכתב ע"י: Vito Technology, Inc.

• קטעים מ-Remembering Félicette, The Only Cat To Ever Go To Space מאת IFLScience שנכתב ע"י: Dr. Katie Spalding.

• קטעים מ- The story of Félicette, the first cat in space מאת BBC שנכתב ע"י: Stuart Atkinson.