סוכנות החלל האירופית (ESA) עומדת לשגר את הטיל החדש שלה אריאן 6 (Ariane 6) בשבוע הבא. חלון השיגור יפתח בשעה 21:00 שעון ישראל (18:00 GMT) ב-9 ביולי ויימשך שלוש שעות. ישנה התרגשות רבה בסוכנות החלל ובתעשיית החלל האירופית - כבר זמן רב מצפים לזה.
הרקטה היא היורשת של אריאן 5, שפעלה מ-1996 עד 2023. היא תהיה קלה יותר, גבוהה יותר ובמחיר סביר יותר מקודמתה. התקווה היא שזה עשוי גם לשפר את רמת ההצלחה. אריאן 5 היא בין הרקטות המוצלחים ביותר, שצברה כשל חלקי בודד בין 2003 ועד להוצאתה משירות בשנה שעברה.
"אריאן 5 היתה באמת סוס העבודה של אירופה להבאת לוויינים כבדים ובינוניים לחלל. אריאן 6 תהיה מודרנית יותר, תהיה זולה יותר ורב-תכליתית. זה אומר שיש לה יותר גמישות להשאיר לוויינים במסלולים שונים", אמר ד"ר ג'וזף אשבאכר (Josef Aschbacher), מנכ"ל סוכנות החלל האירופית. "אנחנו משתמשים בתשתית שהלוויינים מספקים מדי יום ביומו: ניווט, טלקומוניקציה, תצפית על כדור הארץ... אבל אנחנו גם חוקרים את היקום עם הלוויינים שאנחנו משגרים לחלל עם רקטות האריאן שלנו".
אריאן 6 תשוגר ממרכז החלל הגיאני של סוכנות החלל האירופית ליד קורו (Kourou) בגיאנה הצרפתית. היותו כל כך קרוב לקו המשווה (רק 5° צפון) אומר שהיא יכולה להגיע לחלל בקלות רבה יותר, או עם מטען גדול יותר. לכן רקטות משוגרות לרוב מאזורים טרופיים.
הרקטה מגיעה בשתי גרסאות הנקראות 62 ו-64, בהתאם למספר המאיצים בשימוש. הבחירה באחת או באחרת תלויה באיזה מסלול ובאיזה משקל המטען. התצורה הגדולה ביותר יכולה לספק "עילוי כבד" לירח ולחלל עמוק יותר. אם מדברים על מסלול, הרבגוניות של הרקטה הזו טמונה בעובדה שיש לה שלב עליון שניתן להצית מחדש, כך שהיא יכולה לשגר מספר לוויינים למסלולים ספציפיים בטיסה אחת. אריאן 6 עוצבה מתוך מחשבה על קיימות. משטח השיגור שלה נועד להגביל את טביעת הרגל הפחמנית שלה ולעשות שימוש חוזר במים במערכת השטפון שוב ושוב. חלקי הרקטה מועברים לגיאנה הצרפתית באמצעות ספינת משא המונעת חלקית על ידי רוח, ודלק המימן מיוצר באמצעות אנרגיה סולארית ומים, מה שמפחית את פליטת הפחמן ב-80 אחוזים. ניתוח ההשפעה הסביבתית המלא יושלם רק לאחר שהרקטה תשוגר בפועל בשבוע הבא. השידור החי ב-ESAWebTV או ב-Ariane 6 launch יתחיל כ-30 דקות לפני השיגור, כלומר ביום שלישי ב-20:30 שעון ישראל.
מקורות:
Comments