top of page

הרקיע הלא ודאי - רעיונותיו של כריסטיאן הויגנס לחיים חוצניים

מקור: The Uncertain Heavens

מאת: Hugh Aldersey-Williams


במהלך המאה ה-17, ככל שהידע על היקום ותכולתו גדל, כך גדלו גם הספקולציות על החיים בכוכבי לכת אחרים. מקור אחד כזה, כפי שחקר יו אלדרסי-וויליאמס (Hugh Aldersey-Williams), היה האסטרונום ההולנדי, המתמטיקאי והממציא כריסטיאן הויגנס, שעבודתו המוקדמת בנושא הסתברות סללה את הדרך להערכתו המודרנית מאד כיצד עשויים להראות חיים חוצניים.

דיוקן של כריסטיאן הויגנס / (Caspar Netscher, (1671

כאשר הדברים נראים עגומים בעולם הזה, אולי טבעי להפנות את תשומת הלב לתנאים של עולמות אחרים. זה מה שעשה האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס בסביבות שנת 1680. הוא נפלט מתפקידו רב ההשפעה כמדען ממשלתי של לואי הארבעה עשר בפריז ומצא את עצמו מבודד בביתו בעיר המחוז האג, חולה לעתים קרובות בדיכאון ובחום, ומתגעגע לחברות של אחיו קונסטנטין, שנעדר בשעה שכיהן כמזכיר המלך ההולנדי ויליאם השלישי באנגליה.


או אז החל הויגנס לכתוב את 'קוסמוטאורוס' ('Cosmotheoros'), ספקולציה באורך ספר על אפשרות לחיים בכוכבי לכת אחרים, והעבודה הראשונה מסוג זה שהתבססה על ידע מדעי עדכני ולא על השערה פילוסופית או טיעון דתי. מפחד מגינוי מצד "מי שבורותם או קנאתם גדולה מדי", הורה הויגנס לאחיו לפרסם את היצירה רק לאחר מותו, דבר שעשה בשנת 1698. 'קוסמוטאורוס', שנכתב במקור בלטינית, תורגם במהירות להולנדית ולשפות אחרות. תרגום מלא ותוסס לאנגלית הופיע באותה שנה תחת הכותרת הנועזת, 'The Worlds Celestial Discover'd'.


פילוסופים כמובן חשבו תמיד על קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ. אריסטו שלל זאת, והאמין שכדור הארץ הוא ייחודי וכי גרמי שמים אחרים הם ישויות גיאומטריות טהורות. אך האטומיסטים, ביניהם דמוקריטוס ואפיקורוס, קיבלו את התפיסה של ריבוי עולמות, במידה מסוימת בעזרת האנלוגיה של חומר חלקיקי מסוגים שונים הקיים עם החלל. הוגים מימי הביניים המשיכו את המחלוקת הזו, אך יכלו רק להוסיף לה את החששות שלהם לגבי ההשלכות של השקפה כזו או אחרת על תורת הכנסייה, שלא עשתה דבר כדי לקדם אותה.


הגילוי שיש עוד יותר גופים במערכת השמש מאלה שהיו ידועים מימי קדם, שהגיעו עם גילוי גלילאו של ארבעה ירחים של צדק בשנת 1610, הוסיף מימד חדש ובלתי צפוי לדיון. וכאשר הויגנס גילה את הלוויין הראשון של כוכב לכת אחר, שבתאי, בשנת 1655, נראה כי מאזן המחלוקת משתנה שוב.

תרשים המראה את הירחים המקיפים את כדור הארץ, צדק ושבתאי / (Huygens's The Celestial Worlds Discover'd (1722

הויגנס זכה לתהילה בשנות ה-50 של המאה ה-17 על כך שגילה את הלוויין הראשון של שבתאי (שנקרא לימים טיטאן) ואת הטבעת של כוכב הלכת (שמאוחר יותר נצפתה כטבעות) וכיוצר שעון המטוטלת המדויק הראשון. הוא גם המציא מכשירים רבים אחרים, כולל "פנס קסם", מעין מקרן שקופיות פרימיטיבי, ותרם תרומות חשובות למתמטיקה, במיוחד לתחומי הגיאומטריה וההסתברות, והציג נוסחאות מתמטיות כאמצעי לביטוי הקשר בין כמויות כמהירות ומסה בבעיות פיזיקה. כל ההישגים הללו הופכים אותו למדען הגדול ביותר בתקופה שבין גלילאו לניוטון.


כריסטיאן הויגנס היה מפותח מאד בהתעניינות שלו בעולם הפיזיקלי. בילדותו הוא יצר מכונות קטנות ושמח לפתור חידות מתמטיות, כאלה שבעקבותן אנשים החלו להתייחס אליו כאל "ארכימדס ההולנדי". הוא דחה חיים של איש חצר מלוכה ודיפלומט שניהלו אביו ואחיו, ועד מהרה בידל את עצמו לעולמות הפיזיקה, המתמטיקה והאסטרונומיה. לאחר פריצות הדרך שלו עם שבתאי ושעונים, הניסויים שלו באובייקטים נעים הובילו אותו למסקנה שכל תנועה היא יחסית בלבד (מה שזיכה אותו אחר כך בהערצתו של איינשטיין). בשנות ה-70 של המאה ה-17 הוא הגה תיאוריית אור מבוסס גל, שהייתה נכונה באופן מהותי אך נזנחה כמעט 150 שנה עד שניתן היה לאשש אותה באמצעות ניסוי.


שלא כמו כמה בני דורו המהוללים, הוא שמר על מיקוד שיטתי בבעיות שבחר והכיר בחשיבות המשותפת של ההיבטים המעשיים והתיאורטיים שלהן, ושמח כאשר הוכח כי אלה מחזקים זה את זה, כפי שעשו בשיפורים שלו במטוטלת. אף על פי שכמו כל פילוסוף טבע של המאה ה-17, הוא עבד על מגוון בעיות שהיו נראות למומחה מודרני רחבות וחסרות תקווה, הוא לא - כפי שעשה ניוטון - סטה למסלול אלכימיה, אוקולטיזם או דת.