top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

הרמב"ם - על רוחות ושדים

תמונת הסופר/ת: דן שניידרדן שניידר

עודכן: לפני 3 ימים

מאת: דן שניידר


בספר אמת ואמונה מסופר כי שאלו את הרבי מקוצק על דעתו של הרמב"ם לגבי רוחות ושדים, שהגדירם כ"מן הנמנע" ו"דברים בטלים" (פירוש המשנה, עבודה זרה ד', ז'), אף על פי שבמקורות התלמודיים נרמז על קיומם. הרבי מקוצק השיב ש"בזמן התלמוד היו רוחות, אבל אחרי שהרמב"ם פסק שאין רוחות—נתבטלו מן העולם".


דברי הרבי מצריכים עיון, משום שהרמב"ם עצמו כתב במורה נבוכים (חלק ראשון, פרק ע"א): "וכלל אני אומר לך כי הדבר כמו שאמר תאמסטיוס, אין המציאות נמשכת אחרי הסברות, אלא הסברות הנכונות נמשכות אחר המציאות". מכאן עולה לכאורה שאין למציאות עצמה יכולת להשתנות עקב קביעות פילוסופיות או הלכתיות, אלא הסברות הן אלו שצריכות להתאים למציאות העובדתית.

הדיוקן הרמב"ם, כפי שהופיע ב-Thesaurus antiquitatum sacrarum
הדיוקן הרמב"ם, כפי שהופיע ב-Thesaurus antiquitatum sacrarum

ידועים הדברים המיוחסים לגר"א (הגאון מווילנה), שהרמב"ם "נמשך אחר הפילוסופיה הארורה... והפילוסופיה הטעתו..." וכן ביקורת הרמ"א ("ולא ראו את הפרדס, לא הוא [הרמ"א] ולא הרמב"ם"). אולם, בספר קריה נאמנה לר' שמואל יוסף פיין (עמ' 160, ציון 8 מובא עדות כי דברי ביקורת אלו לא נאמרו כלל על ידי הגר"א. במכתב הרב צבי הירש קאצנעלבויגן הוא מעיד: "מעולם לא יצאו דברים אלו מעטו או מפיו הקדוש של הגר"א. הדברים הוצגו שלא כדין בביאור הגר"א בעת ההדפסה". בנוסף, הוא מציין עדות בשם הגר"א עצמו, שבו הביע תקווה להיות במחיצת הרמב"ם בעולם הנשמות.


הרמב"ם הושפע מהפילוסופיה האריסטוטלית, אך לא אימץ אותה בשלמותה כפי שהוצגה על ידי אל-פאראבי ואבן סינא. בעודו מחויב לתפיסה לוגית של עולם מסודר, הרמב"ם חלק על נקודות מסוימות, כגון סוגיית בריאת העולם. בניגוד לתפיסה האריסטוטלית של קדמות העולם, טען הרמב"ם לבריאה "יש מאין" (creatio ex nihilo).


הוא גם התנגד לנטורליזם מוחלט בכך שטען שחוקי הטבע משקפים את רצון האל. הם יציבים לא מפני שהם עצמם הכרחיים, אלא משום רצונו האלוהי בהם. גישה זו, לפיה הטבע אינו עצמאי אלא תלוי בהשגחה האלוהית, מאפיינת את נקודת האיזון של הרמב"ם בין תפיסות פילוסופיות לבין מסורת דתית.


הרמב"ם יצא כנגד תפיסות ה"כלאם", שהעמידו את רצון האל מעל לחוקיות הטבע ובכך סתרו את עקרון הסיבתיות. לשיטתו, העולם ניתן לחקר באמצעות תבונה רציונלית, אך התבונה עצמה כפופה למגבלותיה ביחס לידיעת האלוהות המוחלטת.


הרמב"ם אינו דמות מקבילה לריה"ל או "אל-ע'זאלי היהודי". ריה"ל, בהשפעת אל-ע'זאלי, הדגיש את ייחודיות ההתגלות והקיום היהודי, בניגוד לגישה הפילוסופית של הרמב"ם, שראה בתבונה כלי לגיטימי לעבודת האל. עם זאת, הרמב"ם הכיר במגבלות השכל בהשגת האלוהות האינסופית.

ליבוביץ' מדגיש שהרמב"ם לא ראה ביהדות רק מערכת של אמונות אלא בעיקר מערכת של מעשים, ההלכה לדבריו, "ההלכה מקבלת את תפקיד ההגדרה של מסגרת הזהות היהודית והיא היוצרת את ההבחנה בין תרבות ישראל ובין תרבות חיצונית. אין היהדות אלא הלכה, וכל השאר כבחינת פרפראות" (ישעיהו ליבוביץ'). הרמב"ם, בתפיסתו, העניק לתבונה האנושית מקום חשוב, אך לא העלה אותה מעל לממד ההלכתי. ליבוביץ' ראה בכך ביטוי לעומק מחויבותו של הרמב"ם למסורת ההלכתית, שבה הוא מוצא את התשתית לזהות היהודית.


הרמב"ם הביע השקפת עולם של סדר וארגון הלכתי, כפי שמתבטא במבנה משנה תורה. הוא ביקש ליצור מערכת הלכתית אוניברסלית, המסודרת בצורה לוגית.


  1. ספר השורשים למצוות או כפי שהרמב"ם מכנה אותו "ספר הכללים הגדולים ועיקרים שהן כהררים שכל הדברים תלויים בהם" (מתוך איגרות הרמב"ם) ועיקר מגמת כתיבת השורשים שלא יטעה אדם וימנה את המצוות כדרך שמנו רבים שלא תפסו מצוות שרואי להישען עליהם.


  2. מניין המצוות. הרמב"ם במורה חלק שלישי פרק ל"ד כותב שהמצוות אינן מביטות על הפרט אלא על הכלל... על פי הבחנה זו לא ייתכן שהיו המצוות נרשמות כפי שינויי מצבי בני אדם וזמנים כמו הרכבת תרופות... אלא ראוי שתהא ההנהגה התורתית מוחלטת כללית לכל.


  3. י"ד החזקה משנה תורה. הרמב"ם באגרת אל ר' יוסף כותב לפי שהתכלית המכוונת במה שחובר בתלמוד וזולתו כבר נכרתה ואבדה ותכלית הלמדנים- כילוי זמן במשא ומתן שבתלמוד, כאילו הכוונה והתכלית היא האמון בוויכוח לא זולת זה... וזו לא הכוונה הראשונה".


וכן הרמב"ם בהקדמת המשנה תורה, מרחיב על פן זה ועיי' שם מה שהראב"ד משיג עליו בזה ("עזב דרך המחברים")

במורה נבוכים (חלק שלישי, פרק ל"ד) הוא מדגיש שהמצוות מכוונות לטובת הכלל ולא לשינויים פרטניים בזמנים ובנסיבות. בהלכות שחיטה (פרק י'), הרמב"ם פוסק שאין לשנות מהמסורת ההלכתית אף אם ישנה סתירה לכאורה בינה לבין חידושי הרפואה. מ"מ חשוב להדגיש את דברי הרמב"ם הנ"ל בעניין הסברות שנמשכות אחר המציאות...


על פי התפיסה של גוטמן זה מסתדר יפה.


88 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

חדש!!!

האם יש לכם סיפורים משפחתיים מרתקים, תמונות נדירות או מסמכים מרגשים שעוברים מדור לדור? עכשיו זה הזמן לשתף אותם!

image-from-rawpixel-id-6332455-png.png

אנו שמחים להכריז על קטגוריה חדשה: 

Site banner copy_edited.png
bottom of page