קברו של הקיסר הראשון של סין, צ'ין שה-חואנג, למרות שהיה חלק מאחת התגליות הארכיאולוגיות הגדולות ביותר בכל הזמנים, ממשיך להיות מסתורי לארכיאולוגים ולהיסטוריונים, שכן הוא נותר חתום ולא נחקר. ההיסטוריה המוזרה והקטלנית ותכולתו של הקבר נחתמו בתוכו ונקברו תחת צמחייה במשך אלפי שנים.
שני העשורים שלאחר שנת 218 לפנה"ס היו תקופה של חוסר יציבות באזור הים התיכון כאשר הרפובליקה הרומית יצאה למלחמה עם הקרתגים. במזרח הרחוק, לעומת זאת, תקופה זו הייתה יציבה יחסית, שכן סין מאוחדת הגיחה מתוך הכאוס של תקופת המדינות הלוחמות.
צ'ין שה-חואנג נולד בשנת 259 לפנה"ס, בנו הראשון של מלך צ'ין (Qin), אחת משש ממלכות עצמאיות בתוך סין המודרנית. ממלכות אלו לחמו זו בזו יותר מ-200 שנה, אך באמצעות שילוב של כוח צבאי, אסטרטגיה ואסונות טבע, צ'ין שה-חואנג כבש את כולן והכריז על עצמו לא רק מלך, אלא גם קיסר - הקיסר הראשון בסין.
הקיסר הראשון של סין היה אובססיבי לחיים כפי שהיה עם החיים שלאחר המוות. בעודו עסוק בחיפוש אחר סם החיים, צ'ין שה-חואנג היה עסוק גם בבניית הקבר שלו. מחקר שנערך בשנת 2017 של טקסטים עתיקים שנכתבו על אלפי לוחות עץ חושף את היקף כוחו של הקיסר ואת רצונו לחיות לנצח. הממצא כולל צו ביצוע של הקיסר צ'ין שה-חואנג לחיפוש כלל-ארצי אחר סם החיים וכן את התשובות מצד הרשויות המקומיות. כפר אחד, שנקרא "דוקסיאנג" ("Duxiang"), דיווח כי טרם נמצא שם שיקוי פלא, אך הבטיח לקיסר שימשיכו לחפש. מקום אחר, "לנגיה" ("Langya"), טען שמצא צמח על "הר מקומי מבשר טובות", שיכול לעשות את העבודה.
לאמיתו של דבר, בניית קבר הקיסר החלה זמן רב לפני שצ'ין שה-חואנג הפך לקיסר הסיני הראשון. כאשר צ'ין שה-חואנג היה בן 13, הוא עלה על כס המלכות של צ'ין, ומיד החל לבנות את מקום מנוחת הנצח שלו. רק בשנת 221 לפנה"ס, כאשר צ'ין שה-חואנג איחד בהצלחה את סין, החלה הבנייה באופן מלא, שכן אז הוא ציווה על כוח אדם בהיקף כולל של 700,000 איש מכל רחבי הארץ. בניית הקבר, שנמצא במחוז לינטונג (Lintong) שבפרובינציית שאאנשי, ערכה יותר מ-38 שנה והסתיימה רק מספר שנים לאחר מותו.
ניתן למצוא איזכור של בניית קברו של צ'ין שה-חואנג ואת תיאורו ב'רשומות ההיסטוריון', שנכתבו על ידי ההיסטוריון משושלת האן, סְה-מָה צְ'ייֵן. על פי מקור זה, קברו של צ'ין שה-חואנג הכיל 'ארמונות ומגדלים ציוריים למאה עובדי ציבור', כמו גם חפצים נדירים ואוצרות רבים. בנוסף, יש בקבר הדמייה של שני הנהרות הגדולים של סין, היאנגצה והנהר הצהוב, באמצעות כספית. הנהרות גם נוצרו באופן מכני כדי שיזרמו לים הגדול. הסינים הקדמונים האמינו שכספית יכולה להעניק חיי נצח.
"זה די אירוני", אמרה הארכיאולוגית קריסטין רומיי (Kristin Romey), עורכת וכותבת בנשיונל ג'יאוגרפיק, "זה כנראה איך שהוא מת, על ידי בליעת כספית. הוא בלע את כל כדורי הכספית האלה כי הוא רצה לחיות לנצח וזה הרג אותו בגיל 39."
בעוד הנהרות ומאפיינים אחרים של הארץ יוצגו על רצפת הקבר, תקרתו עוטרה בקבוצות הכוכבים השמימיות. כך, צ'ין שה-חואנג יוכל להמשיך לשלוט באימפריה שלו גם בחיים שלאחר המוות. כדי להגן על הקבר, אומני הקיסר קבלו הוראה להכין מלכודות שיירו חצים לעבר כל מי שנכנס לקבר.
הלווייתו של צ'ין שה-חואנג נערכה על ידי בנו, שהורה להרוג את כל פילגשות הקיסר המנוח שלא היו להן בנים. זה נעשה במטרה לספק חברה לצ'ין שה-חואנג בחיים שלאחר המוות. לאחר סיום טקסי הלוויה, נחסם המעבר הפנימי, והשער החיצוני הורד כדי ללכוד את כל בעלי המלאכה בקבר. זה נעשה כדי להבטיח שפעולות המלכוד המכניות ואוצרות הקבר לא יתגלו. לבסוף נשתלה צמחייה וירק על הקבר כך שהוא ידמה לגבעה.
למרות שתיעוד כתוב של קברו של צ'ין שה-חואנג היה קיים כבר כמאה שנים לאחר מות הקיסר, הוא התגלה מחדש רק במאה ה-20 (לא ידוע אם הקבר נשדד בעבר). בשנת 1974 קבוצת אכרים שחפרה בארות במחוז לינטונג חשפה לוחם טרקוטה בגודל טבעי. זו הייתה תחילתה של אחת התגליות הארכיאולוגיות הגדולות ביותר בכל הזמנים. בארבעת העשורים האחרונים נחשפו כ-2000 לוחמי טרקוטה. ההערכה היא, כי בסך הכל נקברו עם צ'ין שה-חואנג בין 6000 ל-8000 לוחמים כאלה. יתר על כן, צבא הטרקוטה אינו אלא קצה הקרחון, שכן קבר הקיסר עצמו נותר לא חפור.
"התל הגדול, בו קבור הקיסר - איש לא היה שם", אמרה רומיי, "בחלקו זה מתוך כבוד לזקני האומה, אך הם גם מבינים שלאף אחד בעולם אין כרגע את הטכנולוגיה להיכנס כראוי ולחפור אותו."
אין סבירות כי קברו של צ'ין שה-חואנג ייפתח בקרוב. בתור התחלה, יש את מלכודות הקבר, כפי שהזכיר סְה-מָה צְ'ייֵן. למרות היותן בנות יותר מאלפיים שנה, נטען כי הן עדיין יתפקדו ביעילות כמו ביום בנייתן. יתר על כן, נוכחות הכספית תהיה קטלנית לכל מי שיכנס לקבר ללא הגנה מתאימה. אולם חשובה מכל היא העובדה שהטכנולוגיה שלנו כיום לא תספיק להתמודדות עם המימדים העצומים של המתחם התת קרקעי ולשימור החפצים שיחפרו. כאמור, לוחמי הטרקוטה היו צבועים פעם בצבעים עזים, החשיפה לאוויר ולאור השמש גרמה לצבעים להתקלף כמעט מיד.
"זה מאד חכם מה שעושה ממשלת סין," אמרה רומיי. "כשנכנסנו לקבר של תות [הפרעה המצרי], חישבו על כל המידע שאיבדנו רק בהתבסס על טכניקות החפירה של שנות ה-30. יש עוד כל כך הרבה שיכולנו ללמוד, אבל הטכניקות אז לא היו מה שיש לנו עַכשָׁיו... למרות שאולי אנו חושבים שיש לנו טכניקות חפירה ארכיאולוגיות נהדרות כרגע", אמרה, "מי יודע מה יגידו מאה שנה מהיום אם נפתח את הקבר הזה."
עד שלא תהיה התקדמות טכנולוגית נוספת, אין זה סביר שארכיאולוגים יסתכנו בפתיחת קברו של קיסר סין הראשון. לבסוף, מדענים והיסטוריונים חייבים תמיד לשקול את רצונם לדעת יותר מול הנזק שמחקר כזה יגרום. "ארכיאולוגיה, בסופו של דבר, היא מדע הרסני," אמר רומיי. "אתה צריך להרוס דברים כדי ללמוד עליהם."
מקורות:
Comments