top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

המושכלות, האידאות והבורא

תמונת הסופר/ת: דן שניידרדן שניידר

עודכן: לפני 5 ימים

מאת: דן שניידר


החזון איש בסוף ספר "טהרות" במהדורת תשל"ד, מביא שילוב מעניין בין פילוסופיה, תיאולוגיה ומחשבה לוגית-מתמטית, החורג מהשפה התורנית המוכרת...


הקטע עוסק ברעיון של מציאויות שאין להן מידה, שטח או זמן, מה שהוא מכנה שם "מושכלות". מושכלות אלה, אינן נולדות ואינן מתות, הן מתקיימות בנצחיות ואינן נתפסות בחושים אלא רק בשכל האנושי המופשט. הוא מביא דוגמאות כמו "ב' פעמים ב' הם ד'" או "האלכסון של ריבוע ארוך יותר מצלעותיו". אלו אמיתות שנכונות תמיד, ובלתי תלויות בזמן ובמקום, ואינן משתנות.


הוא מתאר את המושכלות הללו כמציאות שאין לה מקבילה בעולם החומר, ומקשר בין תכונות אלו לבין הבנת מציאותו של הבורא, שמחויבת ואינה נתפסת במושגי אנוש. כמו המושכלות, גם מציאות הבורא היא נצחית ואינה תלויה בשום דבר אחר, אך את מהותו אין לנו כלים להבין.

החזון איש, 1952
החזון איש, 1952

וכמו שכתב אל-פאראבי בספרו 'ההתחלות' עמ' 15, מהדורת הולצר ספרים: "ושלשה מהם אינם גשמים ולא הם בגשמים, והם הסבה הראשונה, והשנייה, והשכל הפועל..."


מ"מ מה שמרתק אותי במיוחד הוא הבחירה של החזון איש להשתמש, על פי הבנתי כמובן, במושגים "אפריורי", "אנליטי". אלו הגדרות פילוסופיות מובהקות שאנו רגילים למצוא בהגות הכללית. הבחירה הזו מזכירה לי מאוד את כתבי אבן סינא, אבו עלי אבן סינא, אחד מגדולי הפילוסופים בעולם הערבי-אסלאמי, שעמד במרכז ההתפתחות של הפילוסופיה האפריורית במחשבה הערבית הקלאסית.


אבן סינא פיתח את הרעיון של "מחויב המציאות" (واجب الوجود), ישות שקיומה מחויב ואינו תלוי בדבר אחר. הוא הבחין בינה לבין "אפשרי המציאות" (ممكن الوجود), שהוא כל מה שקיומו תלוי בסיבות אחרות. אבן סינא ראה במושג זה מפתח להבנת מציאות הבורא, שלא ניתנת לתיאור באמצעות מושגים פיזיים או תלויי זמן, אלא רק דרך הכרה לוגית מופשטת.


גם הרמב"ם, במורה נבוכים, מאמץ גישה דומה, בעיקר בחלק הראשון של הספר. הוא משתמש ברעיונות מושגיים מופשטים כדי לתאר את האלוקות כמשהו שאינו ניתן לתפיסה או להגדרה במסגרת המושגים הרגילים שלנו. חלק א', פרק ע"ג, מהווה דוגמה מובהקת לכך, כאשר הרמב"ם מדבר על האופן שבו יש להבין את מציאות הא-ל דרך שלילה כלומר, על דרך מה שהוא אינו ולא על ידי הגדרות חיוביות שאינן מתאימות למהותו...


ההשוואה בין החזון איש, הרמב"ם ואבן סינא מרתקת אותי מאד ובה אני מתמקד כבר זמן רב. הרי כידוע שלושתם מנסים לתאר מציאות שהיא מחוץ להשגת החושים, מחויבת ואינסופית, כל אחד בשפה ובתרבות שבהן פעל. למשל אצל אבן סינא, זה נעשה באמצעות הפילוסופיה האריסטוטלית והאסלאמית; וכן אצל הרמב"ם; ואילו החזון איש משלב את העומק התיאולוגי היהודי עם דיון מופשט המזכיר את הדיונים הפילוסופיים האלו.


אגב מה שהכי מעניין אותי היא הבחירה לצנזר את הקטע הזה במהדורה הרגילה של ספרו של החזון איש "אמונה ובטחון". במבט ראשון, אפשר לחשוב שהסיבה היא המונחים הפילוסופיים המתקדמים, שעשויים להיתפס כ"מסוכנים" או קשים להבנה עבור הציבור הרחב. אולי ההשוואה בין הבורא לבין מושכלות כמו אמיתות מתמטיות נראתה מרוחקת מדי מהמסורתיות הפשוטה.


113 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

חדש!!!

האם יש לכם סיפורים משפחתיים מרתקים, תמונות נדירות או מסמכים מרגשים שעוברים מדור לדור? עכשיו זה הזמן לשתף אותם!

image-from-rawpixel-id-6332455-png.png

אנו שמחים להכריז על קטגוריה חדשה: 

Site banner copy_edited.png
bottom of page