top of page

היואי האוסטרלי - שבט האנשים השעירים המסתורי

בשנת 1804 ג'ון פינקרטון (John Pinkerton) הוציא לאור את הספר "גאוגרפיה מודרנית - תיאור האימפריות, הממלכות, המדינות והמושבות: עם האוקיאנוסים, הימים והאיים: בכל חלקי העולם" ("Modern Geography –a Description of the Empires, Kingdoms, States and Colonies: with the Oceans, Seas and Isles: In all Parts of the World"). בספר ישנה הערה המתייחסת לאוכלוסיית אבוריג'ינים שחלקה את נמל סידני עם שבט אחר. הם תוארו כשטוחי אף עם נחיריים רחבים, גבות עבות ועיניים שקועות. פיהם 'עצום ברוחבו' עם שפתיים עבות ולסתות בולטות. האבוריג'ינים התייחסו אליהם כאל עם אחר לחלוטין: היאהוס (Yahoos) או היואיס (Yowies) שמשמעותו "אנשים שעירים".


שבט הקוקו יאלאנג'י (Kuku Yalanji) בצפון קווינסלנד באוסטרליה מאמין בקיומו של יצור זה. הם טוענים כי הם חיים יחד עם היואי במשך מאות שנים ובאגדות שלהם יש היסטוריה ארוכה ומפורטת של התקפותיהם. היואי הוא המקבילה שלהם למה ששבטים אינדיאנים בצפון מערב אמריקה מכנים סאסקואץ' (Sasquatch).

מימין יואי בולע אדם בציור מ-1907, משמאל פסל של יואי, קילקוי, קווינסלנד, אוסטרליה

איזכורים היסטוריים מתייחסים לשני סוגים של יואי באוסטרליה, כאשר המין הבולט ביותר הוא גיגנטופיתקוס (Gigantopithecus). זהו המין הגדול יותר שנאמר שגובהו בין 1.80 ל-3 מטר ומשקלו עד 500 ק"ג. הוא מתואר כמסתורי ונאמר שהוא דומה לאדם ענק דמוי קוף מכוסה שיער עם טפרים כאצבעות. בהשוואה לסאסקואץ' בצפון אמריקה, מאמינים שלפניו ולראשו יש מראה פרימטי יותר והליכתו זקופה. אופיו תואר גם כתוקפני ומסוכן יותר כלפי בני אדם. מיני היואי האחרים מתוארים כקטנים יותר, בגובה 1.5-1.2 מטר. בעוד שרוב האנשים מפקפקים באיזכורים, יש הסבורים שמדובר במין קדום של הומיניד שלא נכחד. הומינידים אלה תוארו באמנות המערות המקומית כדמויות גבוהות ושעירות לצד דמויות אבוריג'ינים קטנות יותר.


נאמר כי מגע אירופי עם היואי החל עם הגעתו של הצי הראשון למפרץ סידני בשנת 1788. בתקופת הקולוניה המוקדמת, לעתים קרובות הזהירו האבוריג'ינים מתיישבים בריטים מיצורים דמויי קוף האורבים בהרים המסולעים וביערות העבותים של היבשת. אזכור מסוים אחד, שהגיע במכתב ללונדון בשנת 1820, סיפר על מפגש עם יואי של אסירים ונחתים בעת מסע ציד בשנת 1789. הגברים הרגו חבורה של וולבים וחזרו להתיישבות כאשר הם ראו על גבעה סמוכה חיה המתבוננת בהם בין העצים שמאוחר יותר טענו כי היא הייתה בגובה כפול משל אדם רגיל.


התצפית הדרומית הראשונה באוסטרליה דווחה באי פיליפ (Phillip Island), ויקטוריה, בשנת 1849. במהלך המפגש הזה, כמה אנשים צפו ביצור, שנאמר שגובהו 1.8–2.2 מטר, הדומה לשילוב בין בבון לאדם. באותה תקופה נאמר כי היצור ישב על שפת אגם כשירו לעברו.


ללא ספק אחת התצפיות המוזרות והשנויות במחלוקת ביותר מגיעה בצורת תצלום משנת 1936. זהו אחד מסדרת צילומים שצילם ריץ' ג'ונס (Rich Jones) בזמן שעבד במחנה חוטבי עצים מבודד בבאטלו (Batlow), הממוקם בהרים המושלגים של ניו סאות' ויילס, 450 ק"מ מדרום-מערב לסידני. נראה שהתמונה מציגה יצור גדול שיושב עם ידיו על ירכיו, מאחורי שני גברים על בול עץ. ניתוח נוסף של התצלום מראה לכאורה את אזור הראש נח ליד בית החזה כשהוא מסתכל למטה.

הצילום שצילם ריץ' ג'ונס

תקרית ידועה נוספת התרחשה בדצמבר 1979 כאשר זוג מקומי, ליאו ופטרישיה ג'ורג' (Leo and Patricia George), הסתובבו ביער ונתקלו בפגר מרוטש של קנגורו. מאוחר יותר הם טענו כי המרטש היה במרחק 10 מטר בלבד ותיארו יצור בגובה 3 מטר, מכוסה בשיער, שעצר לבהות בהם לפני שנעלם חזרה בסבך.


היואי הוא לא היצור היחיד בהיסטוריה האוסטרלית שנתקל בספקנות לגבי קיומו. כאשר מתיישבים אירופאים שלחו דגימה של פלטיפוס חזרה ללונדון, מדענים נדהמו מהיונק מטיל הביצים, הברווזי, עם זנב הבונה ורגלי הלוטרה, והגיעו למסקנה שזהו סוג של זיוף. רק כשהגיעו דגימות נוספות, הסכימה הקהילה המדעית שהוא אמיתי.


כיום נאמר כי תצפיות של יואי מתרחשות באזורי החוף הדרומיים והמרכזיים של ניו סאות' ויילס והגולד קוסט של קווינסלנד (בעיקר אזור ההרים הכחולים ממש מחוץ לסידני).


אחד המומחים לנושא, רקס גילרוי (Rex Gilroy), טוען כי חקר למעלה מ-3,000 מקרים ומאמין כי היואי קשור לביגפוט של אמריקה הצפונית. לשם השוואה, באמריקה הצפונית היו אלפי תצפיות של ביגפוט בהיסטוריה המודרנית (3,313 ב-92 שנה לפי אחד האתרים). המחקר של גילרוי בשנות ה-70 הציג את הנושא לציבור בעיתונים ובכתבי עת שונים. למרות התצפיות הרבות ודיווחי העדים, כמה חוקרים הגיעו למסקנה שהראיות ליואי הן כה נדירות, עד כי הישות המיתולוגית היא ככל הנראה איזושהי מתיחה.


בשנת 2006 התפרסם ספר ובו כל מה שידוע על הנושא שכותרתו "היואי: החיפוש אחר הביגפוט של אוסטרליה" ("The Yowie: In Search of the Bigfoot of Australia") מאת המחברים טוני הילי (Tony Healy) ופול קרופר (Paul Cropper). הילי וקרופר מודים כי יש מעט ראיות התומכות בקיומו של יצור כזה. לא נמצאו עצמות, העקבות נדירות, קיימים מעט מאוד סרטים או תמונות, ממש כמו תופעת סאסקואץ' באמריקה הצפונית.