top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

הטעות הגדולה ביותר בתולדות המדע

עודכן: 22 בספט׳ 2023

המדע הוא אחד הגילויים המדהימים ביותר של המין האנושי. הוא היווה מקור השראה והבנה, הרים את מסך הבורות והאמונות הטפלות, היה זרז לשינוי חברתי וצמיחה כלכלית, והציל אינספור חיים. עם זאת, ההיסטוריה גם מראה לנו שזו הייתה ברכה שקללה בצדה. כמה תגליות עשו הרבה יותר נזק מתועלת. ויש טעות אחת שלעולם לא תקראו עליה ברשימות האינטרנט של הטעויות הגדולות ביותר של המדע בכל הזמנים.


הטעות החמורה ביותר בתולדות המדע הייתה ללא ספק סיווג בני האדם לגזעים השונים.

עכשיו, יש כמה מתמודדים גדולים על הכבוד המפוקפק הזה. טעויות עצומות כמו המצאת נשק גרעיני, דלקים מאובנים, כלורופלואורופחמנים (CFCs), דלק עופרת ודי-די-טי (DDT). ותיאוריות רופפות ותגליות מפוקפקות כמו אתר זוהר (luminiferous aether), כדור הארץ המתרחב (expanding earth), ויטליזם, תיאוריית טאבולה ראסה, פרנולוגיה והאדם מפילטאון, אם להזכיר רק כמה.


אבל תורת הגזע בולטת בין כולן משום שהיא המיטה אומללות בל יתוארת ושימשה להצדקת פעולות ברבריות של קולוניאליזם, עבדות ורצח עם. גם היום היא עדיין משמשת כדי להסביר אי שוויון חברתי, וממשיכה לעורר את עלייתו של הימין הקיצוני על פני הגלובוס. קחו למשל את המחלוקת שאפפה את ספרו של ניקולס ווייד (Nicholas Wade) משנת 2014 "A Troublesome Heritance", אם אתם מפקפקים לרגע בתהודת הגזע שעדיין יש לכמה אנשים.


חלוקה או סיווג של בני אדם שונים לקבוצות על פי מאפיינים מסוימים הייתה מאז ומתמיד. עם זאת הייחוס הראשון למושג "גזע" אינו ידוע אך מיוחס למספר מדענים ופילוסופים מסוף המאה ה-17 שניסו לארגן את המידע אודות המראה האנושי של קבוצות שונות בעולם באופן מסודר. כך למשל פרנסואה ברנייה (François Bernier) סביר להניח שהיה המחבר של חיבור אנונימי שמתוארך לשנת 1684.


חיבור זה (אשר האקדמיה סוברת כיום כי הוא היה הכותב שלו) מתאר סוגים שונים של קבוצות בני האדם בעולם, כארבע או חמש במספר. בכל מקרה מחבר המאמר לא קבע שמות מדעיים לגזעים השונים אך ניתן לשייך אותם לקבוצות אוכלוסין שונות בעולם, סביר להניח שלאירופאים, אוריינטלים, אפריקנים ולאפים. נוסף לשני גזעים נוספים והם הגזע יליד יבשת אמריקה וקויקוי. הרשימה עצמה בעלת חשיבות פחותה יותר לעומת רשימות אחרות הבאות בתור אך היא ידועה בגלל השימוש בפעם הראשונה במונח "גזע".


עם זאת, בתקופתו של ברניאר ההבדל המינוחי בין גזע אדם לבין מין של חיה בטבע היה מאד קרוב. הרעיון היה פשוט חלוקה של האדם על פי חלוקת המינים בטבע. נוסף על כך אפשר לזהות כי באותה התקופה אף הוגים כמו גוטפריד וילהלם לייבניץ, אשר הגיב למאמר הנידון, תפס כי החלוקה של בני אדם לגזעים אפשרית אך לא בהכרח משליכה על אופיים ועל צורת התנהגותם (טמפרמנט). הוא אף טען שלמרות השוני בין קבוצות האוכלוסיה אשר הוא רואה אין סיבה שלא ישתייכו לגזע אחד כולם. אפשר לראות זאת בתגובתו הכתובה על המאמר:

אני זוכר שקראתי במקום כלשהו, אבל אני לא מצליח למקם את הקטע שנית, שחוקר ארצות מסוים חילק את בני האנוש לשבטים מסוימים, גזעים או מעמדות. הוא קבע גזע ספציפי לסמואידים (Samoyedic peoples), אחר לסינים ושכניהם, אחד לניאגרואידים (Negros), ואחד נוסף ל-caffers, או הקויקוים. נוסף על כך באמריקה ישנו הבדל מפליא בין Gablis, או Carbis שהם בהחלט מאד אמיצים ומלאי מוטיבציה לבין אנשי פראגווי, שנראים ילדותיים או טירונים לכל משך חייהם. זה לא מונע מכל בני האדם אשר מאכלסים את כדור הארץ מלהיות אותו הגזע, אשר משתנים מטמפרמנטים שונים, בדיוק כמו שחיות וצמחים משנים את טבעם ומשתפרים או מתנוונים.

מדען מוקדם שחקר גזעים היה רוברט בויל (1627–1691), פילוסוף טבע אנגלו-אירי, כימאי, פיזיקאי וממציא. בויל האמין במה שנקרא היום 'מונוגניזם' ('Monogenism'), כלומר, שכל הגזעים, מגוונים ככל שיהיו, הגיעו מאותו מקור: אדם וחוה. הוא חקר סיפורים מדווחים על הורים המולידים לבקנים, אז הוא הגיע למסקנה שאדם וחוה היו לבנים במקור, וכי לבנים יכולים ללדת גזעים בצבעים שונים. התיאוריות של רוברט הוק ואייזק ניוטון בפיזיקה לגבי צבע ואור באמצעות דיספרסיה אופטית הורחבו גם על ידי רוברט בויל לשיח של פוליגנזה (Polygenism), תוך השערה שאולי ההבדלים הללו נבעו מ"רשמים סמינלים" ("seminal impressions"). עם זאת, כתביו של בויל הזכירו כי בזמנו, עבור "עיניים אירופיות", יופי לא נמדד כל כך בצבע, אלא ב"סימטריה יפה של חלקי הגוף ומאפיינים טובים בפנים". חברים שונים בקהילה המדעית דחו את דעותיו, ותיארו אותן כ"מטרידות" או "משעשעות".

איור מ-Types of Mankind (1854), שרמזו ש"שחורים" הם דרגת בריאה בין "יוונים" לשימפנזים

ריצ'רד בראדלי (Richard Bradley) היה חוקר טבע אנגלי. בספרו משנת 1721 בשם Philosophical Account of the Works of Nature, בראדלי טען שיש "חמישה מיני גברים" על סמך צבע עורם ומאפיינים פיזיים אחרים: אירופאים לבנים עם זקן; גברים לבנים באמריקה ללא זקנים (כלומר ילידים אמריקאים); גברים בעלי עור בצבע נחושת, עיניים קטנות ושיער שחור חלק; שחורים עם שיער שחור חלק; ושחורים עם שיער מתולתל. יש השערות שהחיבור של בראדלי שימש השראה לקטגוריות המאוחרות של לינאוס.


עורך הדין הסקוטי הנרי הום, לורד קאמס (Henry Home, Lord Kames) היה פוליג'ניסט (Polygenist); הוא האמין שאלוהים ברא גזעים שונים על פני כדור הארץ באזורים נפרדים. בספרו מ-1734 Sketches on the History of Man, הום טען שהסביבה, האקלים או מצב החברה אינם יכולים להסביר הבדלים גזעיים, ולכן הגזעים כנראה הגיעו ממאגרים נפרדים ונבדלים.


קארולוס ליניאוס, הרופא, הבוטנאי והזואולוג השוודי, שינה את הטקסונומיה המבוססת של השמות המדעיים לבעלי חיים וצמחים, וכן ערך סיווג של בני אדם לתתי קבוצות שונות. במהדורה השתים עשרה של Systema Naturae (1767), הוא תייג חמישה "זנים" של מינים אנושיים. כל אחד מהם תואר כבעל מאפיינים פיזיוגנומיים "המשתנים לפי תרבות ומקום": אמריקנוס (Americanus), אירופנוס (Europeanus), אסיטיקוס (Asiaticus), אפר או אפריקנוס (Afer or Africanus), ומונסטרוסוס (Monstrosus). יש חילוקי דעות לגבי הבסיס לטקסה האנושית של לינאוס. מצד אחד, מבקריו החריפים אומרים שהסיווג לא היה רק אתנוצנטרי, אלא נראה שהתבסס על צבע העור.


תומאס ג'פרסון היה פוליטיקאי, מדען, אמריקאי ובעל עבדים. תרומתו לגזענות מדעית צוינה על ידי היסטוריונים, מדענים וחוקרים רבים. לפי מאמר שפורסם בכתב העת McGill Journal of Medicine: "הוא אחד מתאורטיקני הגזע הפרה-דרוויניסטיים המשפיעים ביותר, קריאתו של ג'פרסון למדע לקבוע את ה'נחיתות' הברורה של האפרו-אמריקאים היא שלב חשוב ביותר בהתפתחות הגזענות המדעית". במאמר ל"ניו יורק טיימס", ההיסטוריון פול פינקלמן (Paul Finkelman) תיאר כיצד כ"מדען, ג'פרסון בכל זאת העלה השערה שהשחור עשוי לבוא "מצבע הדם", והגיע למסקנה שהשחורים "נחותים מהלבנים בכישרונות של גוף ונפש".


הסיווג המדעי שנקבע על ידי קרל לינאוס נדרש לכל ערכת סיווג גזע אנושי. במאה ה-19, אבולוציה חד קווית, או אבולוציה חברתית קלאסית, הייתה שילוב של תיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות מתחרות שהציעו כי תרבות מערב אירופה היא נקודת השיא של האבולוציה החברתית-תרבותית האנושית. התנ"ך הנוצרי פורש כאישור לעבדות ומשנות ה-20 עד שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש לעתים קרובות בדרום ארצות הברית, על ידי סופרים כמו הכומר ריצ'רד פורמן (Richard Furman) ותומאס ר. קוב (Thomas R. Cobb), כדי לאכוף את הרעיון שהשחורים נוצרו נחותים , ובכך מתאימים לעבדות.


השקפותיו של צ'ארלס דרווין על גזע היו נושא לדיון ולוויכוחים רבים. לפי ג'קסון ווידמן, דרווין היה מתון בוויכוחים על גזע במאה ה-19. "הוא לא היה גזען מאומת - למשל, הוא היה מתנגד עבדות נחוש - אבל הוא כן חשב שיש גזעים שונים שאפשר לדרג בהיררכיה".

מילון ציורי לתולדות הטבע ותופעות הטבע (1838)

ספרו המשפיע של דרווין מ-1859 "מוצא המינים" לא דן במקורות האנושיים. הנוסח המורחב בעמוד השער, כותב: "באמצעות אמצעי ברירה טבעית, או שימור הגזעים המועדפים במאבק על החיים", משתמש בטרמינולוגיה הכללית של גזעים ביולוגיים כחלופה ל"זנים" כגון "הגזעים השונים, למשל, של הכרוב", ואינו נושא את הקונוטציה המודרנית של הגזעים האנושיים. בספר "מוצא האדם" (1871), דרווין בחן את שאלת "הטיעונים בעד, ונגד, לדירוג מה שנקרא גזעי האדם כמינים מובחנים" ולא דיווח על הבדלים גזעיים שמצביעים על כך שהגזעים האנושיים הם מינים נפרדים.


הגזעים האנושיים אומצו על ידי אנתרופולוגים כמו יוהאן פרידריך בלומנבך (Johann Friedrich Blumenbach) עוד במאה ה-18 בניסיון לסווג קבוצות חדשות של אנשים שנתקלים בהם ומנוצלים כחלק מהקולוניאליזם האירופי המתרחב. בלומבאך היה אנתרופולוג חשוב באותה התקופה אשר הציע קיום של גזע חדש והוא הגזע המלאי (Malay). הוא אף טען כי צבע העור נובע מהאקלים ובכך הסביר מדוע בני אדם לבנים מקורם בדרך כלל בארצות קרות ומדוע בני אדם בעלי צבע עור שחור בדרך כלל מקורם במדינות עם אקלים חם הרבה יותר. הוא אף הציג כי בדרך כלל אף אברי המין של בני אדם לבנים נוטים להיות בעלי עור כהה יותר בשאר ליחס הגוף.


הוא אף הציג בחיבוריו כי בחורף בדרך כלל צבע העור נהיה לבהיר יותר ובקיץ, עם חשיפה לשמש הוא נהיה לכהה יותר. הוא גם נטה לקשר לקבוצות אוכלוסין שונות ייחוד כלשהו שבהן הן מתאפיינות. כך למשל הוא ראה בשווייצרים בעלי הבעת פנים ספציפית בעוד שבטורקים ראה גבריים ואף רציניים. באנשי הצפון ראה בעלי מראה תמים וביהודים אמר כי הם בעלי סוג עיניים ייחודי אשר לא חש חיבה אליו כלל. הוא סיווג בשנת 1781 גם את הלאפים כאירופאים (באותה שנה גם הגדיר את הגזע המלאי אך עדיין לא את האירופאים כקווקאזיים אשר אותם הגדיר בשנת 1795). הוא ראה בצבע העור הלבן כיפה ביותר מכולם. עם זאת תחילה הוא הציג בכתביו רק ארבעה גזעים ובשנת 1781 הוסיף בכתב חדש את הגזע המלאי שהיווה את הגזע החמישי.


כבר מהתחלה, האופי השרירותי והסובייקטיבי של קטגוריות גזע זכה להכרה רחבה. רוב הזמן הגזעים היו מוצדקים על רקע הבדלי תרבות או שפה בין קבוצות של אנשים ולא הבדלים ביולוגיים. הסוציולוג, סופר והמשורר האפרו-אמריקאי ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז נחשף רבות למצב החברתי בקשר למושג הגזע בחברה של אותם הימים. הוא היה חשוף לכך שבאותו הזמן תפישה אירופאית נפוצה הייתה כי הניאגרואיד (Negro) הוא גזע נחות יותר מאשר הגזע הלבן. תפישה זו הייתה נפוצה באותם ימים וקישרה תכונות מנטליות למראה חיצוני, במיוחד בהקשר של קיבולת המוח, משקל המוח והמדד הצפאלי. הוא גם היה חשוף למוצאו שלו שהיה אפרו-אמריקאי ולכן היו טענות אלו רלוונטיות במיוחד גם לגביו.

דה בויז טען כי לפחות בשלב הנוכחי (של המדע באותה התקופה) אין יכולת לדעת אם יש השפעה למראה או למוצא בהקשרים מנטליים. עם זאת דעות אלה שהחזיק דה בויז היו זמניות בלבד מפני שבשלב מאוחר יותר בחייו הוא אכן קישר בין היסטוריה של קבוצות אוכלוסין לבין מאפייניהם הפיזיים. כך למשל הוא טען כי יש קשר בין האפרו-אמריקאים של ימיו לבין האפריקנים המקומיים כששתי קבוצות אלו נמצאות מבחינה היסטורית תחת דיכוי. הוא אף טען בספרו "בין ערביים של שחר" ("Dusk of Dawn") כי יש קשר היסטורי לא רק אצל האפריקנים אבל גם אצל קבוצות נוספות כמו האסייתים.


הוא אף הבדיל בין שתי קבוצות, הילדים האפריקאיים והילדים האסייתים על סמך מאפיינים פיזיים. השינוי שהיה לדה בויז עבר ממצב התחלתי בו הוא האמין כי אין אפשרות או אמיתות למדע המתבסס על הפרדה גזעית של בני האדם לגישה שעל פיה אין באמת מספיק ידע למדע כדי לתת את התשובה ומכך ייתכן שכן וייתכן שלא. בהתחלה נוסף לכל הוא סבר כי ההבדל בין האירופאים לבין האפריקנים הוא הבדל תרבותי ולא גזעי בעוד שמאוחר יותר השקפת עולם זו השתנתה (כך למשל הוא טען בפרק הראשון של "בין ערביים של שחר" כי לבני אפריקה יש תרומה לאנושות, זאת על סמך הבדלה תרבותית בין הקבוצות בעוד בהמשך יתייחס יותר אל מאפיינים פיזיים לאותה הקבוצה).


קיומם נתפס כנתון ממש עד המאה ה-20, כאשר אנתרופולוגים היו עסוקים בכתיבה על גזעים כהסבר ביולוגי להבדלים בפסיכולוגיה, כולל אינטליגנציה, ותוצאות חינוכיות וסוציו-כלכליות בין קבוצות של אנשים. עם זאת, תמיד הייתה אי נוחות רבה לגבי גזע ואמונה רווחת שקטגוריות גזע היו קשות במיוחד ליישום. אחד המבקרים המפורסמים של תורת הגזע היה האנתרופולוג האמריקאי אשלי מונטגיו שכתב ב-1941: "לאומלט המכונה 'גזע' אין קיום מחוץ למחבת הסטטיסטית שבה הוא הצטמצם על ידי חום הדמיון האנתרופולוגי".


תורת הגזע זכתה לגיבוש, פיתוח וקידום עם עלייתה של המפלגה הנאצית. את הביסוס התאורטי העניקו לתורה אדולף היטלר, בספרו מיין קאמפף ו"האידאולוג" של המפלגה הנאצית אלפרד רוזנברג, בספרו "המיתוס של המאה ה-20". על אף ששניהם לא היו אנשי מדע, כי אם "הוגים", ושספריהם היו רחוקים מליצור בסיס תאורטי מגובש, נוצרה דרך חשיבה שניתן לזהותה עם עקרונות מסוימים, המזוהים עם המונח "תורת הגזע". על פי הגותם, בני האדם נמצאים במצב של מלחמת תמידית בין הגזעים השונים, מאבק שבסופו ינצח הגזע החזק והמשובח בעוד שהגזעים הנחותים יושמדו וייעלמו מהעולם (מה שנקרא "תהליך הברירה הטבעית"). הנאציזם חילק את הגזעים השונים על פי פירמידה: הגזע הארי, הגזע הסלאבי, הגזעים הנחותים (שחורים, צוענים, אסיאתים), והגזע השמי.


הנאציזם חתר לשמירה על טוהר הגזע. על פי תורת הגזע, הדם הוא האדם. הגזעים הם חלק מתבנית ביולוגית מוגדרת ומתוכננת: תכונות שכליות, רוחניות וגופניות עוברות בתורשה דרך הדם ולא ניתנות לשינוי. לכן הגזע הארי, שהוא הגזע העליון, חייב לשמור על טוהר הדם כדי שלא יזדהם על ידי דמם של גזעים נחותים, כמו היהודים, שכל מטרתם היא לפגוע בטוהר הדם של הגזע הארי. מיזוג בין דם לדם יוביל לניוון ולהרס של הגזע העליון, ולכן יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע מיזוג בין גזעים – כדי שהדם הארי לא יזדהם בדם של גזעים נחותים יותר.


לאחר תום מלחמת העולם השנייה, תורת הגזע המדעית בתיאוריה ובפעולה הוקעה רשמית, בעיקר בהצהרה האנטי-גזענית המוקדמת של אונסק"ו, "שאלת הגזע" (The Race Question - 1950):

"יש להבחין בין העובדה הביולוגית של הגזע לבין המיתוס של 'גזע'. לכל המטרות החברתיות המעשיות, 'גזע' הוא לא ממש תופעה ביולוגית אלא מיתוס חברתי. המיתוס של 'גזע' יצר נזק אנושי וחברתי עצום. בשנים האחרונות הוא גבה מחיר כבד בחיי אדם, וגרם לסבל בלתי נתפס."

מאז אותה תקופה, התפתחויות בגנטיקה האבולוציונית האנושית ובאנתרופולוגיה הפיזית הובילו לקונצנזוס חדש בקרב אנתרופולוגים כי הגזעים האנושיים הם תופעה סוציו-פוליטית ולא ביולוגית. ואם גזע עדיין מהדהד היום באופן ציבורי ופוליטי, מה חושבים על כך מדענים? האם אנתרופולוגים במיוחד מאמינים שגזעים עדיין תקפים?


סקר חדש של יותר מ-3,000 אנתרופולוגים מאת ג'ניפר וגנר (Jennifer Wagner) מ-Geisinger Health System וצוותה פורסם לאחרונה בכתב העת American Journal of Physical Anthropology והוא מציע כמה תובנות חשובות לגבי השקפותיהם ואמונותיהם. האנשים שנסקרו היו חברים באיגוד האנתרופולוגי האמריקאי (AAA), הגוף המקצועי הגדול בעולם של אנתרופולוגים.


הם התבקשו להגיב ל-53 הצהרות על גזע המכסות נושאים כמו האם גזעים הם אמיתיים, אם הם נקבעים על ידי ביולוגיה, האם גזעים צריכים לשחק תפקיד ברפואה, תפקיד הגזע והמוצא בבדיקות גנטיות מסחריות, ואם המונח גזע צריך להמשיך בשימוש בכלל.


החושפנית ביותר הייתה התגובה להצהרה, "האוכלוסיה האנושית עשויה להיות מחולקת לגזעים ביולוגיים", כאשר 86% מהנשאלים מאד לא הסכימו או לא הסכימו. להצהרה, "קטגוריות גזע נקבעות על ידי ביולוגיה", 88% לא הסכימו או מאד לא הסכימו. וגם, "רוב האנתרופולוגים מאמינים שבני אדם עשויים להתחלק לגזעים ביולוגיים", 85% מהנשאלים מאד לא הסכימו או לא הסכימו.


אנחנו יכולים להבין מזה שיש הסכמה ברורה בין אנתרופולוגים שגזעים אינם אמיתיים, שהם לא משקפים את המציאות הביולוגית, ושרוב האנתרופולוגים לא מאמינים שיש מקום לקטגוריות גזעים במדע. אבל בתוך תוצאות הסקר קבורים כמה ממצאים מטרידים כמו שאנתרופולוגים מקבוצות פריבילגיות - בקונטקסט ארה"ב של גברים ונשים "לבנים" - היו בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל את הגזע כתקף מאשר קבוצות לא-פריבילגיות.


מדענים פריבילגים אלה מייצגים 75% מהאנתרופולוגים שנסקרו. הכוח וההשפעה שלהם מגיעים לכל רוחב המגרש. הם האנשים העיקריים שקובעים איזה מחקר נעשה, מי מקבל מימון, הם מכשירים את הדור הבא של אנתרופולוגים, והם הפנים הציבוריות של התחום כמו גם המומחים שדעתם מתבקשת בנושאים כמו גזע. המסקנה ברורה. כמו כולם, אנתרופולוגים רחוקים מלהיות חסינים בפני הטיה לא מודעת, במיוחד ההשפעות של מעמד חברתי ותרבות בעיצוב האמונות שלנו בנושאים כמו גזע.


באופן אירוני אולי, האנתרופולוגים צריכים, כדיסציפלינה, לעבוד הרבה באיתגור ההשקפות העמוקות והמוטבעות תרבותית שלהם, כמו גם במתן קול גדול יותר לאותם מדענים מקבוצות היסטוריות חסרות זכויות. ובכל זאת, הסקר מספק אמירה חזקה מאד. זוהי דחייה מהדהדת של הגזע על ידי אותם מדענים שהדיסציפלינה שלהם המציאה את מערכת הסיווג הגזעית עצמה. הוא גם מסמן קבלה כמעט אוניברסלית של האנתרופולוגיה לכך שעדויות גנטיות של עשרות שנים מראות שלא ניתן לחלק את השונות האנושית לקטגוריות הנקראות גזעים.

מקורות:

890 צפיותתגובה 1

1件のコメント


טעות היא לא ביטוי נכון; פרשנות מטעה - כן. אבל תיקנו. הכל צריך תיקון והכל עוד יתוקן בעתיד

いいね!

בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page