הטבע הפראי של אלסקה בסכנה: טראמפ פותח "עד 82 אחוז" משמורת הנפט הלאומית לקידוחים

הטבע הפראי של אלסקה עשוי להפוך ליעד חדש לענקיות הדלקים המאובנים. תוכנית ממשל טראמפ לבטל את ההגנות הפדרליות מתקופת ביידן, שנפרסו על פני מיליוני אקרים בשמורת הנפט הלאומית באלסקה (National Petroleum Reserve), קיבלה תנופה - מהלך שפותח את הדלת להפקת נפט וגז בלב נוף טבעי רגיש ופראי.

Image credit: Gunner Ries Amphibol

ב־1 ביולי 2025 אישר הסנאט האמריקאי את גרסתו לחוק התקציב, הכוללת דרישה לקיום לפחות חמישה מכרזי חכירה להפקת נפט וגז בשטח השמורה. כעת החוק חוזר לדיון בבית הנבחרים.

ב־2024, תחת ממשל ביידן, הרחיבה לשכת ניהול הקרקעות של ארה"ב (BLM) את ההגנות הפדרליות על פני 28 מיליון אקרים של קרקעות ציבוריות באלסקה. אך ביוני 2025 טען ממשל טראמפ כי ההחלטה הלכה רחוק מדי. לאחר בדיקה משפטית ומדינית, טענו ב-BLM ובמשרד הפנים כי ההחלטה מ-2024 "חורגת מסמכות המינהל" ו"מציבה חסמים מיותרים בפני פיתוח אנרגיה אחראי".

"ההחלטה מ־2024 התעלמה מהייעוד של השמורה, העדיפה חסימה על פני ייצור, וערערה את היכולת שלנו לנצל את המשאבים המקומיים - דווקא כשעצמאות אנרגטית אמריקאית חשובה מאי פעם", אמר מזכיר הפנים דאג בורגום ב־6 ביוני. ב־17 ביוני פרסם משרד הפנים טיוטת ניתוח לציבור, הקוראת לפתוח "עד 82 אחוזים משטח השמורה - כ־23 מיליון אקרים - לחכירת והפקת נפט וגז", בהתאם למחויבות ממשל טראמפ לדומיננטיות אנרגטית ורפורמה רגולטורית.

שמורת הנפט הלאומית של אלסקה, השוכנת באזור North Slope בצפון המדינה, משתרעת על פני שטח עצום. הטונדרה של אלסקה אולי נראית שוממת לעין לא מיומנת, אך היא רוחשת חיים. שלושה מתוך ארבעה עדרי איילי הצפון בצפון אלסקה מקננים ומתרבים באזור זה. מדובר ביצורים שנודדים מרחקים עצומים - מהנדידות היבשתיות הארוכות בעולם. כל הפרעה למסלולי הנדידה שלהם - כמו כבישים, קידוחים או רעש - עלולה להפר את המאזן העדין של רבייה והישרדות.

האגמים והביצות מארחים ציפורים מכל קצוות תבל - מעל 4.5 מיליון עופות חופיים מגיעים מדי שנה לקונן שם, ובהם גם הצוללן לבן-המקור, עוף נדיר ויפהפה, שכמעט כל אוכלוסייתו האמריקאית שוכנת בשמורה. בין השכבות הקפואות, דובי קוטב חופרים מאורות לחורף, ולצדם דובי גריזלי, איילים קוראים (מוס), זאבים, שועלים, נצים וסוגים שונים של בזים ודורסים אחרים. נהר קולוויל העצום מהווה עורק חיים מרכזי - לא רק לחיות, אלא גם לקהילות האדם שחיו כאן עוד טרם המפות.

צוללן לבן-מקור

העמים הילידיים, ובראשם בני האינופיאט (Iñupiat), חיים באזור זה במשך דורות. עבורם, הקרקע אינה רק משאב - היא מקור לתזונה, לתרבות, לקשר רוחני. כל ניסיון לפגוע ברציפות האקולוגית של המרחב הוא גם פגיעה בזכותם לחיים מסורתיים, בקיום הכלכלי-חברתי שלהם, ובזהותם התרבותית. לדבריה של מנהלת האזור באגודת הטבע האמריקאית (The Wilderness Society), מדה דוויט (Meda DeWitt), מדובר בפגיעה מהותית.

השמורה הוקצתה לראשונה בשנת 1924 בידי ממשלת ארה"ב כספק חירום של נפט עבור הצי האמריקאי. ב־1976 הועבר הניהול לידי משרד הפנים, והקונגרס אישר חיפושי נפט וגז בתחומה - אך בתנאי ברור: יש להעניק "הגנה מרבית" לטבע ולבעלי החיים באזור. משרד הפנים טוען כי ההחלטה לבטל את ההגנות עדיין תכלול מנגנוני הגנה מסוימים על חיות הבר, אך ארגוני סביבה וקהילות ילידיות מודאגים מאד. רבים חוששים שההחלטות מתקבלות בניגוד לעמדת הקבוצות הילידיות של אלסקה, אשר חיות באזור מזה דורות רבים, ויש להן קשרים תרבותיים, רוחניים ופרקטיים עמוקים עם האדמה.

מפה של שמורת הנפט הלאומית של אלסקה בצפון המדינה

"שוב אנו עדים לכך שהקונגרס - בהשפעת תעשיית הנפט - מתעלם מרצון הציבור ומהמציאות הבוערת של משבר האקלים", אמרה מדה דיוויט. "הם מקדמים קידוחים באדמות הארקטיות המקודשות, על חשבון בריאות הפלנטה והישרדות הקהילות הילידיות של אלסקה".

השפעות הקידוחים אינן נשארות באתרי הקידוח בלבד. דרכים, מסלולי תובלה, פלטפורמות נפט, מחצבות חצץ ותשתיות נלוות משנות את דפוסי הזרימה והפשרת הקרח באביב ובקיץ, מונעות קינון ומפריעות למסלולי הנדידה. האקלים הארקטי מתחמם פי שלושה מהממוצע העולמי. קפאת-העד שבאדמה נמסה - משחררת פחמן עתיק לאטמוספירה ומאיצה את שינוי האקלים. האירוניה העגומה היא שהתשתיות עצמן מאוימות מהפשרת האדמה שעליה הן יושבות.

"האדמות האלו אינן רק 'שטח ירוק על מפה' - הן מקור למים נקיים, ביטחון תזונתי, המשכיות תרבותית וזהות רוחנית עבור הקהילות ששומרות עליהן מימים ימימה. ושוב אנו נאלצים להיאבק על מה שצריך להיות מוגן: הזכות שלנו לחיות בקשר עם המולדת שלנו. בעוד שאר המדינה נאלצת לשלם את המחיר של קריסת האקלים, אנחנו צריכים להשקיע בעתיד אנרגטי הוגן ובר קיימא - לא לחפור את עצמנו עמוק יותר לתוך הבוץ של העבר". הוסיפה דיוויט.

מתקני ייצור נפט, כמו זה במפרץ פרודו, דורשים קילומטרים של כביש וצינורות, בנוסף לבארות ולמתקנים.

הממשל הנוכחי טוען שממשל ביידן הקודם "חסם יתר על המידה" את האפשרות לפיתוח אנרגיה. מזכיר הפנים, דאגלס ברגם, הצהיר ביוני 2025: "אנחנו משיבים את האיזון ומחזירים את עתיד האנרגיה האמריקאית למסלול". אך איזון, לטענת המדענים והקהילות המקומיות, אינו רק כלכלה מול רגולציה - אלא איזון עדין בין קיום לפגיעה בלתי הפיכה.

בזמן שבעולם מתרבים הקולות הקוראים למעבר לאנרגיה מתחדשת, ממשל טראמפ מבקש לפתוח את לב אחד האזורים הפראיים האחרונים של ארה"ב בפני תעשייה מזהמת. השאלה שצריכה להישאל היא: האם נוכל להרשות לעצמנו לאבד את השממה הזו, עבור כמה חביות נפט? האם עתיד האקלים, הבריאות, התרבות והטבע - שווים פחות מהכנסות זמניות?

ההחלטות שמתקבלות היום בממשל יעצבו את הארקטי לדורות קדימה.

מקורות:

• קטעים מ- Alaska’s Wilderness At Risk As Trump Opens “Up To 82 Percent” Of National Reserve To Drilling מאת IFLScience שנכתב ע"י: Tom Hale.

• קטעים מ- What’s at risk for Arctic wildlife if Trump expands oil drilling in the fragile National Petroleum Reserve-Alaska מאת the Conversation שנכתב ע"י: Mariah Meek.

• קטעים מ-Trump’s latest attack would open 82% of America’s largest block of public land to oil and gas leasing מאת Alaska Wilderness League שנכתב ע"י: Anja Semanco.