החרב האגדית של סן גלגאנו (איטליה)

אחת האגדות הבריטיות המפורסמות ביותר היא על המלך ארתור והחרב באבן. על פי הגרסאות השונות של הסיפור, את החרב יכול היה לשלוף מהאבן רק המלך האמיתי של אנגליה. סיפור דומה, אם כי הרבה פחות מוכר, ניתן למצוא באזור טוסקנה האיטלקי, ויש שאף הציעו אותו כהשראה לאגדה הבריטית. זהו סיפור החרב באבן של סן גלגאנו.


על ההיסטוריה של המלך ארתור דנים כבר זמן רב. אסכולה אחת הציעה כי המלך ארתור היה מלך רומאי-בריטי שחי בין המאה ה-5 ל-6, ואילו אחרים טענו כי המלך ארתור הוא שילוב של כל המאפיינים של דמויות היסטוריות שונות, אך אנו עדיין לא יודעים את האמת. האם באמת יתכן שהאגדה קיבלה השראה מהחרב באבן שעדיין שמורה בקפלה של מונטיסיפי (Montesiepi) שבצ'יוסדינו (Chiusdino)? הקפלה של מונטיסיפי ממוקמת לא הרחק ממנזר סן גלגאנו (Abbey of San Galgano) ולסן גלגאנו (Saint Galgano) יש תפקיד חשוב מאוד בסיפור.

החרב באבן בסן גלגאנו

על פי המסופר, סן גלגאנו הוא הקדוש הראשון שהקנוניזציה (קידוש) שלו התנהלה בתהליך רשמי על ידי הכנסייה. כתוצאה מכך, חלק ניכר מחייו של סן גלגאנו ידועים באמצעות מסמכים של תהליך קנוניזציה זה, שהתקיים בשנת 1185, שנים ספורות לאחר מותו. יתר על כן, ישנן גם מספר כתבים על חייו של הקדוש שנכתבו על ידי מחברים מאוחרים יותר.


סן גלגאנו נולד למשפחת אצולה בשנת 1148 בצ'יוסדינו, כיום בפרובינציה האיטלקית של סיינה. אמו מתועדת כדיוניסיה (Dionisia), ונכתב (בכתבים מאוחרים יותר) כי שמו של אביו היה גווידו (Guido) או גוידוטי (Guidotti). נאמר כי סן גלגאנו עסק רק בתענוגות גשמיים בחייו המוקדמים. כאציל, הוא היה אביר שהוכשר באומנות הלחימה, והיה יהיר כמו גם אלים. אולם כל זה השתנה, והאביר הפך לאחר מכן לנזיר.


השינוי של סן גלגאנו החל בחזון המלאך מיכאל, שאגב, בדרך כלל מתואר כקדוש לוחם. באחת הגרסאות של האגדה הופיע המלאך מיכאל לפני סן גלגאנו והראה לו את הדרך לישועה. המלאך אף אמר לקדוש את המקום אליו הוא צריך ללכת. למחרת בבוקר הכריז סן גלגאנו שהוא הולך להיות נזיר ושהוא ישכון במערה סמוכה. כפי שניתן היה לצפות, חבריו ומשפחתו לעגו לו וכנראה חשבו שאיבד את דעתו. אמו של הקדוש, דיוניסיה, הצליחה לשכנע את בנה לבקר את ארוסתו בפעם האחרונה לפני שיוותר על כל התענוגות הגשמיים. כשהוא לבוש בבגדי אציל, יצא סן גלגאנו לבקר את ארוסתו. בדרכו לשם, סוסו של הקדוש נעמד לפתע על רגליו האחוריות, והוא נזרק מגבו.


ואז, כוח בלתי נראה הרים את סן גלגאנו על רגליו, וקול אלוהי הוביל אותו למונטיסיפי (Montesiepi), גבעה קרובה לצ'יוסדינו. כשסן גלגאנו הגיע למרגלות הגבעה, נאמר לו לעמוד במקום ולהביט אל פסגת מונטיסיפי. מספרים כי סן גלגאנו ראה חזון של מקדש עגול עם ישו ומריה מוקפים בשנים עשר השליחים. ואז, הקול אמר לו לטפס על הגבעה והחזון התפוגג. כשסן גלגאנו הגיע לפסגת מונטסייפי, הקול דיבר שוב וציווה עליו לוותר על כל רצונותיו הגשמיים. עם זאת, סן גלגאנו התנגד ואמר כי זה קל כמו פיצול אבן בחרב. כדי להוכיח את טענתו, סאן גלגאנו שלף את חרבו, והשליך אותה לאבן. לתדהמתו הגדולה של הקדוש, החרב עברה דרך האבן כמו סכין לוהטת דרך חמאה, ומאז היא תקועה באבן. סן גלגאנו הבין את המסר באופן חד וברור, וחי במונטסיפי כנזיר. מספר שנים לאחר מותו של סן גלגאנו, נבנתה קפלה עגולה על ראש מונטסייפי, עם החרב באבן כאטרקציה העיקרית שלה.

הקפלה במונטיסיפי והחרב המוצגת בה


אילו הקבלות יש בין סיפורו של סן גלגאנו לזה של המלך ארתור? שתי הדמויות חיו במאה ה-12 (לגבי המלך ארתור זוהי רק השערה) ויש דמיון יוצא דופן בין שמו של סן גלגאנו לגלוואנו / גאווין (Galvano / Gawain), אביר השולחן העגול. בנוסף נראה שהחרב חופפת באופן מושלם את חרבות אבירי ימי הביניים מכיוון שהמתכת עדיין טהורה מאוד ולא מעורבבת עם סגסוגות אחרות. אך צירופי המקרים אינם מסתיימים כאן, המחזור הארתוריאני מתרחש ממש במאה ה-12 והאביר גאוויין פוגש בחלום את ישו ו-12 השליחים ואף רואה את הגביע הקדוש, שלדעת אחדים נראה שהוא מוסתר באחד מחדרי המבנה שהיום הגישה אליהם אסורה.


אבל תמהיל זה של אגדה, מיתוס ומציאות מימי הביניים אינו מקרה יחיד במקומות אלה, כי בטוסקנה וביחוד בארקידוסו (Arcidosso) שבפרובינציית גרוסטו (Grosseto), עיירה מלאה בסממנים טמפלרים ואזוטריים, ישנה מערה שאומרים עליה שהיא היתה ביתו של מרלין. מרלין אהב לטייל ויש מי שאומר שמרלין היה גם בטוסקנה.

מימין - סן גלגאנו | סן גולגאנו נועץ חרב באבן | המלאך מיכאל שומר על סן גולגאנו במערה


במשך מאות שנים, האמונה הרווחת היתה כי החרב באבן היא זיוף מודרני. עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה הראה כי החרב היא אכן מהמאה ה-12, בהתבסס על הרכב המתכת וסגנון החרב. החוקרים גם גילו, בעזרת מכ"ם חודר קרקע, כי יש חלל שגודלו 2 מ' על 1 מ' מתחת לחרב, שאולי מכיל את גופתו של סן גלגאנו. לבסוף, תיארוך פחמן של חידה נוספת בקפלה - זוג ידיים חנוטות, אישר שגם הן מהמאה ה-12. לפי אחת האגדות, השטן כביכול שלח מתנקש, במסווה של נזיר, למונטסיפי. זאבי הבר של הגבעה, שהתיידדו עם סן גלגאנו, הגנו על הקדוש ותקפו את המתנקש. לאחר שהמתנקש נהרג, ידיו נחנטו והושמו לתצוגה בקפלה.


אגדה או סיפור אמיתי? אנחנו לט יודעים, אך בבכוחם של מקומות קסומים כל כך לתת לאנשים מבוגרים את האפשרות לחזור בזמן ולקרוא כילדים סיפור על אבירים, חרבות, דרקונים ועלמות נאוות.

מקורות:

Ancient Origins

Globe Postal Service

Amrita Blog