top of page

הגברת המסתורית מאלצ'ה

בשנת 1897 חשפו ארכיאולוגים אובייקט מדהים באחוזה פרטית באלסודיה (L'Alcúdia) בולנסיה, ספרד. זה היה פסל - פרוטומה של אישה. מאמינים כי הוא מתוארך למאה ה-4 לפנה"ס, הפסל מציג אישה החובשת כיסוי ראש מורכב והוא נחשב כיום כאחד הסמלים המפורסמים ביותר של ספרד, הפסל ידוע בשם הגברת מאלצ'ה (Lady of Elche).

הגברת מאלצ'ה

הפסל נמצא ב-4 באוגוסט 1897 על ידי פועל צעיר, מנואל קמפלו אסלפז (Manuel Campello Esclapez). הגרסה הפופולרית של הסיפור שונה מהדיווח הרשמי של הפרה איברה (Pere Ibarra - שומר הרשומות המקומי) שקבע כי אנטוניו מקיאה (Antonio Maciá) מצא את הפסל. הגרסה של איברה לסיפור הגילוי הייתה שעובדי החווה שפינו את המדרון הדרום-מזרחי של אלסודיה למטרות חקלאיות, גילו את הפסל. הפסל זכה במהירות לכינוי "ריינה מורה" ("Reina Mora") או "המלכה המורית" על ידי המקומיים. במקום בו התגלה פסל הגברת מאלצ'ה נמצא כעת אתר ארכיאולוגי. נמצאו שם עדויות ליישוב איברי-פוני (Iberian-Punic), מערכת ביוב רומית, קירות ובתים רומיים ופסיפסים.

הגברת מאלצ'ה בצילום משנות ה-20

ד"ר קמפלו (Dr. Campello), בעל החווה, היה נשוי לאסונסיון איברה (Asunción Ibarra), בתו של אורליאנו איברה מנזוני (Aureliano Ibarra Manzoni), הומניסט מהמאה ה-19 שתחביבו היה ארכיאולוגיה. איברה מנזוני מצא מספר אובייקטים ושרידים איבריים באדמותיו החקלאיות ובמקומות אחרים בעיירה אלצ'ה. הוא בנה אוסף יקר ערך, אותו הוריש לבתו אסונסיון. הוא מסר לה הוראות כדי שתעשה את הסידורים הנדרשים על מנת שלאחר מותו האוסף יוצע למכירה לאקדמיה להסטוריה של ריאל (Real Academia de la Historia), כדי שיגיע לבסוף למוזיאון הארכיאולוגי הלאומי. בצוואה נקבע כי האוסף יימכר בשלמותו. המשפחה הציבה את הגברת מאלצ'ה במרפסת שלהם כדי שתוכל להיראות על ידי כל תושבי אלצ'ה.


באחד הימים דון פדרו איברה (Don Pedro Ibarra) הזמין את הארכיאולוג הצרפתי פייר פריז (Pierre Paris) לביתו לצפות במחזה המסתורין של אלצ'ה (Mystery Play of Elche). כשהבחין הארכיאולוג בפסל הגברת מאלצ'ה, הוא זיהה מיד את ערכו והודיע ​​ על קיומו למוזיאון הלובר בפריס. הלובר הציע סכום כסף נכבד לאותה תקופה, כ-4000 פרנק, ורכש את הפסל תוך מספר שבועות מגילויו. למרות התנגדותה של דוניה אסונסיון (Doña Asuncion), הפסל האיברי נמכר ב-30 באוגוסט 1897 ונשלח ללובר.

במשך 40 שנה הוצגה הגברת מאלצ'ה בלובר. בשנת 1939, לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הועבר הפסל לשמירה בטירת מונטאובן (Montauban) ליד טולוז, כאמצעי זהירות. בהמשך ממשלת וישי ניהלה משא ומתן עם ממשלתו של פרנקו על החזרתו של הפסל לספרד. בשנת 1941 הוא הוחזר באמצעות חילופי ממצאים בין הארצות. בשנת 1971 הפסל הועבר מאל פראדו למוזיאון הלאומי לארכאולוגיה במדריד, שם הוא מוצג כיום.


הגברת מאלצ'ה חובשת כיסוי ראש מורכב הכולל שני סלילים גדולים משני צידי הראש והפנים המכונים "Rodetes" (שיער אסוף בפקעת עגולה). חושבים שמדובר בכיסוי ראש טקסי, ושהאישה עשויה להיות כוהנת. כיסוי הראש עובר על המצח, עם דפוס של בליטות בצורת גולות. אלמנטים דמויי ציצית תלויים לפני האוזניים, ושרשראות מורכבות מהדרות את החזה. פניה של האישה מציגות מבט חסר הבעה, וכאשר הפסל נמצא, הוא כלל שאריות של צבע אדום, לבן וכחול. הרכב האבן מעיד על כך שהיא נחצבה באלסודיה.

בול ספרדי משנת 1969 ושטר ספרדי משנת 1948 עליהם מוצגת הגברת מאלצ'ה

מקורו של הפסל הוא חידה והפך לדיון סוער. יש חוקרים המציעים כי הפסל הוא איברי, וייתכן שהוא קשור לתנית, האלה של קרתגו, בעוד שאחרים הציעו כי העבודה משקפת אלה אטלנטית. המאפיינים יוצאי הדופן של הפסל, כמו הראש המוארך והסלילים בצד הראש, עוררו גם הצעות של תיאוריות אלטרנטיביות רבות. לדוגמא, לטענת כמה חוקרים עצמאיים, הסלילים אינם חלק מכיסוי ראש ייחודי, אלא הם למעשה סוג של קסדה טכנולוגית המשקפת את אופייה המתקדם של הציוויליזציה של אטלנטיס.


ממצאים דומים אחרים הקשורים לתרבות האיברית הם הגברת מגווארדמר (Lady of Guardamar) - שיש לה כיסוי ראש ושרשראות דומים - או הגברת מבזה (Lady of Baza). אמנם הגברת מאלצ'ה היא פרוטומה, אך יש אינדיקציות לכך שהיא חלק מפסל יושב, בדומה לגברת מבזה או פסל עומד כמו הגברת מסרו דה לוס סנטוס (Lady of Cerro de los Santos).