הביקור המלכותי של ארבעת מלכי המוהוק בלונדון

בשנת 1710, ארבעה "מלכים אינדיאניים", שייצגו את קונפדרציית חמשת האומות של האירוקוי (סנקה, קאיוגה, אונידה, אונונדאגה ומוהוק), הפליגו אל מעבר למים הגדולים לביקור בחצר של הוד מלכותה המלכה אן בלונדון. את הביקור ארגן פיטר שוילר (Pieter Schuyler), ראש עיריית אולבני, ניו יורק.


מנהיגי האירוקוי, או הצ'יפים, קיוו להבטיח תמיכה צבאית בריטית נגד הצרפתים ובעלי בריתם האינדיאנים בקנדה (אלגונקווין, מונטג'נאי והורון), ולבקש מיסיונרים למדינת ניו יורק כדי שידריכו את אנשיהם. למרות שאינדיאנים ביקרו באנגליה בעבר (למשל, פוקהונטס בשנת 1616), איש מעולם לא התייחס אליהם כמלכים בביקור ממלכתי.


בתחילת דרכה כללה המשלחת חמישה צ'יפים, אולם אחד מהם נפטר במהלך המסע. "ארבעת המלכים האינדיאנים", כפי שהיו ידועים באנגליה, גרמו להתרגשות אמיתית בעיר הישנה של לונדון. הם תוארו בפמפלטים יומיים כבעלי כושר, שריריים ובגובה שסביב מטר ושמונים. גווניהם תוארו כחומים ושערם ארוך ושחור. "המראה שלהם נשגב ומלכותי, ותווי הפנים שלהם רגילים, אם כי משהו בהם מחמיר וזועף", כך נכתב, "פניהם מכוסים באמנות, כנראה שנועדה לעורר פחד במהלך הקרב". הם תוארו כמנומסים, הם לא יסרבו לשתיה או לאוכל שיוצע להם, הם אהבו בשר בקר אנגלי יותר מכל סוג אחר של אוכל שהוצע להם. אנשי לונדון תיארו אותם גם כבריאים, "בריאותם טובה, כמו שמתאים לפרימיטיבים; הם אינם מכירים שום שיגדון, בצקת, גרייבס או חום".

פמפלט שהודפס בלונדון בשנת 1710 ומתאר את ארבעת המלכים

במהלך ביקורם בלונדון הם התאכסנו ב-Crown and Cushion, ברחוב קינג, בקובנט גארדן. תומאס ארן ( Thomas Arne) היה המארח שלהם, הוא היה בעלי הפונדק ורפד, הוא היה מאוד מתחשב ואדיב לאורחיו. בגלל זה, האינדיאנים שינו את שמו לקאטארקי (Cataraqui) בטקס טבילה מוהוקני. קאטארקי היה המבצר שהפך לעיר קינגסטון, באונטריו. כאן הם ישנו על מיטות בפעם הראשונה ולמדו להתרגל אליהן.


ארבעת הצ'יפים זכו בסיורים בכל רחבי לונדון על מנת לכבד את ביקורם. הם הוסעו בכרכרות המלכותיות, ביקרו במצודת לונדון ובקתדרלת סנט פול, צפו בשומרים בהייד פארק, ביקרו בבית הסעודות ובקפלה בוייטהול, נלקחו על ידי דוברה של המלכה לבית החולים גריניץ' ולווליץ' ארסנל, שם שמעו ירי הצדעה של תותח. הם האזינו לדרשות בכנסיות העיר, היו אורחי כבוד בארוחת ערב של מועצת הסחר ואורחו באופן פרטי על ידי ויליאם פן ב-Taverne du Diable בצ'רינג קרוס. הם השתתפו בהופעה של 'המריונטות של פאוול' בתיאטרון פונץ', והם גם צפו במקבת' של שייקספיר, שם הם ישבו על הבמה.


כשנפגשו עם המלכה אן בחצר המלוכה היא התאבלה על מותו של נסיך דנמרק, אז ארבעת המלכים האינדיאנים הגיעו לבושים בשחור. בפנייה אליה הם ביקשו סיוע צבאי ומיסיונרים שיובילו אותם ל"דת אמיתית". לאחר הפנייה העניקו הצ'יפים למלכה כמה חגורות וומפום (Wampum) כדי לחתום את פגישתם. המלכה אן התרגשה מהפנייה והפנתה אותה למשרד שלה. המלכה גם השתלבה בשיחה עם ארבעת המלכים באמצעות המתורגמן שלהם, ג'ון, אחיו של פיטר שוילר. הצ'יפים הציעו להראות למלכה את יכולותיהם בציד איילים ולכידתם ללא נשק, אם כי אין הוכחה שהם הועמדו למבחן. בתמורה למתנות הוומפום, המלכה העניקה להם סט של צלחות לחם הקודש (Communion plates), עם הסמל המלכותי ושלט האצולה, עבור כנסייה עתידית של המוהוק. (אלה מחולקים כעת בין שמורות המוהוק בברנטפורד, אונטריו ובטינדינגה, ליד קינגסטון). הארכיבישוף מקנטרברי העניק לכל אחד מהצ'יפים תנ"ך כרוך בעור אדום.

הנאום של ארבעת המלכים אל הוד מלכותה, פורסם בלונדון על ידי ג'ון בייקר (1710)

אוסף גדול של תיעודים היסטורים המספרים על ביקורם הבלתי נשכח שרד, כולל גרסאות רבות לנאומם בפני המלכה אן, דיווחים שונים על ביקורם, כ-30 דיוקנאות של המלכים בצורת תחריטים ומיניאטורות וארבעה דיוקנאות בצבעי שמן. לציון הביקור של מלכי המוהוק בלונדון נשכר הצייר יאן ורלסט (Jan Verelst) על מנת לצייר את הדיוקנאות, שהיו תלויים בארמון קנזינגטון עד שנת 1977, עת שאליזבת השנייה מלכת קנדה העבירה את הדיוקנאו