האם לאלקטרונים יש תודעה ?

עודכן ב: 7 אוק 2020

אחת התיאוריות המובילות של חקר תודעה - “תיאוריית המידע המשולב” (IIT - Integrated Information Theory), המוצעת על ידי ג'וליו טונוני (Giulio Tononi), מומחה במדעי המוח מאוניברסיטת ויסקונסין (University of Wisconsin) יחד עם מומחה אחר במדעי המוח, כריסטוף קוך (Christof Koch), היא בעלת קשר ברור לפאן-פסיכיזם (השקפה הטוענת כי החומר והאנרגיה שניהם בעלי יכולת תפישה או חישה). זו התאוריה המועדפת על ידי תומכי הרעיון שלאלקטרונים יש תודעה.


איך אלקטרונים יכולים להיות מודעים? האם הם לא צריכים לפחות מוח כדי להיות מודעים?

"ניתן לראות בעלייתו של הפאן-פסיכיזם חלק מהטרנד הקופרניקאי - הרעיון שאנחנו לא מיוחדים. כדור הארץ אינו מרכז היקום. בני האדם אינם יצירה יקרה מפז ואפילו לא שיא האבולוציה. אז מדוע שנחשוב שרק יצורים עם מוח, כמונו, הם בעלי התודעה היחידים?
פאן-פסיכיזטים מתבוננים במצבים הרבים בסולם המורכבות של הטבע ואינם רואים כל קו ברור בין קיום מוח וחוסר במוח. הפילוסוף תומאס נייגל (Thomas Nagel) שאל במאמרו המפורסם בשנת 1974, איך זה להיות עטלף? להתמצא במרחב בעזרת תהודה ולעוף? איננו יכולים לדעת בוודאות, אך אנו יכולים להסיק באופן סביר, בהתבסס על התבוננות בהתנהגויותיהם המורכבות והקרבה הגנטית ההדוקה בין כל היונקים ובני האדם - והעובדה שהאבולוציה מתרחשת באופן הדרגתי - כי לעטלפים יש חיים פנימיים עשירים. לפי אותו היגיון, אנו יכולים להסתכל על צורות התנהגות פחות מורכבות המאפשרות לנו להסיק באופן סביר שאיזושהי תודעה קשורה לכל סוגי החומר. כן, כולל אפילו את האלקטרון הפשוט."

Tam Hunt - Nautilus (May 14, 2020)


כעת, ספקן יציין כי אנו מניחים שעטלפים הם בעלי תודעה כלשהי מכיוון שכיונקים, יש להם חוויות שתואמות לשלנו. עטלף יודע, במובן מסוים, איך זה לפחד, להיות רעב או לרגוז על פולשים לשטחו. עטלף אינו זקוק לסיבה או לבחירה מוסרית כדי לחוות התנסויות כאלה.


האם לאיצטלן (יצור ימי) יש תודעה? ובכן, אנחנו לא באמת יודעים מהי התודעה ואת התנהגות האיצטלן הרבה יותר קשה לנו לפרש. נוכל כמובן לתת לאיצטלן לזכות מחמת הספק. אך אין לנו כל בסיס שממנו נוכל להרחיב את התודעה לאובייקטים דוממים. עם זאת, באופן מסורתי, היא נחשבת כתוצר של חיים.


אולם, כפי שאנו רואים, גישה זו מאותגרת. במאמר שפורסם לאחרונה ב-New Scientist, אמר הפיזיקאי יוהנס קליינר (Johannes Kleiner), מהמרכז לפילוסופיה מתמטית במינכן (Munich Center for Mathematical Philosophy), לסופר מייקל ברוקס (Michael Brooks) כי הגדרה מדויקת מבחינה מתמטית של התודעה עשויה להוביל לכך שהקוסמוס מוצף בחוויות סובייקטיביות. קליינר הוא תומך ב“תיאוריית המידע המשולב” של התודעה.


"השאלה כיצד המוח מוליד חוויה סובייקטיבית היא הקשה מכולם. מתמטיקאים חושבים שהם יכולים לעזור, אך הניסיונות הראשונים שלהם העלו כמה מסקנות מפילות לסת, מה שהם חושפים מראה שאם נגיע לתיאור מדויק של התודעה, יתכן ונצטרך לזנוח את האינטואיציות שלנו ולקבל את זה שכל מיני אובייקטים דוממים יכולים להיות מודעים - אולי אפילו היקום בכללותו. "זו יכולה להיות תחילתה של מהפכה מדעית", אומר יוהנס קליינר, מתמטיקאי מהמרכז לפילוסופיה מתמטית במינכן בגרמניה."

Michael Brooks - New Scientist (May 4, 2020)


פאן-פסיכיזטים הם, באופן כללי, נטורליסטים. הם מאמינים שהטבע הוא כל מה שיש. אך הם מתייחסים לבעייה הבלתי פתירה של גוף-נפש בכך שהם רואים את התודעה כחלק מהטבע כמו כוח הכבידה, היא נמצאת בכל מקום, אך אולי באופן הבולט ביותר בבני-אדם. כנראה שהסיבה לכך שההשקפה שלהם הופכת למקובלת יותר במדע היא שהחלופה החצי רשמית נשמעת פחות שפויה: התודעה היא אשליות שכל תפקידן הוא לקדם את ההישרדות הדרוויניסטית.


ובכן, אם התודעה היא אשליות שכל תפקידן הוא לקדם את ההישרדות הדרוויניסטית, אז מה קרה למדע שלנו? למה שמישהו יאמין לזה ומה המשמעות של להאמין בזה? אם אלה האפשרויות, יש שיעדיפו פשוט לומר שלום לאלקטרון. ככה הם יכולים לשמר את הרעיון שהתודעה איכשהו קשורה לטבע האמיתי של היקום שלנו - בלעדיו, המדע הוא בלתי אפשרי. גם הפילוסוף והפיזקאי אלפרד נורת' וייטהד (Alfred North Whitehead), הפיזיקאי פרימן דייסון (Freeman Dyson), המדען ג'ון הלדיין (J.B.S. Haldane) והפיזיקאי דייוויד בוהם (David Bohm) התייחסו באהדה לנקודות כאלה או אחרות בספקטרום הרעיונות של הפאן-פסיכיזם.


מחלוקת אחת שעשויה להתפתח - ויהיה מעניין מאוד לעקוב - יכולה להתמקד בדרוויניזם. כפי שצוין קודם לכן, גם אם הם נטורליסטים, פאן-פסיכיזטים אינם צריכים להיות דארוויניסטים. טאם האנט מסביר מדוע לא:

"בעוד שחומר דומם לא מתפתח כמו חומר חי, חומר דומם כן מתנהג. הוא עושה דברים. הוא מגיב לכוחות. אלקטרונים נעים בדרכים מסוימות המשתנות בתנאי ניסוי שונים. התנהגויות מסוג זה גרמו לפיזיקאים מכובדים להציע כי לאלקטרונים יש סוג כלשהו של תודעה מאד בסיסית."

am Hunt - Nautilus (May 14, 2020)


נכון. חומר דומם לא מתפתח. הדרוויניזם מניח שהתודעה כנראה התפתחה (ממה בדיוק לא ברור). הפילוסוף והפאן-פסיכיזט ברנרדו קסטרופ (Bernardo Kastrup) למשל, לא היה מסכים. אם התודעה היא חלק מהותי מהטבע, היא לא אמורה להתפתח יותר מכבידה או מחומר אפל. שאלות רבות סובבות סביב הכבידה והחומר האפל, אך לא "איך הם התפתחו?" אנחנו פשוט לא חושבים עליהם ככה.


גם לפאן-פסיכיזטים, שמתייחסים אליהם ברצינות הולכת וגוברת בחוגים המדעיים, יש מבקרים מכובדים. הפיזיקאית התיאורטית סבין הוסנפלדר (Sabine Hossenfelder) טוענת כי אלקטרונים אינם יכולים להיות מודעים, מכיוון שהם אינם יכולים לשנות את התנהגותם. שינויים בהתנהגות, מורכבים בעיקר מתגובה למידע חדש, זוהי אחת הדרכים בה אנו מזהים אינטליגנציה ואולי גם תודעה בצורות חיים.


על הפאן-פסיכיזטים להקשיב לביקורת של הוסנפלדר, אם הם רוצים שהמדע ימשיך לכבד אותם, הנושא הזה יעלה שוב. מה עושים האלקטרונים שנראה כמו אינטליגנציה או תודעה?


מנתח המוח מייקל אגנור (Michael Egnor), שמכבד אך לא מסכים עם הפאן-פסיכיזטים, מציע מחשבה נוספת על אופי התודעה:

"לתודעה תמיד יש מטרה, משהו שהיא מצביעה עליו. מחשבות תמיד נוגעות למשהו. לחשיבת דברים (בעלי חיים, בני אדם) יש את הכוח לחשוב על דברים. מאפיין זה של "Aboutness", המכונה "כוונות" על ידי פילוסופים, הוא סימן ההיכר של התודעה. לדברים דוממים אין כוח מובנה של כוונות; הם אף פעם לא על משהו. הם פשוט קיימים."

Michael Egnor - Mind matters news


פאן-פסיכיזטים יצטרכו לבסס את טיעוניהם עבור האלקטרון תוך הבנה קונבנציונאלית של הדרישות לקיום תודעה. ובעולם המדע הווכחני, בהחלט יהיה דיון מעניין!


מקורות:

Nautilus

OUPBlog

Mind Matters News

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook