top of page

דיסק הצִפְחָה המצרי

בעוד שתיאורטיקנים מודרניים שרטטו כמה תרחישים הנדסיים שיסבירו כיצד עשויים היו המצרים להשיג הישגים מדהימים כמו בניית הפירמידות והספינקס הגדול, הישגים אחרים הותירו אותם חסרי מילים.


בשנים האחרונות, אמונה זו הובילה למספר גדל והולך של תומכים בהנחה כי למצרים הקדמונים סופק ידע טכנולוגי מתקדם באמצעות חוצנים מחוץ למערכת השמש שלנו. אמנם לקביעה זו אין כל תמיכה מצד הקהילה המדעית המרכזית, אך לא ניתן להכחיש כי המצרים אכן הצליחו להשיג הישגים טכנולוגיים שהיו צריכים להיות מעבר ליכולותיהם - על פי תפיסת עולמנו המודרנית.


אחת הדוגמאות הבולטות לממצא שמשאיר את רוב החוקרים אילמים הוא מה שמכונה "דיסק הצִפְחָה" (Schist Disk).


התגלה על ידי האג'יפטולוג בריאן וולטר אמרי (Brian Walter Emery), בשנת 1936 בסקארה, הממוקמת בפתח הדלתא של הנילוס ומערבית לממפיס, דיסק הצפחה נחשף בעת חפירת קברו של הנסיך סאבו (Sabu), בנו של פרעה אדג'וב (Adjuib), מושל השושלת הראשונה (3,000 לפנה"ס).


בעודו חושף חפצי קבורה רבים באתר, תשומת לבו של אמרי הופנתה לאובייקט שהוא הגדיר בדו"ח הראשוני שלו - "מיכל בצורת קערת צפחה."



צִפְחָה

באנגלית - schist וביוונית עתיקה - σχίζειν, משמעותו סדק, פיצול והפרדה (הכוונה לקלות בה ניתן לפצל חומר זה). צפחה היא סלע מותמר בעל קשיות בינונית הנוצר בהתמרה בדרגה גבוהה, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים כתוצאה מקבורה בעומק רב או לחצים טקטוניים. גבישיה בינוניים עד גסים וערוכים במבנה שכבות הנקרא "מרקם צפחתי". בשל מבנה זה נוטה הצפחה להתפצל לפתיתים או ללוחות, ומישורי הפצילות שלה מחוספסים. סוגים אחדים של צפחות מכילים פורפירובלסטים, למשל של גארנט.


סלעי המקור מהם נוצרה צפחה עשויים להיות פלוטוניים כגון גרניט וסיאניט, געשיים כגון בזלת, משקע כגון אבן חול, אבן בוץ ואבן גיר, ואף סלעים מותמרים אחרים כגון לווחה. דרגת ההתמרה תלויה ברמת ההתכה וההתגבשות מחדש של סלעי המקור: ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר נגרם אובדן של חלק מתכולת המים ונוצרים גבישים גסים יותר. דרגת התמרה גבוהה גורמת לגבישי הנציץ, ההורנבלנדה ושאר גבישי המינרלים המוארכים והשטוחים להתארגן במבנה שכבתי.

אבן צפחה

יצירת דיסק הצפחה

מה שהוא לא יהיה, הדיסק הזה בהחלט ראוי להערכה שלנו. בקוטר של 61 ס"מ , עובי של 1 ס"מ בקצוות ובגובה של 10.6 ס"מ במרכז, דיסק הצפחה נוצר בשיטה לא ידועה מסלע משקע שביר במיוחד, שניתן לגלף אותו, אך רק בזהירות רבה ובתשומת לב קיצונית. יצירה של אובייקט כזה היא אתגר אימתני גם לאמנים בימנו. אם הייתם האמן הקדום שיצר את הדיסק, זיעה קרה היתה מכסה את מצחכם לאורך כל התקופה שהקדשתם לו. זו אחת מאותן עבודות שאם הפטיש נופל או שהחתול קופץ ברגע הלא נכון, צריך להתחיל הכל מחדש. מה שבטוח הוא שעד שלב מוקדם בהיסטוריה גילוף אבן היה ככל הנראה מיומנות מתוחכמת, הרבה מעבר למה שדמיינו אי פעם.



דיסק הצפחה

דומה להגה קעור של מכונית, יש בו שלושה חתכים או "כפות" מעוקלות הדומות למדחף של סירה, ובמרכזו פתח עם שפה שנראה כאילו יועד לציר כלשהו. של גלגל או של מנגנון לא ידוע אחר. יתכן שהחור המרכזי תוכנן להתאים למוט.


הדיסק, השוכן במוזיאון המצרי בקהיר, מתויג כיום כ"מיכל קטורת", אם כי אין כל ראיות או הסכמות כלשהן שתומכות בקביעה זו.


מטרת דיסק