ג'ון גרונט: החלוץ הנשכח שהניח את יסודות הסטטיסטיקה המודרנית

אבי הסטטיסטיקה המודרנית נחשב לג'ון גרונט, שנולד בלונדון בשנת 1620. ג'ון אוברי, שכינה אותו "חברי המכובד והראוי", ציין כי גרונט גדל באורח חיים פוריטני. בצעירותו הצטרף לעסקי הסדקית המשפחתיים, שם התגלה כבעל "ראש עובד מצוין". הצלחתו הייתה כה רבה עד שעד גיל 21 כבר ניהל חנות משלו, שהתמחתה בכפתורים ובצווארוני תחרה. הוא גם הפך לחבר בגילדת הסוחרים ("Drapers’ Company"), בה היו חברים סוחרי בדים.

מעבר לעיסוקו המסחרי, גרונט השכים קום מדי בוקר כדי ללמוד עוד לפני פתיחת החנות. התחום שבחר היה מקורי ואף לא קשור במישרין לעבודתו, מה שהופך את מסלול חייו לדומה לזה של אנטוני ואן לוונהוק, בן תקופתו בהולנד. אך בעוד לוונהוק היה חלוץ המיקרוסקופיה, גרונט היה חלוץ הסטטיסטיקה. לפני תחילת יום העבודה, הוא נהג להעתיק מידע משטרות התמותה של לונדון – כלומר, רשומות המיתות בעיר. יש המשערים שמניעו המקורי היה מקצועי - ניסיון להבין את קהל לקוחותיו - אך ככל הנראה סקרנותו חרגה הרבה מעבר לכך.

איסוף שטרות התמותה היה תופעה חדשה יחסית. ככל שהאוכלוסייה האנגלית הפכה לעירונית, נדרש מידע לצורכי מס ושירות צבאי. בלונדון החלו לאסוף רשומות תמותה שיטתיות בשנת 1603, שנת מותה של המלכה אליזבת הראשונה, כאשר הייתה התפרצות של מגיפה. הנתונים, שפורסמו מדי שבוע, כללו מספר נפטרים, מסווגים לפי סיבות מוות שונות. באופן אירוני, רישומים אלו נתנו תחושה של עיר חיה ונושמת. הנה דוגמה לרשימה שבועית טיפוסית:

זקנה (Aged): 13

טביעה (Drown’d): 8 (...ארבעה במגדל סנט קתרין)

רוע (Evil): 3

קדחת (Feaver): 60

אבעבועות צרפתיות (French Pox): 6

כאבי בטן עוויתיים (Griping in the guts): 134

אימפוסטום [אבצס] (Impostume [abcess]): 6

שיתוק קיבה (Stopping in the stomach): 9

שיניים (Teeth): 38

רוח (Wind): 3

תולעים (Worms): 2

שבועות מסוימים כללו אף מקרים יוצאי דופן כמו 'נרצח ונורה' (‘Murthered and shot’), 'נמצא מת ברחובות' (‘Found dead in streets’), 'נהרג ממספר תאונות' (‘kild by several accidents’), 'אבנים ושלפוחית שתן קשה' (‘Stone & strangury’).

בשנת 1662, כשהיה בן 42, פרסם גרונט את חיבורו "התצפיות הטבעיות והפוליטיות של שטרות התמותה של לונדון" ('Natural and Political Observations on the London Bills of Mortality'), בו ביצע ניתוח מספרי חדשני בעזרת מה שכינה "אריתמטיקת חנות", שהיתה הרבה יותר חדשנית ממה שזה נשמע. שטרות התמותה כללו גם את מספרם של כל הילדים שהוטבלו. גרונט לקח את נתוני ההטבלה הללו, יחד עם נתוני התמותה, כדי לחשב את שיעור התמותה של תינוקות לפני גיל שש.

גרונט בדק קטגוריות המתעדות פטירת תינוקות וילדים צעירים, כגון "לידה שקטה" ו"תינוקות", ושקלל אותן יחד עם נתונים ממחלות ילדות כמו חצבת ואבעבועות שחורות. כך הסיק כי 36% ממקרי המוות בעיר היו של ילדים מתחת לגיל שש. באמצעות מספר ההטבלות שנרשמו, הצליח לחשב את שיעור תמותת התינוקות והסיק כי מתוך 100 ילדים שנולדו, 36 לא שרדו עד גיל שש, ורק שבעה הגיעו לגיל 70.

גרונט אולי השתמש רק באריתמטיקת חנות, אבל לא בכדי הוא מתגלה כסטטיסטיקאי הראשון. הוא גם הצליח להעריך את גודלו של צבא שניתן לגדל בלונדון "בהתבסס על ההנחה שיש 107 זכרים לכל 100 נקבות" (גרונט היה הראשון שציין את הפער הזה).

גרונט לא קיבל את הנתונים כפשוטם. הוא היה ספקן מטבעו, בדומה לדקארט, וידע שחלק מהרשומות מוטות. לדוגמה, מקרי מוות מ"אבעבועות צרפתיות" (עגבת) היו מדווחים לעיתים רחוקות, כיוון שמשפחות חששו מהבושה החברתית, ולכן "נרשמו רק המקרים הגרועים ביותר, שבהם האף נאכל לחלוטין". לעומת זאת, מקרי מוות שהוגדרו כ"זקנה" היו כנראה מוגזמים, שכן זו הייתה סיבה מכובדת יותר לפטירה.

טבלת המתים ב'התצפיות הטבעיות והפוליטיות של שטרות התמותה של לונדון' (מהדורה חמישית, יצאה לאור ב-1676)

מחקריו של גרונט עוררו עניין רב, ותוך חודש מפרסום ספרו הוא זומן לפגישה עם צ'ארלס השני. המלך התרשם והורה להעניק לו חברות בחברה המלכותית. היו מי שסברו כי אין זה הולם להעניק מעמד כזה לאיש מהמעמד הבינוני, אך צ'ארלס ביטל את ההתנגדויות ואמר: "אם תמצאו עוד בעלי מקצוע כאלה, צרפו אותם מיד".

למרבה הצער, ההכרה לא נמשכה זמן רב. כאשר השריפה הגדולה של לונדון פרצה בשנת 1666, גרונט, שהיה אז קצין בחברת מים, הואשם במעורבות באסון. אך אין ראיות ודאיות לרשלנות מטעמו וגם לא לעידוד השריפה, למרות אוזלת היד הרחבה של הכבאים.

השריפה לא רק חיסלה את מעמדו החברתי, אלא גם השמידה את חנותו, והוא נותר חסר כל. בשנת 1674, בגיל 53, הוא נפטר בעוני מוחלט. עבודתו לא הוכרה כראוי בזמן אמת – וויליאם פטי (William Petty) חסר המצפון, עמיתו בחברה המלכותית, טען בדיעבד שהוא נתן חסות לעבודתו של גרונט, וסיפק את הרעיונות המקוריים שרוממו את פעילותו מאיסוף עובדות גרידא לניתוח סטטיסטי מקורי.

למרות חייו הקצרים והטרגיים, גרונט היה פורץ דרך אמיתי. הוא פיתח עקרונות סטטיסטיים שחיים ונושמים עד ימינו, והניח את היסודות להערכת נתונים דמוגרפיים ומדע הנתונים בכלל.

מקורות:

• קטעים מהספר- Dark Brilliance: The Age of Reason: From Descartes to Peter the Great מאת Paul Strathern.

• קטעים מ- "The dark brilliance of John Graunt: “Father of modern statistics מאת BigThink שנכתב ע"י: Paul Strathern.

• קטעים מ- John Graunt at 400: Fighting disease with numbers מאת The Royal Statistical Society שנכתב ע"י: Timandra Harkness.