כתובת פחם זוהתה באתר שנטען כי הוא קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים. כשהוא נושא את סמל המשפחה השוויצרית פון בובנברג (von Bubenberg), רשות העתיקות טוענת כי הגרפיטי של הצליינים מראה קשר ישיר בין שוויץ מימי הביניים לירושלים.
האביר אדריאן פון בובנברג (Adrian von Bubenberg) היה איש צבא ומדינאי שוויצרי מהמאה ה-15, ונחשב לגיבור לאומי נערץ עד היום בשוויץ. הוא נולד בשנת 1424 כבנו של היינריך הרביעי פון בובנברג שולטהיס מברן (Heinrich IV von Bubenberg Schultheiss of Bern) ולורד ספיץ (Lord of Spiez). לאחר שכיהן מספר פעמים כראש העיר של ברן, בובנברג רכש את תהילתו בשנת 1476, כאשר צבא הברית השוויצרית בהנהגתו, הביס בקרב גורלי את צבאו של שארל "הנמהר", דוכס בורגונדיה, שאיים על עצמאותה של שוויץ.
בעקבות ניצחון מזהיר זה על אחד הצבאות החזקים באירופה, חייליה של שוויץ זכו להילה של לוחמים קשוחים, שלא נרתעים מלתקוף איוב החזק מהם פי כמה. מוניטין זה, עזר לשוויץ לשמור על עצמאותה מול מדינות שכנות גדולות ותוקפניות עד לתקופה המודרנית. לאחר מותו בשנת 1479 - כהוקרה על כך שעזר להציל את עירו ואת שוויץ מן הפולשים - בובנברג נקבר במקום של כבוד, בקתדרלה של ברן. פסלו של אדריאן פון בובנברג מעטר כיום את אחת מכיכרותיה המרכזיות של ברן, ורחובות רבים בעריה של שוויץ נקראים על שמו.
אדריאן עלה לרגל לירושלים בשנת 1466. שם, בעיר האלוהים, הוא הפך לאביר הקבר ונדר נדרים להגן על כנסיית הקבר, שנבנתה לראשונה על ידי קונסטנטינוס הגדול במאה הרביעית לספירה. על פי האמונה, הקבר הקדוש מסמן את המקום בו נצלב ישו בגולגולתא, וגם את קברו הריק של ישו שממנו טוענים הנוצרים שהוא קם לתחייה. עליה לרגל לארץ הקודש היתה נפוצה בין מותו של ישו למאה ה-15, ומספר רב של דיווחים מספרים על הרפתקאותיהם של אבירים אירופאים שקיימו צורה קיצונית זו של מסירות נוצרית.
ראשי הפרויקט מיכאל צ'רנין ושי הלוי מרשות העתיקות אמרו כי התגליות החדשות התגלו במהלך מחקר שנערך על מגילות מדבר יהודה. ארכיאולוגים של רשות העתיקות עבדו במתחם קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים, בסמוך לאתר המזוהה באופן מסורתי עם קבר דוד המלך. על פי דיווח ב-The Times of Israel, בתקופה הממלוכית (1332-1551 לספירה) שימש המבנה כמנזר ואכסניה לעולי רגל מערביים, "שהטביעו את חותמם על החומות". החוקרים הבחינו לראשונה בכתמים של גרפיטי דהויים וכתובות עתיקות, ומאוחר יותר הם גילו שהם הושארו מאחור על ידי עולי רגל נוצרים ומוסלמים שביקרו באתר הקדוש.
״בתקופה הממלוכית, בין השנים 1551-1332, נמצא מכלול המבנים שבסמוך לקברו המסורתי של דוד המלך בחזקת נזירי המסדר הקתולי הפרנציסקני״, ציינו מנהלי המחקר, מיכאל טשרנין ושי הלוי. ״המקום שימש כמנזר וכאכסניה לעולי רגל ממערב אירופה, ואלה, השאירו את חותמם על הקירות. כיום – בחלוף מאות שנים, הבשילו הטכנולוגיות כך שניתן לזהות ולקרוא מחדש כתובות אלו״. צוות הארכיאולוגים זיהה למעלה מ-40 כתובות בודדות בשפות שונות ורבים מהסימנים השחוקים בזמן נושאים את סמלי המשפחה של אבירים אירופיים מימי הביניים.
רשות העתיקות אמרה כי פענוח הטקסטים הנסתרים התאפשר באמצעות טכנולוגיות תיעוד מתקדמות שפותחו ברשות העתיקות כחלק ממחקר מגילות מדבר יהודה. טכנולוגיות אלה, נעזרות בצילום מולטיספקטרלי (Multispectral photography). שימוש באורכי גל שונים, בתחום הנראה והבלתי-נראה לעין, מעלה מחדש על פני השטח כתובות שדהו, נשחקו ונמחקו לאורך השנים. בין 40 הכתובות שהתגלו נמצאו מצוירים בפחם השם והסמל ההראלדי של משפחתו השוויצרית של פון בובנברג והחוקרים "מקווים" שזהו הסימן של האביר אדריאן פון בובנברג, "הגיבור הלאומי" השוויצרי. עם זאת, הצוות מגלה זהירות כאשר גם בנו, אדריאן (II) פון בובנברג, עלה לרגל לירושלים ו"אי אפשר לדעת בוודאות" מי סימן את הכתובת.
כך או כך, התגלית עדיין מדגימה את מה שארכיאולוגים של רשות העתיקות מכנים "קישור ישיר" בין שווייץ של ימי הביניים לירושלים. אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אמר כי ״המחקר בירושלים הוא חובק עולם. דתות שונות, תרבויות שונות, מאמינים ומבקרים מכל רחבי תבל, ביקשו לגעת בירושלים עיר הקודש. הם השאירו כאן עדויות וסימנים שהארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות מגלים ומתעדים מידי יום. כל אלה, מצטרפים ומתגבשים לכדי תמונה מרתקת, ממנה אנו נותנים טעימה קטנה היום״.
בתנ"ך המלך דוד ידוע בהריגת הענק הפלשתי גוליית, כשהיה נער. ומאוחר יותר בהרחבת ישראל לממלכה גדולה יותר שמרכזה בירושלים. אבל גם לאחר קריאת כל זה, החוקר השקדן חייב לזכור כי ארכיאולוגים מודרניים רבים טוענים שדוד אפילו לא היה קיים.
על פי התנ"ך לאחר מלכותו דוד המלך נקבר ב"עיר דוד" יחד עם מלכי יהודה. ככל שירושלים צמחה מהיישוב המקורי מתקופת הברזל לעיר מודרנית גדולה חוקרים רבים מניחים שאתרי קבורה מלכותיים אלה נהרסו. ומאז סוף המאה ה-18, ארכיאולוגים התווכחו קשות על המיקום המדויק של קברו של דוד, וקברים מלכותיים מוקדמים אחרים.
על פי LiveScience, "הראיות הארכיאולוגיות למלך דוד מוגבלות", ובעוד שלטונו מתוארך באופן מסורתי מ-1000 ל-962 לפנה"ס בערך, "גם לא ברור מתי בדיוק הוא שלט". לכן, הכותרת של הסיפור הזה באמת צריכה להיות, "ייתכן" כי הגיבור השוויצרי אדריאן פון בובנברג הותיר את חותמו במה שהוא "אולי" קברו של דוד המלך.
מקורות:
댓글