גלגל אניגמטי קדום בן 300 מיליון שנה

בשנת 2008 התגלה ממצא מוזר במכרה פחם בעיר דונצק באוקראינה. מכיוון שלא ניתן היה לחתוך אותו החוצה בהצלחה ובאופן בטוח, עקב אופי אבן החול בה הוטבע, החפץ המסתורי שנראה כמו גלגל קדום נותר במקומו בתוך המכרה.


בזמן שקדחו שכבת פחם בשם 'J3 ‘Sukhodolsky’ בעומק של 900 מטר מתחת לפני השטח, העובדים הופתעו לגלות את מה שנראה כהטבעה של גלגל בתקרת אבן החול של המנהרה שהם זה עתה חפרו.


למרבה המזל, צילומי ההטבעה יוצאת הדופן צולמו על ידי סגן המנהל ו.ו. קרוז'ילין (V.V. Kruzhilin) ששיתף את מנהל המכרה ס. קסאטקין (S. Kasatkin), שהוציא את החדשות לאור. מבלי שנוכל לחקור את האתר ולבדוק את ההטבעה מקרוב, נותרנו רק עם הצילומים כעדות לקיומם (היתה יותר מהטבעה אחת) ועם עדות של קבוצת כורים אוקראינים.

הגלגל המאובן שנמצא במכרה הפחם באוקראינה

גילוי הגלגל

מבלי שניתן היה לתארך באופן מדוייק את השכבה בה נמצאה הטבעת הגלגל המאובנת, צוין כי אזור רוסטוב שמסביב לדונצק ממוקם על סלע מתקופת הקרבון שגילו נע בין 300 ל-360 מיליון שנה, ופחם הקוקס הנפוץ באזור מקורו מאמצע ועד לסוף תקופת הקרבון. מה שמרמז על גיל אפשרי של ההטבעה סביב 300 מיליון שנה. פירוש הדבר הוא שגלגל ממשי נלכד לפני מיליוני שנים והתפרק עם הזמן עקב תהליך הנקרא דיאנגציה (Diagenesis), בו עוברים משקעים לסלעי משקע, כמו בשרידי מאובנים.


להלן תמצית של מכתב שכתב ס. קסאטקין (תורגם מאוקראינית) בהתייחס לעדותו על הטבעת הגלגל החריגה שגילה צוות הכורים שלו בשנת 2008:

"ממצא זה הוא אינו פעולה של יחסי ציבור. בזמנו (2008) ביקשנו כצוות המהנדסים והעובדים ממנהל המכרה להזמין מדענים לבדיקה מפורטת של הממצא, אך המנהל, בהתאם להוראות הבעלים של המכרה דאז, אסר דיבורים כאלה ובמקום זאת רק הורה להאיץ את העבודה במעבר דרך קטע לבה זה ו'למלא' במהירות את הקטע עם ציוד כרייה. בשל כך, הממצא הזה וגם הקטן יותר שנמצא במהלך עבודות נוספות היו בחסימות של המנהרות ולא ניתן היה להוציא אותם ולחקור אותם היטב. טוב שהיו אנשים, שלמרות איסורו של המנהל, צילמו את הממצא הזה. יש לי קשרים עם האנשים שגילו את ההטבעות הללו לראשונה וגם עם אלה שצילמו אותן. יש לנו יותר מתריסר עדים. כפי שאתה מבין, הכניסה למכרה מוגבלת לחלוטין (זה מסוכן עקב פליטות פתאומיות) ולקבל היתר כזה קשה למדי. 'הגלגל' הוטבע על אבן החול של התקרה. חבר'ה (כורים) ניסו 'לחתוך' את הממצא בעזרת פטישים ולהוציא אותו אל פני השטח, אך אבן חול הייתה כה חזקה (יציבה), ולאחר שחששו לפגוע בהטבעה, הם השאירו אותה במקום. נכון לעכשיו המכרה סגור (רשמית מאז 2009) והגישה ל"ממצא" אינה אפשרית - הציוד פורק והשכבות המדוברות כבר מוצפות."

עדות כתובה זו ושל שאר העדים, והצילומים נותרו ההוכחות היחידות להטבעה חריגה זו, אך יש להזכיר, למרות קשיים באימות הפרטים מעבר לכתוב, שאם העדויות המצולמות אכן לגיטימיות, יש לתהות כיצד גלגל מעשה ידי אדם הוטבע בשכבות קדומות כל כך, כאשר על פי זרם המדע המרכזי, האדם אפילו לא התפתח עדיין.


בשרות השידור הרוסי 'The Voice of Russia' נאמר, "כאשר גיאולוגים שברו את חלק הפחם בו נלחץ חפץ המתכת וטיפלו בו נקודתית באמצעות חומרים כימיים מיוחדים, התברר כי המתכת היתה קלה ורכה באופן יוצא דופן... נמצא [שזה] מורכב מ-98 אחוז אלומיניום ו-2 אחוז מגנזיום", מה שהוביל להערכה שהחפץ המתכתי נוצר באופן מלאכותי.


מאפיין חשוב נוסף של האובייקט שסיקרן את החוקרים היה "צורתו הייחודית, שהזכירה גלגל שיניים מודרני", על פי 'The Voice of Russia', "קשה לדמיין שאובייקט יכול לקבל באופן טבעי צורה של גלגל שיניים עם שש 'שיניים' זהות."


מדענית אחת, הגיאולוגית שרון היל (Sharon A. Hill), אומרת שכל הסיפור הזה הוא "מצחיק". במאמר ב-Doubtful News.com, היל מתעקשת "יש כל כך הרבה דגלים אדומים, צריך להשליך את הסיפור הזה לחלוטין". בין הדגלים האדומים שעליהם תוהה היל: "מדוע זה לא פורסם בכתב עת? עלינו להאמין לאיש? היכן הוא מצא את זה ואיך גילה את זה? מדוע לשער על מקור חוצני של האלומיניום?"


היל מוסיפה כי "זה לא חלק מגלגל. זו תצורת גביש טבעית הייתי אומרת... אך כשעוקבים אחר התבנית האופיינית של סיפורים כאלה, הפרשנות הספקולטיבית והדרמטית הקיצונית מתעלה על כל הסבר ממשי. זה עצוב כי זה יכול היה להיות מגניב."

הגלגל המאובן שנמצא במכרה הפחם באוקראינה

מסלולים קדומים

עדויות לקיומם של גלגלי רכב בעת העתיקה צצו באזורים אחרים בעולם, כפי שמגלים מסלולים מאובנים קדומים שנמצאו בצרפת, ספרד, איטליה, מלטה, קזחסטן, אוקראינה ואפילו בצפון אמריקה. אתר פרהיסטורי המכונה רשמית מיסרח אר איל-קביר, שפירושו 'המערה הגדולה' במלטזית (קרוי באופן עממי בשם "צומת קלאפהאם"), ממוקם בסיגוויבי (Siggiewi), ממזרח לצוקי דינגלי שבדרום-מערב האי מלטה.


האתר ידוע בשורות חריצי הסלע שבו. גילו המדויק של האתר ומטרת הקמתו עדיין שנויים במחלוקת. אך רוב החוקרים גורסים כי הוא הוקם לפני כ-4000 שנים, בעת שמתיישבים חדשים הגיעו למלטה, לאחר שקיעתה של תרבות בניית המקדשים המגליתיים באי, ועם תחילתה של תקופת הברונזה.


קיימות מספר השערות באשר לשימוש האפשרי שלשמו נחרצו החריצים בסלע. לפי הסברה המקובלת הם נוצרו כתוצאה מהסעת מטען על ידי מזחלות או על ידי מרכבות, אלא שבתאוריה זו כמה בעיות לא פתורות. אם אכן שונעו מזחלות במקום, משאן היה חייב להיות כבד מאוד כדי ליצור חריצים כה עמוקים, ולא ברור איזה כוח יכול היה לספק אנרגיה לדחיפתן, בהתחשב בממדיו של האי ושל אוכלוסייתו לפני 4000 שנים. אם דובר במרכבות, הרי שכדי לחרוץ חריצים בסלע בעומק של עד 60 ס"מ, על גלגליהן היה להיות בקוטר ניכר של 140 ס"מ לפחות. ייתכן כי החריצים שמשו להעברת מסעות דווקא במעלה הגבעות, והוצע כי אדמה חקלאית הועברה באמצעותם אל צוקי אבן הגיר החשופים באיים.

החריצים במיסרח אר איל-קביר, מלטה.

תאוריה אחת מתארכת את החריצים לתקופת בניית המקדשים במלטה, היינו כ-1500 שנים קודם לתקופת הברונזה, אלא שאין קשר גאוגרפי בין מיקומם של החריצים למיקום המקדשים שהוקמו בתקופה זו, והם סמוכים למקומות היישוב בתקופת הברונזה. אחרים סוברים כי נחצבו על ידי הפיניקים, היינו, החל במאה ה-7 לפנה"ס.


נתונים נוספים המקשים על תאוריית השינוע מצויים בעובדות שבאתרים מסוימים החריצים נפסקים בקצה מצוקים, ובאחרים הם צוללים אל תוך הים, ממשיכים מתחת לפני המים ולעיתים מגיחים שוב מצידו האחר של מפרץ. סמוך לחוף ובתוך הים משתנה רוחבם של החריצים והם ערוכים בדוגמת שתי וערב. במספר אתרים, ובמיוחד במיסרח אר איל-קביר נראות צורות גאולוגיות של משולשים ומרובעים ליד החריצים.


לפי הסברה השלישית שנשקלה, החריצים שמשו כמערכת השקיה, וסברה רביעית, לפחות באזור החופים ובים גורסת כי מדובר בתופעה של העתקים טבעיים.


מספר מסלולי אבן חריגים נראים גם באי סיציליה, באמפיתיאטרון היווני הנקרא התיאטרון של סירקיוז (Greek Theatre of Syracuse). מעניין שרוב הארכיאולוגים הציעו שהמסלולים המלטזיים נוצרו ככל הנראה על ידי מתיישבים סיציליאנים שהגיעו למלטה בסביבות שנת 2000 לפנה"ס בתחילת תקופת הברונזה.


מסלולים נוספים נמצאים בטורקיה. חלקם בסופקה (Sofca) משתרעים על שטח של כ-72 על 16 ק"מ. וגם בקפדוקיה, ניתן לראות כמה מסלולים. המסלולים הרבים שהתגלו ברחבי העולם עוררו מחלוקת רבה לגבי מטרתם, גילם ומוצאם. ממצאים מסתוריים אלה נותרו בדיון, אך בשל הקשר והקרבה למבנים מגליטיים, במיוחד במלטה, ובשל העובדה שמסלולים רבים שקועים כיום בים באזור הזה, חוקרים רבים הגיעו למסקנה כי המסלולים המאובנים מציגים סימנים של קדמוניות רבה.

החריצים בסופקה, טרקיה.

באופן מוזר, בהתחשב בהטבעת הגלגל החריגה שהתגלתה באוקראינה, בשרידי עיר-מבצר מימי הביניים בשם צ'ופוט-קלה (בעברית: מבצר היהודים) בהרי קרים (Crimean Mountains) באוקראינה, התגלו מספר חריצי גלגל באבן כמו אלה שבאתר הסמוך של אסקי-קרמן (Eski-Kermen).


ד"ר אלכסנדר קולטיפין (Dr. Alexander Koltypin) הוא גיאולוג ומנהל מרכז המחקר למדעי הטבע באוניברסיטה הבינלאומית העצמאית לאקולוגיה ופוליטולוגיה במוסקבה. הוא בילה זמן רב בביקור באתרים אלה והשוואתם זה לזה בחיפוש אחר קווי דמיון.

"ראיתי לראשונה מסלולים באבן - עקבות מאובנות של גלגלי רכב (המכונים בדרך כלל חריצי עגלה) על משטח מטע ניאוגן (Neogen plantation) במאי 2014, במרכז אנטוליה בטורקיה. הם היו ממוקמים בתחום של טוף מתקופת המיוקן התיכונה והמאוחרת, ועל פי ניתוח הגילאים של סלעים וולקניים סמוכים הם בגיל מיוקן בינוני של 12-14 מיליון שנה."

(ד"ר אלכסנדר קולטיפין)


אזור מסוים זה שקולטיפין חקר אינו מוכר יחסית וספרי הדרכה אינם מציעים כל אינפורמציה. בעוד שחוקרים שמרנים טוענים שהמסלולים הם פשוט שרידים של חריצי עגלה מאובנים מסוג של רכב גלגלים שחמורים או גמלים היו גוררים, לקולטיפין יש רעיונות אחרים. "לעולם לא אקבל את זה", הסביר כשהוא מתעמת עם ההסברים הסטנדרטיים. “אני עצמי תמיד אזכור... תושבים אחרים רבים של כדור הארץ נמחקו מההיסטוריה שלנו."


במדידת רוחב המסלולים ואורכם באתר של עמק פריגיה, הוא משוכנע שהם נוצרו על ידי כלי רכב באורך דומה לאורך של מכוניות מודרניות, אך עם גלגלים ברוחב 23 ס"מ. עם עומק חריצה של המסילה באבן העולה על מה שמתאים לעגלות קטנות, קולטיפין טוען כי כלי הרכב האחראיים לחריצה ודאי היו הרבה יותר כבדים.

חריצים בעמק פריגיה, טורקיה.

הוא משער שהציוויליזציה שנהגה בכלי הרכב הכבדים שיצרו את המסלולים הייתה ככל הנראה אחראית לדרכים, מסלולים ומתחמים תת קרקעיים, שונים אך דומים, אשר פזורים ברחבי הים התיכון מלפני למעלה מ-12 מיליון שנה.


מודע לכך שתהליך ההתאבנות יכול להתרחש תוך פרק זמן קצר יחסית, קולטיפין מתעקש כי מרבצי המינרלים הכבדים המכסים את המסלולים והשחיקה הגלויה מעידים על קדמוניות גדולה יותר. יחד עם הערים התת קרקעיות שמסביב, מערכות השקיה, בארות ועוד, שבעיניו גם מעידים על גיל בן מיליוני שנים.


קולטיפין כתב באתר האינטרנט שלו, 'אנו מתמודדים עם משקעים (מאובנים) קשים במיוחד, מכוסים בשכבה עבה של בליה, שלוקח לה מיליוני שנים להתפתח, מלאים בסדקים עם מינרלים מפותחים בתוכם, שיכולים להופיע רק בתקופות של פעילות טקטונית גבוהה.'

הגלגל המאובן שנמצא במכרה הפחם באוקראינה

ניכר כי יש צורך במחקרים רבים בכדי להבהיר את גילם ומקורם של המסלולים הרבים המתגלים במקומות גיאוגרפיים רבים, וככל שזה קל פשוט לציין כי הם תוצר של עגלות ישנות שנסעו פעם באזורים אלה, מחקר נוסף עשויה לחשוף הסברים מורכבים ומדהימים הרבה יותר שיכולים להתאים לשרידים המסתוריים של ציוויליזציה קדומה ולא ידועה כפי שמניח אלכסנדר קולטיפין.


הגלגל המאובן שנמצא באוקראינה בהחלט מרמז על העובדה שייתכן כי לקדמונים היתה גישה לטכנולוגיה וידע רב יותר ממה שמקובל לחשוב כיום.

מקורות:

Anomalien

Huffpost

Ancient Origins

306 צפיות0 תגובות