ביצת האבן המסתורית של אגם וויניפסאוקי

בשנת 1872, עובדים שחפרו בור לעמוד גדר ליד חופי אגם וויניפסאוקי (Lake Winnipesaukee) בניו אינגלנד מצאו גוש חרס ובתוכו חפץ בצורת ביצה בעומק של מטר וחצי באדמה. מכונה "אבן המסתורין" (‘Mystery Stone’), זהו אחד הממצאים המסקרנים והפחות מוכרים של ניו המפשייר. במשך יותר ממאה שנה ארכיאולוגים מנסים לשער את מקורו של חפץ מוזר זה, אך הם נותרו ללא כל תשובות ברורות.


סוג האבן אינו מצוי בניו המפשייר ואין אובייקטים ידועים אחרים הנושאים סימנים או עיצוב דומים בארה"ב. יתכן מאוד שזו הייתה עבודה של מישהו שחי במקום ובזמן רחוקים, שכן שום דבר כמו מלאכת מחשבת זו לא נוצר על ידי השבטים האינדיאנים שחיו במקום.

אגם וויניפסאוקי

אורך ביצת האבן המסתורין כ-10.2 ס"מ, עוביה 6.4 ס"מ, משקלה 510 גרם והיא בעלת גוון כהה. האבן קשה כמו גרניט והיא בערך בגודל ובצורה של ביצת אווז. האבן היא סוג של קוורציט, שהיא תוצר התמרה של אבן חול, או מיילוניט (Mylonite), סלע מגורען שנוצר על ידי מעבר שכבות סלע לאורך חריצים. ישנם חורים בשני קצוות האבן, היא נקדחה מקצה לקצה בכלי עבודה בגדלים שונים, ופניה לוטשו.


מעבר למבנה ולעיצוב המוזרים שלה, פני האבן החלקות מסומנת בחריטות מוזרות הנעות בין סמלים אסטרונומיים לפנים אנושיות. מצד אחד יש מה שנראה כחיצים הפוכים, ירח עם מספר נקודות וספירלה. בצד אחר יש קלח תירס עם 17 גרעינים בשורה. מתחת, יש מעגל עם שלושה דימויים; אחד מהם נראה כמו רגל של צבי, יחד עם בעל חיים עם אוזניים גדולות. הצד "השלישי" מציג טיפי עם ארבעה מוטות, אליפסה ופנים אנושיות. הפנים שקועות והאף אינו בולט מעל פני הביצה והשפתיים נראות כאילו הן מעניקות לתמונה איזשהו ביטוי תכליתי.

היה זה סנקה א. לאד (Seneca A. Ladd), איש עסקים מקומי, ששכר את העובדים בכדי לחפור את עמוד הגדר, מה שהביא לגילוי החפץ המסקרן הזה. כאשר נחשף לראשונה לעולם, כתב העת American Naturalist תיאר אותו כ"שריד אינדיאני יוצא דופן."


מסמכים ומאמרים בעיתונים מראים כי בשנת 1872 ה"ביצה" היתה ברשותו של סנקה לאד ובשנת 1885 היה הממצא מספיק בולט כדי שידווח עליו בספר ההיסטוריה של המחוז. לאד מת בשנת 1892, ובשנת 1927, אחת מבנותיו, פרנסס לאד קו (Frances Ladd Coe) תרמה את האבן לאגודה ההיסטורית של ניו המפשייר (New Hampshire Historical Society) בבירת המדינה קונקורד. שם היא הושמה בנפרד מחפצים תרבותיים אינדיאנים של המאה ה-18 ומפריטים בעלי עניין מודרני.


באשר למטרתה, במהלך השנים נעשו ניסיונות של היסטוריונים למצוא הסבר לאבן אך הם לא הגיעו לתשובה ברורה עד היום. פרשנויות ראשוניות החלו בתשובה הפשוטה ביותר. בנובמבר 1872, כתב העת American Naturalist הציע כי האבן "מנציחה אמנה בין שני שבטים". עם זאת, רעיון זה לא החזיק מעמד זמן רב ובהמשך שיערו כי האבן היא סוג של כלי עתיק כלשהו.

היו גם הצעות לפיהן הביצה עשויה להיות קלטית או אינואיטית, ובשנת 1931 נכתב מכתב לאגודה ההיסטורית של ניו המפשייר המציע שזו "אבן רעם" (Thunderstone). ידועה גם בכינוי "חזיזי רעם" ("Thunderbolts") או "גרזני רעם" ("Thunder axes"), אבן רעם היא אובייקט אבן מעובד, לעתים קרובות בצורת להב גרזן, שלכאורה נפל מהשמיים. סיפורים על אבני רעם נמצאים בתרבויות בכל רחבי העולם ולעתים קרובות קשורים לאל הרעם. המחבר המשיך וכתב כי חפצים מסוג זה "מציגים תמיד את היותם מעובדים במכונה או בעבודת יד: לעתים קרובות הם מגיעים מעומק האדמה, מוטבעים בגושי חרס, או אפילו מוקפים בסלע או באלמוגים מוצקים."


היסטוריון הילידים ג'ו גרוולין (Joe Graveline) הציע מטרה מעניינת לאבן המסתורית - בשנת 2018 הוא אמר ל-Greenfield Recorder שהוא מאמין שזו אבן לידה אמריקאית. אבן לידה היא "אבן שחוממה והונחה על ידי מיילדות בנרתיקה של אשה הרה בכדי להרפות את השרירים במהלך לידות קשות". גרוולין אומר כי אבן מסוימת זו הייתה מיוחדת ושמשה מיילדת אינדיאנית כדי לעזור לאם "ללדת אדם שהפך למנהיג רוחני או שלטוני נערץ". הוא גם מאמין שזו הייתה מנחת קבורה ואם העובדים היו חופרים קצת יותר עמוק הם היו נתקלים בעצמות.


פרט אחד מעניין במיוחד שכדאי לשים אליו לב בנוגע למבנה אבן המסתורין הם שני החורים בגודל שונה בשני קצוות האבן. כל חור הוא ישר ולא מתחדד. שריטות בחלק הקידוח התחתון מצביעות על כך שהוא הונח והוסר מספר פעמים על ציר מתכת, כך על פי אחד הניתוחים שביצעו חוקרי מדינת ניו המפשייר בשנת 1994. הארכיאולוג ריצ'רד בויסברט (Richard Boisvert) סבור כי חורים אלה הם אחידים מאד: "ראיתי מספר חורים באבן עם טכנולוגיה שאנו משייכים לצפון אמריקה הפרהיסטורית. קיימת בהם מידה מסוימת של חוסר אחידות והחור הזה הוא אחיד ביותר לאורך כל הדרך. מה שלא ראינו זה וריאציות שיהיו עקביות למשהו שהיה בן כמה מאות שנים."


בויסברט אמר כי למיטב ידיעתו האבן היא יחודית, "קשה מאד להבין למה היא קשורה", אמר. בעיה אחת היא שסיפור גילוי האבן מעורפל. "אי אפשר להיות בטוח בדיוק מאיזה הקשר היא הגיעה. יש שם הרבה עמימות... קשה מאד להעריך את זה", אמר. "ההקשר של הגילוי לפעמים חשוב יותר מהפריט עצמו". לדוגמא, אמר בויסברט, אם הפריט היה משהו ששימש מסדר אחווה שיש בו סודות ומסתורין משלו, "זה אומר שהמידע לא יובן טוב במיוחד, נכון? ייתכן שהמידע היה זמין בשלב מסוים, אבל זה כבר לא זמין לנו. מי יודע?"

ביצת האבן המסתורית של אגם וויניפסאוקי במוזיאון להיסטוריה של ניו המפשייר

בויסברט המשיך והציע כי החורים נקדחו באמצעות כלי עבודה ולא בטכניקות מסורתיות בהן השתמשו הילידים. הוא הוסיף כי יש סיכוי שהחורים נוצרו במהלך המאה ה-19, והמשמעות היא שהתעסקו בחפץ הזה. זה הוביל אחדים להאמין שתעלומת האבן של אגם וויניפסאוקי היא איזושהי מתיחה מורכבת.


ווסלי באלה (Wesley Balla), מנהל האוספים והתערוכות של האגודה ההיסטורית של ניו המפשייר, אמר כי דרך אחת לחקור את האבן עשויה להיות חיפוש סמלים דומים. וגם, "תמיד יש תקווה שאולי יהיה דבר נוסף בעיתון או בכתב יד שידון בתכנים". באלה אמר כי נראה שהתגלית משקפת את אופן הטיפול בממצאים במאה ה-19. המיקוד היה יותר על האובייקט עצמו, לא על פרטים כמו כמה עמוק באדמה הוא נמצא, אם נמצא משהו בקרבתו, או כמה הוא רחוק מהאגם. "כל זה אבוד", אמר.


הדבר היחיד שנראה בטוח, או שיש הסכמה לגביו, הוא שהאבן נוצרה באמצעות מכונה כלשהי. עם זאת, איש אינו יודע מי יצר את האובייקט, מתי או למה. כיום, אבן המסתורין של אגם וויניפסאוקי מוצגת במוזיאון להיסטוריה של ניו המפשייר (Museum of New Hampshire History), מוקפת במראות כדי להראות את מאפייניה הייחודיים והאניגמטיים.

מקורות:

The Unexplained Mysteries

Ancient Origins

Recorder

124 צפיות0 תגובות