ארכיאולוגים חשפו בית מהמאה ה-9 שהיה ביתו של מלך אנגלו-סקסוני גולה

בידיעה שפורסמה אתמול בגרדיאן הבריטי דווח כי בית מערה שבעבר הונח שהוא פולי (מבנה הבל) מהמאה ה-18 זוהה כחלל הפנים השלם העתיק ביותר בבריטניה והיה פעם, כך מאמינים הארכיאולוגים, ביתו של מלך אנגלו-סקסוני גולה.


מערת כנסיית העוגן (Anchor Church cave) בדרום דרבישייר שימשה כחלל למסיבות של בני המעמד הגבוה המקומיים במאה ה-18, ועד כה הובן באופן רשמי כי ההיסטוריה שלה התחילה אז. אך כעת ארכיאולוגים מאמינים כי בית המערה יכול להיות מתוארך ללפני 1,200 שנה, וכנראה התגורר בו ארדוולף מלך נורת'מבריה (Eardwulf) שהודח בשנת 806 ומת בשנת 830 לספירה.

המערה האנגלו-סקסונית מהמאה ה-9, עם דלת וחלון

אדמונד סימונס (Edmund Simons), החוקר הראשי של הפרויקט, גדל באזור מוקף בבתי מערות. "הם קשים מאד להבנה ותיארוך, ואני מרותק מהם כל חיי", אמר. "אני זוכר שנפלתי מאחד כשהייתי בן שלוש". בדרך כלל הוא עובד בחו"ל, אך עם חוסר האפשרות לנסוע בשנה האחרונה הוא החליט "לפנק את עצמי ולעבוד על פרויקט כדי להבין מה לעזאזל מה הדברים האלה".


הפרויקט בוחן 170 אתרים, אך זו מערת כנסיית העוגן בה "הכל הסתדר יחד באופן שבדרך כלל לא קורה עם הדברים האלה", אמר סימונס. בית המערה מופיע ברשומות כמערה טבעית שהוגדלה במאה ה-18, אך זה לא יכול להיות המקרה כאן, אמר סימונס. "זו לא מערה טבעית, אני לא יכול לחשוב על תהליך טבעי שיוצר קירות, דלתות וחלונות, שלא לדבר על עמודים". כל מה שהיה במערה - היצרות החלונות, למשל - הצביע על ארכיטקטורה סקסונית.

הקירות הפנימיים והעמודים שרדו שינויים של אריסטוקרט מהמאה ה-18 שרצה לערוך מסיבות במערות

אגדה מקומית אחת קושרת את האתר לסנט ארדוולף, בעבר המלך ארדוולף, וסימונס מאמין שזה נכון. הוא משוכנע כי ארדוולף חי שם כנזיר, היכן שאויביו יכלו להשגיח עליו, במערות שהוקמו או הוגדלו כדי לשכן אותו. המילה "נזיר" עשויה להעלות תמונה של זקן מזוקן ומרופט שאוכל אגוזים ופירות בלבד. במציאות, אמר סימונס, "זה מישהו שהיו איתו תלמידים והוא נערץ כקדוש, כנראה קדוש בזמן חייו. לא היה לו כבר את אולם הנשפים הגדול שלו, אבל זה בית די נחמד". ארדוולף נקבר בברידון על הגבעה (Breedon on the Hill) בלסטרשייר, חמישה קילומטרים מהמערות.


התגלית הופכת את המערה "ככל הנראה לחלל הפנימי השלם העתיק בבריטניה", אמר סימונס. "יש לנו כנסיות מהתקופה הזו, אבל לא הגענו לשום מקום שבו אנשים ישנו, אכלו והתפללו, כל הדברים האלה. הנה, יש לנו אחד. זה די מדהים."

מטבע ארדוולף מלך נורת'מבריה

סימונס אמר כי לעתים קרובות היסטוריונים מתעלמים מבתי מערות, אך הם "עשויים להיות המבנים הביתיים השלמים היחידים ששרדו מהתקופה הסקסונית. פרויקט זה זיהה עד כה יותר מ-20 אתרים אחרים בוסט מידלנדס שיכולים להיות מתוארכים כבר למאה ה-5". הצוות מאמין שהמערות שונו במאה ה-18 כאשר תועד כי סר רוברט בורד (Sir Robert Burdett) "התאים את החלל כדי שהוא וחבריו יוכלו לסעוד בתאיו הקרירים והרומנטיים". זה כלל הרחבת הפתחים כך שגברות לבושות יוכלו לעבור דרכם.

מקורות:

Ancient Archeology

The Guardian

95 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול