top of page

אנשי הקווזי - גזע קדום ומסתורי מאפריקה

אנשי הבאקווזי (Bachwezi), הידועים גם כקווזי (Cwezi) או צ'ווזי (Chwezi), היו קבוצה של אנשים שלפי האגדות שלטו באימפריה של קיטארה (Kitara - האימפריה של השמש), שהקיפה שטח עצום כולל אוגנדה של ימינו, סודן, צפון טנזניה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, רואנדה, בורונדי, זמביה ומלאווי, בין 10,000 לפנה"ס ל-1,500 לספירה. האימפריה החלה להתפצל למדינות אוטונומיות שונות במאה ה-13, כתוצאה של אנשים שהאמינו בנבואה שקבעה כי מותה של פרה קדושה, ביהוגו (Bihogo), תסמן את סופה של האימפריה.


הם היו עם יוצא דופן ממספר סיבות. היו להם מספר מאפיינים פיזיים מובהקים; הם היו גבוהים בצורה יוצאת דופן, ולראשיהם היתה צורה לא אנושית באופן מובהק. זה הביא לכך שאנשים מסוימים מייחסים את חזותם יוצאת הדופן כראיה לכך שהם היו אלים למחצה. אחרים טענו שהם גזע של חוצנים. בנוסף למראה הפיזי שלהם, נאמר כי היו להם כישורים על טבעיים, מעבר לכל היכולות האנושיות.


הם אף נסגדו על ידי האוגנדים, שזימנו אותם להתערב בעיתות משבר. אנשי רואנדה ובורנדי, שעדיין סוגדים לקווזי, מכנים אותם איבימאנוקה (Ibimanuka), שפירושו 'אנשים שנחתו כאלים'. הם נסגדו על ידי שבטים באנקולה (Ankole), טורו (Toro), מזרח קונגו, בוגנדה וטנזניה. עם כל כך הרבה אנשים שעדיין משוכנעים שהם היו יצורים על טבעיים או חוצניים, האם יש אמת בטענות שהיו להם יכולות מיוחדות?

מקורות וצאצאי הקווזי

מקור המידע הנפוץ ביותר ששרד על הקווזי הוא המסורת בעל פה של הטוטסי, קבוצה אתנית מאזור האגמים הגדולים של אפריקה - אם כי מוצא הקווזי הוא עדיין נושא שנוי במחלוקת. בעוד שיש אנשים שמאמינים שהם הגיעו ממצרים, הטוטסי מתארים את הקווזי המיסטים הקדומים כאבותיהם הישירים של בני המלוכה של כוש, נוביה וקמיטיאן (Khamitian). הם תוארו גם כקרובים או כבני משפחה של אותה קבוצה תרבותית של האלים הקמיטיים והסודניים.


כיום, מסתמכים הרבה יותר על ראיות פיזיות כדי להוכיח את קיומן והתנהגותן של תרבויות עתיקות. נוכחותם של שרידים קדומים משמשת כדי לנסות ולברר את נוכחותו ומקורו הפוטנציאלי של גזע קדום, מסתורי ושנוי במחלוקת זה. חוקרים מודרניים רבים מאמינים כי הקווזי הגיעו למערב אוגנדה בסביבות 500 לספירה. הם נדדו מצפון לנהר הנילוס והביאו איתם מבנים חברתיים מאורגנים יותר והקימו ממלכות במזרח אפריקה.


גאקונדו (Gakondo), סופר אפריקני אקסצנטרי ודי שנוי במחלוקת, מאמין שתיאוריה זו אינה נכונה ומאמין בכל לבו כי היא נוצרה בתקופה הקולוניאליסטית, תקופה בה השפעה מערבית היתה נפוצה באזור. הוא מציע גרסה אלטרנטיבית לאירועים - אנשי הקווזי לא היו מוגבלים לאזורים סביב אגם ג'ורג' ואגם אלברט כפי שטענו החוקרים המערביים, אלא הם למעשה היו שליטי אימפריית קיטארה הקדומה שחלשה על אזור עצום המשתרע על רואנדה של ימינו, בורונדי, קראגווה, מזרח קונגו, חלקים מסוימים מאוגנדה ומישורי קאנו בקניה. הוא מרחיק לכת עוד יותר וטוען שהקווזי הם אבותיהם של מספר עצום של ממלכות אפריקאיות מודרניות - טורו, אנקולה, בוגנדה, רואנדה ובורונדי - ואפילו כמה ממלכות אבודות כמו ממלכת קונגו וממלכת זנג' (Zanj).

חוצנים או אלים למחצה?

המקורות הגיאוגרפיים והתפשטותם של אנשי הקווזי הוא כבר נושא שנוי במחלוקת, אך המחלוקת מסובכת עוד יותר מכיוון שהם אינם דומים לתרבויות עתיקות ידועות אחרות. הקווזי מתוארים באופן אוניברסלי כיוצאי דופן הן בחזות והן בהתנהגות, מה שהוביל לשערות שהם מבקרים מכוכב אחר עם 'רגל אחת על האדמה ורגל אחרת אסטרלית'. אחרים מאמינים שתכונותיהם יוצאות הדופן הן משום שהם היו גזע של אלים למחצה.


תיאורים מסורתיים של הקווזי הם של גזע שהיה גבוה להפליא, עם עור חום כהה (למעט סיפור עם אחד שסיפר סי.סי ריגלי המתאר אותם כלבנים), זה לא נשמע חריג מדי עבור גזע באפריקה, אבל תיאורים פיזיים אלה משולבים עם סיפורי יכולותיהם העל טבעיות, כולל יכולת הטלפורטציה וכוח הטלקינזיס, המיחדים אותם.

ראיות לכוחות על טבעיים

אחד הדברים שהובאו כראיה לכך שהקווזי ניחנים ביכולות על-אנושיות הוא בניית הפירמידות. הן נבנו מבלוקים במשקל 30 טון, שהועברו מרחק אדיר משטחם בדרום סודאן לקהיר. הסברים מסורתיים יותר הם השימוש בעבודה של עבדים (בין אם של בני ישראל ובין אם של מקומיים) או השימוש במסה של כוח עבודה המונה אלפים. אך התומכים בתיאוריה לפיה הקווזי הם יצורים על טבעיים מאמינים שהבלוקים לא נגררו על ידי גברים על פני מאות קילומטרים אלא הועברו למקום בדרך טלקינטית. הם גם מאמינים שהבלוקים לא נחצבו ואז סותתו בכלי עבודה בסיסיים אלא נחתכו בקלות לצורותיהם המדויקות באמצעות סוג כלשהו של טכנולוגיה מתקדמת או קסם שעמד לרשות הקווזי. אם תיאוריה זו נכונה, ייתכן שהיא עדות לכך שהתאוריה שמקורו של גזע הקווזי במצרים נכונה.


גאקונדו, הסופר האפריקני שמאמין בתוקף שהקווזי היו על אנושיים, מאמין שתיאוריות מסורתיות יותר לגבי בניית הפירמידות הן תוצאה של הטיה. לטענתו, הארכיאולוגים שמאמינים כי הפירמידות נוצרו בכלים פרימיטיביים פשוט אינם מוכנים לחשוב על אנשים קדומים כאינטליגנטים או מתקדמים מבחינה טכנולוגית. הוא מאמין שהם מייחסים את ההישג יוצא הדופן לעבודת כפיים משום שהוא מאמת את הרעיון שלהם שתרבויות קודמות היו פרימיטיביות וכי אבותינו היו פחות אינטליגנטים מאיתנו כיום.


אם אלה לא ראיות פוטנציאליות המספיקות לכך שהקווזי היו על אנושיים, אגדות בעל פה טוענות שהם גם החזיקו בכוחות של ראיה מרחוק, טלפתיה ולפחות יכולת מסוימת של טלפורטציה. משמעות הכוחות הללו היא שהם הצליחו לקרוא מחשבות, אך אולי משמעותי יותר האגדות גם טוענות שהקווזי הצליחו לראות את העתיד. פירוש הדבר כי הקווזי לא רק יכלו לראות סכנות אפשריות אלא יכלו להזהיר זה את זה. הם גם הצליחו לבצע טלפורטציה ברגע אם הם היו צריכים לצאת מאזור סכנה, או על מנת לנסוע למרחקים ארוכים כדי למנוע או לפתור סכסוכים.

השפעות ארוכות טווח

נושא הטלפורטציה של הקווזי הוא גם הסבר פוטנציאלי לקיומם של עמים דומים בסיפורי הפולקלור של התרבויות ברחבי היבשת - מאנשי האיפא (Ifẹ) במערב אפריקה ועד לבושמנים בקלהארי או מאלי באפריקה הדרומית. אם הם היו מסוגלים לבצע טלפורטציה, הם בקלות היו יכולים להיות מוכרים ברחבי שטח רחב והופעתם הפתאומית וכישוריהם יוצאי הדופן לא היו חומקים מעיני התושבים.


לצד טלפורטציה, סיפורי פולקלור רבים מתארים את הקווזי כמרחפים באוויר בעזרת לוויטציה. מספרים שהם העבירו את הידע של מיומנות מיסטית זו, ואנשי גיסאקה (Gisaka) ברואנדה ובקראגווה (Karagwe) טוענים שהחזיקו במיומנות סודית זו והשתמשו בה עד לאחרונה, שנות ה-80 של המאה ה-20. הם אומרים שהידע אבד כשהנצרות האוונגליסטית הגיעה לאזור, המיומנות הזו תויגה ככישוף והאנשים שהיו בעלי ידע כלשהו או שהשתמשו בה נרדפו. לטענתם, האנשים האחרונים שהיתה להם היכולת לתרגל את המיומנות המקודשת הזו, שהועברה מדור לדור מאז לימדו אותם הקווזי, נהרגו בשנת 1994 ברצח העם ברואנדה והכישרון העתיק והמיסטי מת איתם.

תרבות הקווזי וכת הקווזי

בין אם הם היו בעלי כישורים על טבעיים ובין אם לאו, הקווזי היו חברה מדהימה והם היו מתקדמים ביחס לאותה תקופה. מאמינים כי פרות האנקול ארוכות הקרניים (Ankole), שהן ילידות אזור מקור נהר הנילוס, הוכנסו לאזור על ידי הקווזי וכחברה הם היו מיומנים בהחזקת בקר.


הם נהנו להשתתף במגוון רחב של פעילויות ספורטיביות כמו חץ וקשת, הטלת כידון והיאבקות. הם המציאו ושיחקו משחק לוח בשם אומווסו (Omweso), אשר פופולרי עד היום באפריקה. למרות שגידלו בקר, הם היו צמחונים והשתמשו בפרות שלהם בעיקר לחלב. לצד הבקר הם גם טיפחו צמחים ונחשבו למיומנים מאד כחקלאים.


הם היו מיומנים בלחימה, אך הם היו בעיקר פציפיסטים ונסוגו או בצעו טלפורטציה לשטח ניטרלי במהלך סכסוך - המסורתיים טוענים שכאשר הקווזי חזרו לאחר סיום הקרב הם נותרו בלתי נראים לאנשים אחרים באזור. אגדות של תרבות האנקול קובעות כי קווזי שנעלם יכול עדיין להישמע כיום, כשהם חיים את חייהם היומיומיים כבלתי נראים בעיני בני תמותה.

הם נעלמו מהתיעוד ההיסטורי במאה ה-16 ואפילו הסיבות לכך נמצאות במחלוקת. יש אנשים - כמו האנקול - שטענו שהם עדיין שם אך לא ניתן לראותם. הסבר פרגמטי יותר הוא שהם נדרסו על ידי קבוצה ילידית מעמק הנילוס המכונה אנשי לואו (Luo), שכן הם נחלשו הן מרעב והן ממחלות.


עם כל כך הרבה טענות ואגדות יוצאות דופן סביב הקווזי, והיעלמותם המסתורית והפתאומית מהתיעוד, אין זה מפתיע שהם משכו אליהם קבוצת חסידים קנאית למדי - כת הקווזי (Cwezi Cult) הידועה גם כ"כת הייסורים". רוב המקורות בעיקר התעלמו מהם, אך הם מוכרים באופן מקומי באמונותיהם יוצאות הדופן ובקשר עם כישוף שחור.


אנשי סוקומה (Sukuma) מאזור האגמים הגדולים של אפריקה מתארים את חסידי כת הקווזי כ-'balogi' שמתורגם ל'מכשפות' והם אפופים בשמועות ובספקולציות. הם קשורים לשימוש חזק בכישוף שחור, חשאיות קיצונית, אקטים מיניים חריגים כחלק מטקסי חניכה, ופריטים וסמלים מקוללים. מאמינים כי כל גנב שימצא בביזה שלו את ה-shishingo diadem, סמל כת הקווזי, ייפול קורבן לכוחותיו ויהרג.

אך למרות האסוציאציות המפחידות והאפלות הללו, הכת לא מנודה לחלוטין - הם מכובדים מאד בזכות כישוריהם כמרפאים. הטקסים והחניכות שהם מקיימים עבור ריפוי מבוצעים בעיקר בלילה, מה שמחזק עוד יותר את הקשר שלהם עם כישוף - ולמרות שמכבדים את יכולות הריפוי שלהם, מי שמזמנים את שירותיהם עדיין חוששים מהם ולא בוטחים בהם לגמרי.


ישנן באפריקה כתות מסורתיות רבות הדומות לכת הקווזי, אך בניגוד לרוב האחרות, המתרגלים של כת הקווזי אינם מנסים לרצות את המתים עם מנחות והקרבת קרבנות. במקום זאת, הם מנסים לתקשר איתם. בשעה שהם הולכים לאירועים בלילה הם שרים המנון, המשמש כדי להרגיע את הציבור, על זה שהם טובי לב ופועלים כמרפאים. הם מסבירים שהתסמינים שהאדם החולה חווה הם ביטוי של רוח זועמת, וכי על ידי זיהוי הרוח הם יבריאו. בתוך אותו המנון מרגיע, הם קוראים בשמות של כתות אחרות.

ההמנון מתאר מה פולחן הקווזי עושה באופן שונה, ומדוע זה משנה את יעילות הטקסים שלהם. הם גאים בעובדה שהם לא רק משאירים מנחות למתים, אלא למעשה מתקשרים איתם, והם מאמינים שזה מה שהופך את הכישוף שלהם ליעיל כל כך. כדי שהקווזי ירפאו, הם צריכים שהאדם שהם מטפלים בו יהיה אחוז בדיבוק ע"י הרוח הגורמת לו בעיות, כדי שיוכלו לתקשר ישירות עם הרוח. הם שואלים את שם הישות, ומבקשים שהיא תביע את מבוקשה - התשובה ניתנת בדרך כלל בלשונות או בנהמות לא מובנות שמפורשות על ידי חברי הכת.


טקסי הריפוי של כת הקוויזי נמשכים חמישה ימים מפרכים, במהלכם חברי הכת מבצעים שירים וריקודים. אך לא רק האדם הנגוע אחוז בדיבוק בזמן הזה - גם חברים יכולים להיות אחוזים בדיבוק. הם מכנים את ההוויה הזו 'מגע של האב הקדמון', ובעקרון בזה עוסקת כת הקווזי. הם מעריצים את אבותיהם שהקימו את אימפריית הקווזי הגדולה והם מאמינים כי אבותיהם עדיין נמצאים פיזית, אך הם בלתי נראים או שהם צופים בהם כאלים מעולם אחר.


אף על פי שהאופי האמיתי של אנשי הקווזי המקוריים הוא תעלומה, ההשפעה שהייתה להם על הפולקלור ברחבי אפריקה היא רבה. נראה כי כל מי שבא איתם במגע האמין שיש להם כוחות על טבעיים והעריצו אותם בגלל כישרונם הייחודי. אך עבור האנשים שעדיין מאמינים שהם היו על-אנושיים - בין אם אלים למחצה, חוצנים או רוחות - להיות ב"מגע עם האב הקדמון" חייבת להיות פריבילגיה המעוררת מסירות לפולחן עם מוניטין אפל.

מקורות:

682 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page