אמנות החלומות

חלומות היוו מאז ומתמיד כר פורה ליצירתיות והבעה אנושית, בעיקר באמנות חזותית, והם הולידו כמה מהדימויים המעצימים ביותר שלה. בנוסף לחלומות הרבים והמגוונים החשובים כל כך לדת ולמיתוס, במאות האחרונות, מאז הולדת התנועה הרומנטית, החל עיסוק בעולם החלומות האישי יותר. ואכן, עם הקישור שלו אל התת מודע, הוא אולי הפך להיות הכלי המושלם עבור אותם אמנים שחיפשו להציף את מה שהיה חבוי - תשוקה, אשמה, פחד, אמביציה - כדי להוציא לאור את האמת שהמוח הערני שומר ומסתיר.


גם אין ספק שאמנים נמשכו לאתגר של מתן צורה למשהו כל כך בלתי מוחשי מבחינה ויזואלית כמו חלום, אתגר שבוצע בדרכים רבות במשך מאות השנים. לא פעם מופיע הגוף הישן עצמו, כאשר אלמנט החלום משולב במגוון דרכים. הדרך הנפוצה ביותר היא שרצף החלומות מופיע בחלק נפרד לחלוטין של התמונה, כאילו מוקרן על קירות המוח הישן: לעתים קרובות במרכזו של אותו ענן צף מוכר, אך גם כמגיח מחפצים סמוכים או מאירועי היום (ראו את תמונת טויוקוני -Toyokuni - למטה). נפוץ מאד, במיוחד בתיאור של סיוטים, הוא שדמויות החלום פשוט מופיעות בחדר עם הישן, לעתים קרובות ישירות על הגוף עצמו (ראו את תמונת פוסלי -Fuseli).


עם הופעת הצילום, והפוטנציאל של חשיפות כפולות, אנו רואים גם דרך אחרת לנסות ללכוד את הבלתי מוחשי של תמונת החלום. גם עם התמונות של גרנדוויל (Grandville) וגם של רדון (Redon), ואת יצירותיהם של הסוריאליסטים שהם חיקו, אנו רואים גישה שונה לחלוטין, כזו שמסתכלת מעבר לישן כדי להתמקד אך ורק בדימוי החלום עצמו, ותוך כדי כך אולי נותנת גישה נוספת להתרשמות אמיתית מהזרות והעולמות האחרים שמאפיינים לעתים קרובות כל כך את חווית החלום.

הסיוט (1781), מאת הנרי פוסלי (Henry Fuseli ). אולי היצירה הידועה ביותר של פוסלי שהועתקה על ידי אמנים אחרים
ארץ החלומות (סביבות 1883), תחריט מאת ס.י. פריס (S.J. Ferris) בעקבות ציור של סי.ד. ולדון (C.D. Weldon)
חלום האביר (סביבות 1655), מאת אנטוניו דה פרדה (Antonio de Pereda)
חלום הג'וקי (סביבות 1880), בהוצאת קורייר ויבס (Currier & Ives)
סיוט (המאה ה-19), מאת א. וואסר (E. Vaasseur)
סיוט (1810), מאת ז'אן פייר סימון (Jean Pierre Simon)
החלומות הרעים של איוב (1805), מאת וויליאם בלייק (William Blake), מתוך סדרה הממחישה את ספר איוב שבלייק צייר ב-1805-6 עבור תומס באטס (Thomas Butts)
ילד חולם על חלוף הזמן (המאה ה-17), מאת בויטיוס אדמש בולסוורט (Boetius Adamsz Bolswert)
חייל חולם על הבית (סביבות 1861), מאת אמן לא ידוע
חלום של פשע ועונש (1847), מאת ג.ג גרנדוויל (Grandville). הקדים את ספרו של דוסטויבסקי בכ-20 שנה
חזון חלום; סיוט (1525), מאת אלברכט דירר (Albrecht Dürer): צבעי מים וטקסט מלווה המתאר חלום אפוקליפטי שחלם דירר בלילה שבין 7 ל-8 ביוני 1525
גשר החלום (1854), מאת אוטגאווה טוקיוני (Utagawa Toyokuni)
חלום האמן (1840), מאת ג'ורג' ה. קומגיס (George H. Comegys). האמן, עם ראשו על שולחן בסטודיו שלו, אולי מחפש התערבות אלוהית, יש לו חזון של אמנים גדולים מהעבר, כגון: סר ג'ושוע ריינולדס, רובנס, רמברנדט, טיציאן, ליאונרדו דה וינצ'י, רפאל מיכלאנג'לו ואחרים
אגדת פרנציסקוס הקדוש: חלום הארמון (1297 - 1299), מאת ג'וטו (Giotto)
האורנג'רי - או - קופידון ההולנדי (1796), נח בעקבות עייפות הנטיעות, המתאר את ויליאם החמישי, נסיך אורנג', כקופידון שמן ועירום, מאת ג'יימס גילריי (James Gillray)
החלום של טטיאנה לרינה (1891), מאת איבן וולקוב (Ivan Volkov)
החלום של היתום (המאה ה-19), מאת ג'יימס אליוט (James Elliott)
חלום על סנטה קלאוס (סביבות 1897), מאת ויליאם ה. ראו (William H. Rau)
חלום של ורגר (סביבות 1495): הקדושים קוסמס ודמיאן מבצעים ריפוי פלאי בעזרת השתלת רגל, מאת מאסטרוף לוס בלבס (Masterof Los Balbases)
חלום אשת הדייג (1814), אוקיו-אי ארוטי מאת הוקוסאי, מתוך הספר Kinoe no Komatsu (באנגלית: Young Pines), ספר בן שלושה כרכים של שונגה אירוטיקה שפורסם לראשונה ב-1814
חלומו של יעקב (סוף המאה ה-16), מאת אדם אלשיימר (Adam Elsheimer)
חלומו של המלך נבוכדנצר (המאה ה-10), Staatsbibliothek Bamberg
החלום של אשתו של פילטוס (1879 לערך), מאת גוסטב דורה (Gustave Doré)
הקיסר גודאיגו, חולם על רוחות רפאים בארמונו (1890), מאת אוגטה גקו (Ogata Gekkō)
חלום (1878 --1882), מאת אודילון רדון (Odilon Redon)
רצועת קומיקס נמו הקטן (1906), מאת ווינסור מקקאי (Winsor McCay).

מקור:

Public Domain Review

233 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול