top of page

אחדות במגוון: מחקרים גנטיים חושפים הסטוריה מפתיעה של הינדים ויהודים

מאת: Rabbi Allen S. Maller

מקור: Ancient Origins


מחקר חדש שעשה שימוש ב-DNA קדום משכתב את ההיסטוריה הגנטית של שני עמים קדומים, ההינדים והיהודים - ומראה ששתי התרבויות הדתיות הן תוצאה של נדידות אתניות קדומות רבות. לאדמת הודו במקרה של ההינדים, ולקהילות יהודיות בגולה במקרה של העם היהודי.


ראשית ההינדים. על פי טוני ג'וזף (Tony Joseph), מחבר הספר "הודים קדומים" (“Early Indians”), לאומנים הינדים מאמינים שמקור הציוויליזציה ההודית היתה קבוצה של אנשים שקראו לעצמם ארים (Aryans) - שבט נודד של לוחמים רוכבי סוסים ומגדלי ורועי בקר, אשר חיברו את הטקסטים הדתיים העתיקים ביותר של ההינדואיזם, הוודות. לטענתם, מקור הארים באדמת הודו, והם הפיצו את עצמם ואת משפחת השפות ההודו-אירופיות שלהם בחלקים גדולים של אסיה ואירופה.

יהודים מקוצ'ין (1900) / JewishEncyclopedia.com©

התזה של "מחוץ להודו"

חוקרים הודים רבים מטילים ספק בתזה של "מחוץ להודו" וטוענים כי דוברי השפה ההודו-אירופית - או הארים - היו רק אחד מזרמי מהגרים פרהיסטוריים רבים שהגיעו להודו לאחר שקיעתה של ציוויליזציה מוקדמת בהרבה של האראפה (או תרבות עמק האינדוס), ששגשגה באזור שכעת הוא צפון מערב הודו ופקיסטן בערך בתקופה של המצרים המוקדמים והמסופוטמים. אנשי ימין הינדים מאמינים שציוויליזצית האראפה הייתה גם צוויליזציה ארית או וודית; אך אף אחת מהשפות שלהם לא פוענחה, כך שאיש אינו יודע איזו שפה דיברו.


כעת מחקרים העושים שימוש ב-DNA קדום משכתבים את ההיסטוריה העולמית, והתגלו תגליות מרתקות רבות - במיוחד עבור העמים ההינדים והיהודים. המחקר האחרון בנושא זה, בהובלת הגנטיקאי דייוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, שחקר גם את האבולוציה הגנטית של העם היהודי, פורסם במרץ 2018 וחובר יחד על ידי 92 חוקרים מכל רחבי העולם - רבים מהם שמות מובילים בתחומים מגוונים כמו גנטיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה.


המחקר הראה שב-8000 השנים האחרונות היו שתי הגירות עיקריות אל הודו ולא החוצה מהודו. הראשונה מקורה באזור זגרוס בדרום מערב איראן (שבו יש עדויות ראשונות בעולם לביות עזים) והיא הביאה חקלאים, ככל הנראה רועים, להודו. זה התרחש ככל הנראה בין 6,000 ל-3,000 לפנה"ס. הרועים הזגרוסיים הללו התערבבו עם התושבים המוקדמים בתת היבשת - ההודים הראשונים, צאצאי מהגרים שיצאו מאפריקה (Out of Africa - OoA) והגיעו להודו לפני כ-65,000 שנה - ויחד הם יצרו את הציוויליזציה האראפנית.


במאות שאחרי שנת 2000 לפנה"ס הגיעה קבוצה שנייה של מהגרים (הארים) מארצות הערבה האירואסייתית, ככל הנראה מקזחסטן, שהביאו איתם גרסה מוקדמת לסנסקריט, מיומנות שליטה בסוסים ומנהגים תרבותיים ודתיים חדשים, אשר כולם היוו את הבסיס לתרבות ההינדית / וודית המוקדמת.

ארים של מזרח וצפון אירופה: גרוזיני, אוסטי, אלבני, איסלנדית, רוסיה מריאזאן, רומניה, פולניה מראדום / (Gustav Mützel (1839

"פיצה הודית" גנטית

אלף שנה קודם לכן עמים ארים מארצות הערבה האירואסייתית עברו לאירופה, התערבבו שם עם חקלאים והפיצו שפות הודו-אירופיות באירופה. מחקרים גנטיים אחרים חשפו נדידות נוספות להודו, כמו זו של דוברי השפות האוסטרו-אסיאתיות שהגיעו מדרום-מזרח אסיה. לפיכך אוכלוסיית הודו מורכבת ממספר שכבות שונות שנוספו בזמנים שונים.


כפי שטוני ג'וזף כותב בספרו "הודים קדומים", האוכלוסייה ההודית היא כמו פיצה, כאשר ההודים הראשונים מהווים את בסיסה. למרות שהבסיס דק במקומות מסוימים ועבה במקומות אחרים, מחקרים מראים כי 50% עד 65% ממוצאם הגנטי של כל ההודים כמעט נובע מההודים הראשונים. על הבסיס מגיע הרוטב - האראפנים. ואז מגיעות התוספות השונות והגבינה - דוברי השפות האוסטרו-אסייתית, הטיבטית-בורמזית (Tibeto-Burman) וההודו-אירופית או הארים, שכולם מצאו את דרכם אל תת היבשת מאוחר יותר.


לאומנים הינדים לא יודו בכך שהארים לא היו התושבים הראשונים בהודו, וכי הציוויליזציה האראפנית הייתה קיימת זמן רב לפני הגעתם, מכיוון שמשמעות ההכרה בכך היא שארים או תרבותם הוודית אינם המעיין היחיד של הציוויליזציה ההודית. הרעיון של ערבוב קבוצות אוכלוסייה שונות מושך עוד פחות את ההינדים האורתודוכסים ואת הלאומנים ההינדים מכיוון שהוא שם דגש על טוהר הגזע. בנוסף תיאוריית ההגירה מציבה את הארים באותה רמה של כובשי הודו המוסלמים המאוחרים יותר - כמו המוגולים<