top of page

אולו-בורון - הספינה הטרופה העתיקה ביותר בעולם

הספינה הטרופה העתיקה והמרגשת ביותר שהתגלתה אי פעם היא ספינת מסחר כנענית באורך של 15 מטר, שמטען שלה אותר על ידי צוללן ספוגים על קרקעית הים, ליד מצוק שנקרא אולו-בורון (Uluburun), ליד קאס (Kaş), על חוף דרום טורקיה. הספינה מתוארכת לסביבות שנת 1300 לפנה"ס. לדברי הארכיאולוג שלי וושסמן (Shelley Wachsmann) "הספינה הטרופה מאולו-בורון היא ללא ספק המפתח המשמעותי ביותר להבנת הספנות בתקופת הברונזה", והארכיאולוג הימי ג'ורג' בס (George Bass) מוסיף כי "מעט חפירות, אם בכלל, מתקופת הברונזה בחמישים השנים האחרונות היו חשובות יותר מהספינה הטרופה מאולו-בורון."

החפירה בספינה הטרופה מאולו-בורון / Institute of Nautical Archaeology

רקע

עיקר ההתפתחות הימית שהמשיכה לאורך העת העתיקה לא הופיעה בציוויליזציות הנהר של מסופוטמיה או מצרים אלא במים הפתוחים של מזרח הים התיכון, בסביבות תחילת האלף ה-2 לפנה"ס. אנשים יצאו אל מעבר לחופים המוגנים שלהם זמן רב לפני תאריך זה, אולי ברפסודות עץ, או בסירות קנים כלשהן, ואחר כך עם משטחים שלהם הוספו לוחות עץ משני הצדדים כדי לאפשר שטח סיפון גדול יותר. באלף ה-3 לפנה"ס המצרים למדו לבנות כלי שיט עם לוחות עץ המתחברים יחד בעזרת חבלים, כפי שנצפה בגילוי של 12 סירות עץ שנקברו באבידוס, ליד מתחמי הקבורה של מלכי מצרים המוקדמים ביותר, מהשנים 3000-2700 לפנה"ס, ובספינה המפורסמת של ח'ופו, משנת 2650 לפנה"ס, שהתגלתה בשני חלקים שנקברו לצד הפירמידה הגדולה של גיזה. היא הורכבה מחדש, 45 מטר אורכה ומשוחזרת בקפידה, ועכשיו מוצגת במוזיאון מיוחד ליד הפירמידה.


אבל אלה היו כלי שייט בנהר, שבירים מכדי לעמוד בלחצי הים הפתוח. בתקופה מאוחרת יותר היתה התקדמה גדולה כאשר בוני ספינות פיתחו את שיטת השגם והמגרעת לחיבור קרשים, שיטה המתוארת בהמשך מאמר זה. גילוי הספינה הטרופה מאולו-בורון על ידי צוות ארכיאולוגים תת מימי סיפק את העדויות המוקדמות ביותר לספינה שנבנתה בשיטה זו.

אתר גילוי הספינה הטרופה מאולו-בורון

ארכיאולוגיה תת-מימית

ארכיאולוגיה תת-מימית הוא תחום שהופך להיות חשוב יותר ויותר לחקר ספנות קדומה. מקורות כתובים וממצאים הם בעלי ערך רב, אך רק בתקופה האחרונה צמח מקור אמין עיקרי - חפירה של ספינות עתיקות טרופות.


ג'ורג' בס (George Bass), מייסד המכון לארכיאולוגיה ימית (INA) באוניברסיטת טקסס A&M, נחשב כ"אבי הארכיאולוגיה התת-מימית". מאז נוסד, ה-INA ביצע עבודות חשובות רבות. זה הודגם באופן ספציפי בפרויקט הגדול הראשון שלו, חפירה של ספינה טרופה בשנות ה-60, סמוך לכף גלידוניה (Cape Gelidonya), גם בדרום טורקיה. מכיוון שזו הייתה הספינה הטרופה הראשונה שנחפרה באופן מלא על ידי ארכיאולוגים צוללים, החפירה הזו הפכה לאבן דרך בהתפתחות הארכיאולוגיה הימית כדיסציפלינה חדשה. במהלך פרויקט זה הודגם לראשונה כי ארכיאולוגים יכולים לעבוד על קרקעית הים, אפילו בעומק של 30 מטר.


מאז שנת 1945, בים התיכון בלבד, אותרו יותר מ-1000 ספינות טרום ימי הביניים במצבי שימור משתנים מאד, כשמדינות שונות מעורבות באופן פעיל בחפירתן. אחת התגליות המסקרנות היא של ספינה טרופה בת 2,300 שנה שאותרה בעזרת סונאר בעומק של 3,000 מ', הספינה הטרופה העתיקה שנמצאה בעומק הגדול ביותר אי פעם.


במטה ה-INA בים התיכון בבודרום, טורקיה, העבודה הולכת ומתעצמת, עם עדויות חדשות על ספינות טרופות שמופיעות כמעט בכל עונה, ושיקום ושימור ממצאים שנמשך כל העת. הגילוי של ספינה טרופה ייחודית כמו האולו-בורון מסמן את שיא ההישגים עד כה.

העתק בגודל טבעי של הספינה, במוזיאון הארכאולוגיה התת-ימי של בודרום

הספינה הטרופה מאולו-בורון

הרמז הראשון לספינה הטרופה מאולו-בורון הגיע בקיץ 1982. צוללן ספוגים צעיר בשם מהמט קקיר (Mehmet Cakir) אמר לקפטן שלו שהוא ראה "עוגיות מתכת מוזרות עם אוזניים" על קרקעית הים תוך כדי עבודה בעומק של כ-45 מטר. הקפטן, שהשתתף בתדרוכי INA בבודרום, הבין שהתיאור של קקיר הוא של מטיל נחושת בצורת "עור-שור" ("ox-hide") מתקופת הברונזה.


הוא דיווח על הממצא למוזיאון בבודרום וצוות הכולל ארכיאולוגים של ה-INA מיהרו לאתר כדי לאשר את הגילוי. הם מצאו את הספינה הטרופה על שיפוע תלול שעמקו בין 44 ל-51 מטר והעלו מטיל נחושת אחד מבין העשרות שהיו שם. בדיקה מלאה של האתר הראתה 84 מטילי נחושת חשופים בשורות, עם הרבה יותר קבורים מתחת, כמו גם עוגן אבן שנראה בקצה המזרחי העמוק יותר. כמה חפצי טרקוטה הועלו כדוגמאות. אלה כללו כדים, צפחת, סוגר קיר, חפץ דמוי דיסק ומטיל נחושת, כולם לכאורה ממוצא כנעני וקפריסאי. זה הציע את תיארוך הספינה הטרופה לראשית המאה ה-14 לפנה"ס, מה שממקם את הספינה בתקופת הברונזה המאוחרת. אכן תגלית מרגשת.