top of page

אובססיה עתיקת יומין לכוכב האדום

מאת: Nathan Falde

מקור: Ancient Origins


בהתכנסות יוצאת דופן של אירועים, שלוש מדינות משלושה אזורים שונים בעולם - ארה"ב, סין ואיחוד האמירויות הערביות - שיגרו חלליות אל עבר כוכב הלכת מאדים במהלך 12 ימים ביולי 2020. במהלך חלון הזמן הזה כדור הארץ ומאדים היו מיושרים בצורה מושלמת למסע נטול סיבוכים, וכתוצאה מכך משימת תקווה מאדים של איחוד האמירויות הערביות, משימת טיאנוון-1 של סין, והרובר פרסוורנס ממשימת מרס 2020 של ארה"ב החלו כמעט באותו זמן במסע ארוך ומפרך של שבעה חודשים אל עבר כוכב הלכת מאדים.

פרסוורנס נוחת על מאדים / NASA

הנחיתה של פרסוורנס על מאדים

למרות שהיה האחרון מבין השלושה שנכנס למסלול של מאדים, פרסוורנס הוא הראשון לגעת בפועל בשטח מאדים. אתמול ב-22:50 שעון ישראל, פרסוורנס, רובר בגודל מכונית שתוכנן במיוחד למשימה זו, נכנס לאטמוספירה של מאדים במהירות חורכת של 20,000 קמ"ש, ובעזרת מערכת הצניחה העל-קולית שלו שהאטה את מהירותו, הוא הגיע לנחיתה רכה, בטוחה ומוצלחת.

הצילום הראשון שצילם רובר פרסוורנס של נאס"א לאחר הנחיתה ביום חמישי / NASA JPL

במהלך משימתו בת השנתיים, רובר פרסוורנס יסתובב במכתש ג'זרו (Jezero), שלפני 3.5 מיליארד שנה היה קרקעית של אגם. פרסוורנס יאסוף דגימות סלע ואדמה ממאדים לצורך איסוף עתידי ע"י רובר אחר, אך ישלח בזמן אמת את תוצאות הניתוח הכימי הראשוני שלו להערכה מיידית. הרובר גם יצלם המון תמונות וצילומי וידיאו של הגאוגרפיה שמסביב, בסיוע בן זוגו המסוק-רחפן המכונה אינג'יניוטי (Ingenuity).

מסלול אפשרי מתוכנן לרובר פרסוורנס בזמן שהוא חוקר את מכתש ג'זרו במאדים / JPL-Caltech NASA

פרסוורנס יחפש אחר סימני חיים על כוכב הלכת מאדים, בצורה של יסודות כימיים, איזוטופים או מולקולות שעשויות היו להיווצר על ידי חיידקים שנכחדו או יצורים חיים אחרים בעבר. רובר טיאנוון-1 הסיני יצטרף לחיפוש החיים כשהוא ינחת במאי השנה, בעוד שמשימת תקווה מאדים של איחוד האמירויות הערביות תתרום את חלקה בחקר האטמוספירה של מאדים בניסיון לשחזר את עברו ולשרטט את התפתחותו. עד כמה מת שמאדים נראה עכשיו, החיפוש אחר עדויות לחיים, היא תקווה נצחית.

איור המציג את הנחיתה של פרסוורנס של נאס"א על כוכב הלכת מאדים ב-18 בפברואר 2021 / JPL-Caltech NASA

הכוכב האדום במיתוס, בהיסטוריה ובמדע

משולש המחקר חסר התקדים הזה של הכוכב השכן שלנו הוא שיאה של פליאה היסטורית מכוכב הלכת מאדים שהחלה לפני אלפי שנים, בעבר כה רחוק עד שהוא מאתגר את גבולות דמיוננו. ככל הנראה הבבלים הקדומים לא היו הראשונים שציינו את נוכחותו של מאדים בשמים, אך הם היו החברה הראשונה בהיסטוריה המתועדת שיחסה למאדים תפקיד ספציפי במבנים הקוסמולוגיים או המיתולוגיים שלהם (באלף ה-3 לפנה"ס). הם זיהו את האובייקט הבהיר והאיטי הזה עם נרגל, אל המלחמה והסכסוכים שלהם.


זה קבע דפוס שאחרים המשיכו. המצרים היו הראשונים ששמו לב שהכוכבים נראים "קבועים" ושהשמש זזה ביחס לכוכבים. הם הבחינו גם בחמישה עצמים בהירים בשמיים (חמה, מאדים, נוגה, צדק ושבתאי) שנראו נעים בדרך דומה. הם קראו למאדים הר דכר - האדום. היוונים הקדומים קשרו את מאדים עם אל המלחמה שלהם, ארס, ולמעשה היו אלה הרומאים שהעניקו את השם "מרס" לכוכב הלכת, לכבוד אל המלחמה שלהם. תרבויות עתיקות אחרות, כולל הסינים, המאיה והאבוריג'ינים של אוסטרליה, גם עקבו מקרוב אחרי מאדים והרהרו במשמעותו. הם מדדו את הסדירות ואת יכולת החיזוי של תנועותיו, ושיבצו אותו למקום במיתולוגיות שלהם המבוסס על מה שנראה כסימנים לתכנית או התנהגות מושכלים.

מרס וונוס בפסל מהמאה ה-2 לספירה